אני מגדירה את עצמי אנורקסית.
אני לא רואה את עצמי ככה... ואני גם בהחלט לא נראית כאנורקסית.
אבל אנורקסית מבחינתי זו לא סתם מישהי שלא אוכלת בשביל להרזות.
אנורקסית זו מישהי שפוגעת בעצמה, בשביל להראות יותר טוב.
וזו ההגדרה.
אני פוגעת בעצמי ולא אכפת לי.
לא נראה לי אי פעם שזה היה כ"כ מאסיבי.
אני מעשנת. בחיים שלי לא חשבתי שאני אעשן. וואו אני בשוק מעצמי. זה רק בצבא. וכשאני בבית אני בכלל לא חושבת על זה.
אני בוכה. וזה פוגע בי נפשית. אני מקללת את עצמי ואני יורדת עליי כשאני לבד. ואני פוגעת בעצמי.
נמאס לי לפגוש כל פעם מישהו, מחדש, וכל פעם מחדש לגלות שזה לא עובד.
מה עם איתמר? אני לא חושבת שזה יעבוד
ועם גיא? עובדה שזה לא עבד.
וככה אני. מסתגלת לחייים המסכנים שלי.
יום שלישי אני מתחילה בה"ד 1. אמאלה. אני צריכה לעשות רשימה של דברים שאני צריכה לעשות, ומהר... יאבה.