היי כולם. מה קורה אתכם?
א ככה,
מאז שכתבתי בפעם האחרונה הכל השתנה. החבר ה"חמוד" מיכאל שסיפרתי עליו אנחנו כבר לא חברים, נפרדתי ממנו.
אר כך אורן הציע לי חברות 6 פעמים ולא הסכמתי. ות'אמת אני לא מבינה מה הבעיה שלו? מציע פעם אחת ולא הסכמתי יאללה חפיף פעם שנייה גם סבבה רוצה להיות בטוח, פעם שלישית בסדר וזה גם מוגזם. אבל 6 פעמים? מה הבעיה של הבנאדם להבין שני לא רוצה כל כך קשה?!
אחר כך הייתי חברה של הילד הכי חמוד בעולם שאני עדיין אוהבת וגם ממנו נפרדתי (הרגשתי שאני חייבת כי חברה שלי שיר אהבה אתו למרות שלא סיפרתי לאף אחד שנפרדתי ממנו בגללה). ואני לא אומרת את השם שלו.
אחר כך הייתי חברה של אורי, גם חמוד אבל לא כמו..... גם ממנו נפרדתי.
אר כך אני ומיכאל שוב נהיינו חברים ושוב נפרדתי ממנו הייתי בטוחה שהוא אוהב את שיר.
החברה הכי טובה שלי שלא הפסקתי לספר עליה גל לוי טסה לבלגיה לשלוש שנים ולא ראיתי אותה כבר שנה.
לינוי ושיר שהיו החברות הכי טובות שלי מקום שני כבר לא חברות כל כך טובות שלי. החבורה שלנו התפרקה וכל אחת מצאה חברות אחרות להיות איתם. אני ועמית נהיינו חברות של לירון ונגה ומאז אנחנו חבורה וקוראים לנו 4X4 אנחנו עושות מסיבת פיג'מות כל שישי אחרון בחודש (למרות שזה לא ממש הולך).
השיער הארוך שהיה לי כבר לא ממש ארוך. נשרף לי השיער בפעולה עם נרות שהייתה בנוער העובד ועכשיו יש לי כרה עם פוני, ממש קצר! אני כבר לא מקובלת כמו שהייתי בכתה. בשכבה אני יחסית בסדר, גם בכתה אבל כולם צוחקים עליי כי אני נמוכה. אבל יאללה שיקפצו לי! הם לא שווים שום תשומת לב שלי.
בנים זה משהו מיוחד...אני לא מבינה אותם.
לא יודעת למה אני כותבת פה איזה "יומן אישי" אבל בא לי לספר אז תגיבו.
