אחרי מחשבות מרובות על האם בכלל כדי לי לכתוב את הפוסט הזה הגעתי למסקנה שכן, אז חברה הפוסט הזה לא אמור להיות מצחיק (בדגש על אמור), אז מי שלא בראש שלו שיצא מהבלוג (שהאחרון יסגור את האור בקשה).
מי שעדיין נשאר כאן (כאילו חוץ ממני) הפוסט הזה הולך להתייחס לתחביב שלי שדי לא ידוע לאף אחד והחלטתי לפתוח אותו כאן לראשונה. אני אלעד שיף, כותב שירים למגירה.
הפעם אני אשתף אותכם באחת מהשירים ומידי פעם אני אוסיף עוד אחד.
קחי את עצמך בידיים
את כבר לא אישה נאה
הפעם זאת לא בדיחה
נכון הוא היה בן זונה
אבל זאת לא באמת הסיבה
אני אשמח לדעת מה קרה
אני זוכר פעם היית כל כך יפה
רבים בכו בגללך
רבים צחקו בזכותך
אז קחי את עצמך בידיים
מהר לפני שיסגרו העיניים
אנחנו רוצים לדעת מה קרה
ולא להחזיר אותך לאימא אדמה
זה אבא את אומרת
אבל יותר את לא מספרת
סעמק ילדה
לפעמיים את כל כך טיפשה
ואני בלב תוהה
מה היא רוצה שנעשה
איך לה נעזור
שהלב שלה נמצא במצור
אז קחי את עצמך בידיים
מהר לפני שיסגרו העיניים
אנחנו רוצים לדעת מה קרה
ולא להחזיר אותך לאימא אדמה
עכשיו כבר מאוחר
זה מה שהמכתב אמר
נסעת למקום אחר
לאן? אנחנו עדיין מנסים לברר
שנה כבר עברה
ואת לא חוזרת חזרה
המשפחה כולה שבורה
אני נשוי פלוס ילדה
ואת? ילדה יפה?
נסעת וחזרת
אבל אחרת
ואיתך בעלך וילדתך המכוערת.
עד כאן להפעם (איזה הקלה)
אליל הנוער וסמל המין
אלעד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
