ועוד 9 כיסאות עם סיפורים שונים מחיים שונים ומורכבים,ורק כסא אחד,הכסא עם הכתם,זה עם היעד,זה שיושבת בו בחורה שנוסעת לעבר העצב,לעבר האושר האבוד במחשבה אחת...להחזיק את הדמעות,בשלב מסוים הבחור שם לב שהלחי שלי רטובה ושאל "קרה משהו?" ועוד משפט שאלה שנשמע כאילו יצא מסרט אמריקאי פתטי "צריכה ממחטה?" לא! רציתי! כלום...! סך הכל להיות בידיעה שאני לא צריכה לבכות,שאף פעם אני לא צריכה לבכות,זה רק עצב חסר משמעות.

תוריק.