להיות בתערוכה שתבלבל לך אתה התפיסת עולם באופן מוחלט,כמובן שאם אתה לא טיפוס עמוק במיוחד,ואם לא תהיה מעורב קצת בפוליטיקה והשקפות עולם בטוח תצא בסוג של מבט מבועת,ובלי הגדרה כללית למה לעזאזל ראית.

זאת ההבנה האישית שלי מהתערוכה,נא לא לקחת את זה אישי בשום אופן,והדוגמאות הן מהתערוכה במרכז הישראלי לאומנות דיגיטלית בחולון - "המלחמה האמיתית" של שון סניידר (כמובן,חיוב לזכויות יוצרים).

מוצגות לכם שני מדינות : אחת דרום קוריאה הידועה בהפיכה הדמוקרטית שהתרחשה בשנת 1987,וכמו כן נקראה ההפיכה הכתומה.השנייה איראן השרויה תחת משטר שרואה באל כשליט של החברה והמדינה.

ואתה נתון לקטעי וידיאו שונים של המדינות,שדרך אגב אם לא יסבירו לך אותם,סביר להניח שתשב,תקרע מצחוק,תגיד "מי האידיוט?!",ותצא בשלב לאחר שהבנת שבזבזת כמה שעות מחייך,בעצם קטעי הווידיאו,אלו שהבנת את הרעיון שלהם אחרי מספר דקות,אומרות לך כל כך הרבה.... ש"המלחמה האמיתית" ,היא מלחמת התקשורת הבלתי מופסקת,שגורמת לנו לאגור כמויות מידע בלתי נפסקות,והנה הפאנץ' של כל זה ונחשו מה הוא ?! העולם שלכם! כן...כן...ממש ככה! השנייה חדשות האלה שראית...זוכר,אתמול? הן חלק מיצירת העולם האישי שלך.

תדמיין מסך,שמעביר ערוצים כל דקה מכל מיני ערוצים בעולם,ותראה שבספרד רוקדים בשעשועונים בטלוויזיה,בישראל מוכרים משקאות ומאכלים מגומדים, שבסין יש חידונים ממושכים בעלי שאלות מכשילות,ואמריקה זאת ארץ ההמבורגרים,וזה בדיוק מה שאתה הבנת,כי זה מה שראית,ואם היו מראים לך דברים אחרים? מה אז היית מבין?

מה שבעצם אני מנסה להסביר לכם,שאתם אחראים לעולם התקשורת שלכם.

תאגרו מידע,אבל תשימו לב למה אתם רואים,התקשורת מוכרת לנו הכל,ואנחנו אלה שבוחרים מה לקבל,ומה לא,אנחנו אלה שהחלטנו שהעולם האישי שלנו נראה ככה.

זה יכול להיות גם לא אמיתי בכלל,אתם אלה שמלקטים מידע,ולפעמיים זה רק מה שרצו שתחשבו,פשוט תצנזרו,ותיצרו לכם עולם אמיתי,תמיד תראו את שני הצדדים,אף פעם אל תסתמכו על מקור מידע אחד,כי אתם אלה שיוצרים עולם אישי של ערכים,דעות,מטרות והכל ע"י תקשורת.

פשוט תבינו שהכל בראש,שהכל לא בטוח נכון,שהכל שייך רק לכם בסופו של דבר.

תוריק. 

כשאהבה,מציאות,רגש ועבר נפגשים מסתבר שהם שווים להיגיון.

באמת שהבנתי.

נ.ב-מסתבר שאני ממש צפוייה