10/10/2011
איפה היית? / ניצן
בלילות הקרים
היית יוצאת לרחוב
מחפשת בין הסמטאות
איזה קבצן לאהוב
אחד כזה שלא ידרוש בתמורה
מחזיק מפתחות או מסגרת ותמונה
בלילה עמוק
בתוך הכרית
היית מוצאת מנגינה שרצית
מקופלת בתוכה
מתחבאת בעצמה
היית מוצאת בה מראה
שתוכלי להביט
והכל בשחור ולבן
ושבילים עם כמה צבעים
אז תגידי לי
את
איפה היית?
היית מתכרבלת
בתוך שמיכת הטלאים –
תצרף של מליון או חצי
חלומות ורגעים
שאספת ותפרת לך לפאזל גדול
שמכסה עכשיו אפילו את הארון
תמיד השתעשעת
ברעיון טיפשי כזה
לבחור לך זיכרון
ולטשטש עבר-הווה
והוא היה עוטף מכל הכיוונים
חשוך ומואר, משאיר כמה פתקים
בלילה עמוק
בתוך הכרית
היית מוצאת מנגינה שרצית
מקופלת בתוכה
מתחבאת בעצמה
היית מוצאת בה מראה שתוכלי להביט
והכל בשחור ולבן
ושבילים עם כמה צבעים
אז תגידי לי
את
איפה היית?
פנים שאספת לך
חוזרים לבקר
אוכלים לך את הלב
ומשאירים מספר על המקרר
היומן כבר מלא מחיקות וקשקושים
כי מילים שכתבת כבר הפכו לכתמים
ואת, איך לומר
התעקשת בכל זאת
להמשיך בריצה
ולנסות גם לזכות
הגעגועים צורחים לך בכל הגוף
תפרשי כבר כנפיים ותתחילי לעוף.
11/10/2011
מחוזות רחוקים / ניצן
את שולפת את מחברת הקסם
מארון הריגושים
וזורקת על הדף
כמה ניחושים
על אתמול בערב
ושבוע שעבר
ומה יהיה היום
איך ייגמר מחר
את רושמת לך תזכורת נוספת
על דפים של שיגעון
מסמנת עם המרקר
ומדגישה בקו תחתון
על ענן שריחפת
וחיצים שירית
מטרה שצבעת
ואיזה תיק שקנית
ולפעמים, רק ביקשת
להיעלם לתמיד
חופשה ללא תשלום
מתחת לפחדים שמיצית
לבקר רק הפעם
במחוזות רחוקים
שם ההבטחות אמיתיות
והקירות יציבים
את חוזרת שוב מביקור קצר
אצל רופא האופוריה
סיפרת על עצמך
והוספת גם תיאוריה
על גלגל ענק
ורכבת הרים
נשאר לך סיבוב אחד
ואזלו הכרטיסים
את נכנסת הביתה עייפה כתמיד
מסולמות ונחשים
בורחת מפגישה עיוורת
עם אדון המבוכים
על שיר שכתבת
ודרך מפותלת
קשרים שפרמת
ביד מיומנת
ולפעמים, רק ביקשת
להיעלם לשנייה
חופשה ללא תשלום
מתחת לשריטות במגירה
לבקר רק הפעם
במחוזות רחוקים
שם הנדנדות כבר ריקות
והלילות מוארים
את נשארת לעצום עיניים לבדך
בתוך טירוף מזכוכית
יש קוסם מהפנט
וגם סוד שכיסית
על כנפיים שציירת
וחיוך מסונוור
עכשיו את זוכרת
איך ייגמר מחר
ומה כבר ביקשת
להיעלם לפעמים
חופשה ללא תשלום
מתחת לאוקיינוס של מילים
לבקר רק הפעם
במחוזות רחוקים
שם הארכיונים מלאים
בדפים לבנים.
26/11/2011
חיים של בובה / ניצן
העיר הזאת אפורה וחונקת
וצללים מסתתרים בה מאחורי כל פינה ודלת
פנים מוכרות מופיעות לפעמים בחלונות הגדולים
והופכות לדמויות מאחורי וילונות ארוכים
הלילה יורד, העיר משתתקת
ונחשפים הפחדים מתחת למנורת-רחוב מסנוורת
הרחובות רטובים מחטאים שנשטפו לא מזמן –
שומר הסף הפקיר עמדתו ועל המשמר נרדם
בין סמטאות חשוכות ועיתונים מצהיבים
חיפשת פינה של שקט להיזכר בחלומות רחוקים
ברחת מעצמך, בעיקר מכולם
אל שריטות התמימות וזרועות הגורל
התעטפת במעיל גדול שהסתיר לך ת'גוף
וטשטשת בחיוך כל עצב חשוף
יש לה גוף של ספוג ופנים מחרסינה
לב מבטון וחומות פלסטלינה
כובע רחב שמסתיר את הכל
וחוטים שקופים שלא נותנים לה ליפול
והעולם הזה כבר לימד אותה דבר או שניים
על מציאות ודמיון, על דרך הביניים
עקבות של שקרים מעקמים לה את הגב
והנה, ילדתי, למדת לחיות עכשיו
העיר הזאת מטפסת, משתקת
וכבים בה האורות בזה אחר זה כי השעה מאוחרת
האמת מחלחלת וחודרת, מזדחלת עמוק לתוך העיניים
מהלכות פה עדיין תקוות אבודות בלי ידיים
הלילה מסתתר והעלטה מתגנבת
אנשים עם קירות סדוקים מנחמים עצמם בשגרה מהפנטת
הייאוש מצא לו פינה של חום ברחובות הקרים –
שומר הסף נרדם והשאיר את כל השערים פתוחים
בין סמטאות חשוכות ועיתונים מצהיבים
ארזת את כולך אל תוך כמה קרטונים
ברחת מכולם, בעיקר מעצמך
רצית עוד סיכוי אחד לשכר את ראשך
התעטפת בבועה גדולה שהסתירה הכל
והשארת לך מראה קטנה שתעזור לך לגדול
יש לה גוף של ספוג ופנים מחרסינה
לב מבטון וחומות פלסטלינה
כובע רחב שמסתיר את הכל
וחוטים שקופים שלא נותנים לה ליפול
והעולם הזה כבר לימד אותה דבר או שניים
על מציאות ודמיון, על דרך הביניים
עקבות של שקרים מעקמים לה את הגב
והנה, ילדתי, למדת לחיות עכשיו.
ואני חושבת, באמת, שזה אחד היותר טובים שלי..
הוא טרי, מהיום בשעה 05:55 בבוקר.
והוא אופטימי, לשם שינוי.
מעבר לכך - חלק גדול ממנו נכתב על מישהו מאוד מאוד יקר לי, וכשם שהוא מהווה חלק גדול מהשיר - הוא מהווה חלק גדול כלכך מחיי ועולמי.
ומקווה שתמיד יהיה כך..
18/09/2012
התחלה חדשה / ניצן
המקום שהיית בו אתמול
נראה קצת דהוי
עלי השלכת מטשטשים את השביל
השער החלוד חורק מאחור,
נסגר ומשאיר אור קלוש בחלון
הבוקר נפתח לך עם חיוך ששכחת
יד מחבקת, ואולי קצת יותר
עיניים עם שמש ולא ערפל
התיבה הקטנה שהחבאת עמוק בארון
לובשת פנים ורואה קצת אור יום
תמיד ברחת מצללים נשכחים רודפים ללא הרף
וקיווית שאולי רק הפעם
תמצאי פרח אחד שישלח לך כנפיים
ילמד אותך איך לחלום מחדש
ולבנות מילים של תקווה
ושמיים זרועים בזריחה בהירה
בסוף היום הגוף ישמש כשמיכה ארוכה
המבט יעטוף כענן מתרפק
השלווה, כמו נוצה, תפשיט את בגדייך
ותיפלי, חשופה, אבל לא מפחדת
אל זרועות שיודעות אותך ונשארות ללטף
מחר תתעוררי עם בוקר ראשון
והכל יישאר בדיוק במקום
הסיפורים שטווית מחוטי זיכרון
נמצאים באלבום, יחד עם תמונות הילדות
רוקמים לך משאלות זהב מתחת לכרית
תמיד ברחת מסיפורים על זקנים שוטים
וקיווית שאולי רק הפעם
תמצאי מלאך אחד שיבנה לך כנפיים
ילמד אותך איך לאהוב מחדש
ולחיות חיים של תקווה
ושמיים צבועים באגדה ישנה
המקום שתהיי בו מחר
ייראה קצת מוכר
השביל יתפתל בין אורות הניאון
על השער ייתלה 'ברוכה הבאה'
ובחלון יאיר אור של התחלה חדשה.
אני מאחלת לכולנו שזו באמת תהיה שנה של הרבה התחלות חדשות, תקווה, אמונה, ובעיקר - אהבה ♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Behind this Smile