"ואל תתקשרי לשאול מה שלומי רק בשביל לספר לי מה שלומך זה לא יפה מצידך.."

כלום כבר לא אותו דבר.

הכל פה שונה.

אני רוצה להמשיך.

רוצה לגדול.

להיתגבר,

להמשיך הלאה..

אבל אני לא יכולה.

משו בי עוצר.

אומר לי לחשוב.

ומישו אחר אומר - להיסתכל לאחור.

כי אתה שם.

ואני לא רוצה.

לא רוצה להיסתכל,

לא רוצה שוב להתחיל הכל מהתחלה.

לא רוצה.

פשוט-

לא.

וזה שוב הדימיון שלוקח אותי רחוק,

אולי עדיף באמת שתלך,

כי זה מתחיל להיות יותר חזק ממני,

זה כבר לא אני,

כי אתה מה שהלב שלי בחר.

לא איבדתי את עצמי בדרך,

לא שחכתי מזה לחלום,

אך אני לא רוצה לרדוף יותר,

אני רוצה לנוח.. רוצה לנשום.

אההההההההההה נפל עליי פתאום רגע כזה והייתי צריכה להוציא אותו..

זהו.

אז שיהיה לכולם שבוע טוב 3>