תמיד ביקשתי מאלוהים שלא יתן לנו להתרחק.

הלב שלי מתפוצץ.. אני לא מצליחה לחיות..

כל האורך חיים שלי השתבש

ואני לא מצליחה לחזור לעצמי

רק שתחזור, אני יעשה הכל כדי שתחזור..

"ואני עכשיו יודע שיש מלאך אחד

ששם רק במיוחד לשמור עלי
ובחוץ כבר ערב חג בא

אמרו "מה שתרצה",

רציתי רק לראות אותך..."

כל יום אני אומרת לעצמי שאולי מחר ואולי מחר

ואין כלום

וכבר נמאס לי מהכל

ולא נמאס לי בכלל...

אחרי כל הזמן שעבר, כמעט שנתיים מלאות

הכל עומד להיגמר, סוף העולם שלי מגיע...

ולמרות שזה לא נראה ככה

אני יודעת שכשכולם יעזבו ולא יהיה אף אחד

ולא משנה כמה אנשים עברו או כמה זמן עבר

אתה תהיה שם... אתה תמיד תהיה שם.

"איך בשם שמיים? איך כל זה נגמר? ואיך אנ'לא נקשר?

בנתיים בשנת אלפיים אני מיותר, כל יום אותו דבר

אין לי שום כיוון, אני שוכב ערום, עטוף ברחמים

אלוהים, שעות ויש לפעמים עוברים כל הלילות, כל הימים."