חוויתם משהו והייתם רוצים שיהיה על זה שיר? כנסו לבלוג שלי ותנו לי לנסות לכתוב בשבילכם. |
| 9/2007
הבלוג סגור
עריכה 29/9
מצטער שכתבתי "בלוג סגור", בלי שום הסבר.
לפעמים כשהרגש מעוור אותך, אתה עיוור לצרכים של אחרים ולרגשות שלהם.
אולי זה גם מה שגרם לי לסגור.
היתה נוצה אחת שנפלה לי על הגב, גב שהיה עמוס במשקל כבד של משא, והנוצה ההיא, היא זאת שבסופו של דבר גרמה לי לקרוס.
אני לא חושב שאני אוכל לתרום פה יותר, כפי שניסיתי בעבר.
תודה לכל מי ששלח לי מייל,
היום קראתי כל אחד מהם.
מצטער שלא קראתי פה את התגובות, אני חושב שאם אקרא אותן, זה ידגדג לי לכתוב פוסט חדש.
פוסט חסר טעם, כי עכשיו מה שאוכל אותי מבפנים, לא נותן לי לכתוב כמו שצריך.
אני יודע שאכזבתי אתכם,
אני לא יודע אם הסגירה היא סופית, כמו שאני לא יודע אם הנפילה שלי גרמה לי נזק תמידי.
לא אוכל להסביר או לשתף אתכם בתקופה הזאת שאני עובר, היא מורכבת ולוחצת מכל כיוון.
מה שגרם לי לסגור היתה אותה "נוצה" חסרת משקל, אבל זה מה שהיה כנראה חסר כדי לשבור אותי.
אני אוהב את הבלוג הזה,
אוהב לכתוב, גם לאלה ששיתפו אותי ממצבים בחייהם, וגם לעצמי בתור פריקה וסתם משו שהיווה לי השראה באותו רגע.
אבל יותר מכל, ממש התחברתי לקוראים שלי פה.
ושימו לב, -קוראים- לא רק בנות.
דרך השירים שלי הצלחתי לגעת בכמה מכם, שאמרו לי גם בתגובות גם במייל גם במסנגר ובכל מקום אחר- שהמילים שלי נתנו להם לחשוב אחרת, בצורה טובה יותר.
הטבעת שפתחתי "צוחק/ת לקשיים בפרצוף", לא נטשתי אותה, ואני יודע שמכל ירידה באה עליה שתביא אותנו לצמרת.
כי ככל שהירידה קשה יותר, אנחנו מעריכים כל אבן קטנה בדרך שוב למעלה.
שוב, תודה לכל מי שהגיב פה, אני אדאג לקרוא אותן בהזדמנות, כשארגיש טיפה טוב יותר.
תודה על המיילים, יש כלכך הרבה שיהיה לי קשה להודות פה לאחד ואחת מכם בנפרד. הופתעתי מאוד לקבל כמות כזאת ובשיתוף לב כזה גדול, שההערכה שלי אליכם גדלה יותר מתמיד.
ולסיום, עצה קטנה שלי אליכם:
אל תסמכו על מישו אחד בעיניים עצומות.
אל תהיו תלויים באף אחת או אחד.
זה לא אומר שאין דבר כזה מישו לסמוך עליו,
זה רק אומר שתסמכו, אבל תוך כדי הפנמת המשפט שהפך למוטו "כבדהו וחשדהו".
אוהב אתכם,
רועי
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
