לא נותר כמעט דבר,
מלבד שחיתות ושלל צביעות.
שקועים בבוץ עד הצוואר,
קובעים מי יחיה ומי ימות.
כמו בגולה, מה השתנה?
גם פה כולם נגדי.
אני רואה זאת מתנה,
אצלי בנפש, יהודי.
רוקדים והרצפה שבורה.
ימין ושמאל, צועד קדימה.
בינתיים, עוד ארון קבורה
ומעל הבן, זועקת אימא.
ציוני אני, לא כובש!
אלוהים הטוב עדי.
תבעיר שלום, תפסיק ת'אש.
אתה כמוני, יהודי.
אל תירא "לא, אל תירה!"
דורשים ממך אחיך.
"מוטב שתהיה תעודת פטירה
לך, לא לרוצחיך"
השפיות איבדה עצמה מזמן,
לא מוצאת שביל חזרה.
אם את כאן, רק תני סימן...
הכל פה תוהו, סערה.
כל אחד רק מתווכח, מתנגח,
לא שוכח, לא סולח.
אין שלום, גם לא חבר.
כמו דו שיח אילם עיוור.
מחזיק מגן דוד חזק! ומתפלל,
"כי לא ינום ולא יישן,
שומר ישראל"
את השיר הזה כתבתי על המצב במדינה.
בבית הראשון, שורה אחרונה, הדגשתי את אוזלת היד של בתי המשפט שמביאים לדין אזרחים אשר קיימו "הקם להורגך, השכם להורגו"
בבית השני, הרי כשהיינו כולנו מפוזרים בגולה, כל הזמן התנכלו לנו על היותנו יהודים.
הקמנו מדינה, לתפארת, ומה פה? לא רק אויבנו נטפלים אלינו, אלא גם כאלה שנחשבים "אחינו"
הפגנות עם הערבים נגד ישראל, נגד צה"ל והכל, בלי שמץ של בושה, עם דגלי ישראל ברקע.
בעיקר לאחרונה נשמעים בקולות תרועה, התבטאויות והאשמות נגד החיילים שלנו, שמחרפים נפשם כדי להגן עלינו. ולא-
לא מפי ערבי, אלא מפיו של יהודי, שמנער עצמו מהציונות וכל מה שמריח לו ציונות.
יש אינספור מקרים שרק יעידו כמה נכון הפסוק "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו" -
מי לא שמע על "המשט היהודי" הציני שהיה לא מזמן והונהג על ידי טייס לשעבר של צה"ל, יונתן שפירא [כן, ההוא מהשיר]. לא פחות ולא יותר.
בא להתריס ולנאץ נגד מדיניות הממשלה שבאה להגן ולהבטיח את ביטחון תושביה מידי רוצחים שיושבים בעזה.
מי לא שמע על האירוע עם בארי, יו"ר אגודת אלעד, שנסע עם רכבו דרך כפר השילוח [ערבים קוראים לו, סילוואן] וילדים ערבים זרקו עליו ועל הילד שלו שישב איתו באוטו, לא אבנים, כי אם סלעים!
מעניין שהתשקורת היתה שם לתעד את זה בול בזמן.
איך ידעו?
מחפשים להביא לעולם צילומים בגנות ישראל.
להראות שאנחנו עם כובש ואכזר שמתנפל לילדים קטנים שרק רצו לשחק 7 אבנים.
אותו אירוע גרר אחריו עוד ועוד מקרי יידויי אבנים בכבישים.
למה? כי השמאל והתשקורת מעודדים זאת.
אין חוק חד משמעי שקובע "הקם להורגך, השכם להורגו"
דם האזרחים, הדם שלך, שלי, נעשה הפקר.
מותר להם לרצוח, לנו אסור להגן על עצמנו, שמא נואשם בבג"צ.
וזה מביא אותי לשוטר שחר מזרחי, שגם הוא הואשם שלא בצדק, שירה בכוונה כדי להרוג.
הכפילו לו את העונש אחרי לחץ של ארגוני "זכויות אדם", "בצלם"
אותו ארגון שלא אכפת לו בכלל ממה שקורה כיום בלוד, מקרי הרצח במגזר הערבי.
למה לא נשמע קולם שם?
כי זה לא באמת ארגון זכויות אדם, אלה ארגונים במסווה של עזרה לחלשים, שמטרתם האמיתית היא להכפיש את מדינת ישראל, ללחוץ את בג"צ לקיר ולהכניס חפים מפשע לכלא, כשהעבריינים האמיתיים מעבירים דאחקות בחוץ על חשבון הביטחון שלנו.
הנה, כשהייתי באוסטרליה, יצאתי [למזלי בלי החברה] לפאב מקומי, בחוץ היו כמה תיירים כשאחד מהם, צרפתי, ירק עליי וקילל כי היה לי מגן דוד [ששמתי במיוחד לטיול] וכי זה הסגיר אותי כיהודי.
מה שהיה בהמשך, תוכלו לקרוא אחר כך במסרונים למנויים.
מה אני רוצה להגיד בזה, שמילא בחו"ל, עושים לנו את זה, אבל בארץ? במדינה שלי?
יושבים כאלה עם ת.ז, לאום יהודי, שמעבירים ביקורת על כל מה שמריח ציונות, דת, יהדות, הזכות שלנו כיהודים לחיות כאן בשלום וביטחון.
השיר הזה בא להגיד חד משמעית,
אנחנו פה כדי להישאר.
התקווה לא אבדה, לא תאבד ולא תלך לאיבוד בשום שלב.
כל מי שרוצה לצאת כנגד, סופו ללכת עם הזנב בין הרגליים.
ישראל עכשיו, ולתמיד.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
