את ואני זה לא כמו פעם

את ואני זה כמו ברק ורעם

כל מילה גורמת לאש ואי הבנה

את אומרת שאני פוגע, אבל זה בלי כוונה!

כל דבר הוא לא טוב

מעדיף לשתוק מאשר לחשוב

"מה אתה רוצה?" שוב השאלה הזאת

נמאס לי ילדה, אני כבר אובד עצות!

שנינו צועקים, אני שונא צעקות

מילה קשה ממך, גרועה מאלף מכות

כבר לא מכיר אותך, זה לא כמו פעם

כל דיבור איתך נגמר בעלבון וזעם

כל הלילות שבילינו עד הבוקר

נעולים כבר מזמן באיזה לוקר..

למה את מתעקשת על קשר שמת?

את כן חשובה לי עדיין, כן באמת..

הקול שלך גורם לי לגעגוע

איתך פעם הרגשתי כ"כ רגוע

המילים שלך גורמות לגופי זעזוע

זה נעלם למקום לא מוכר, לא ידוע

את מדברת על זה שיש לך תחליף

זה לא משחק שאחד נפצע ועולה המחליף

אבל את זאת שמרחיקה,כן את

את זאת שמחפשת להיות לבד

את קודם כל יורה ורק אז שואלת

ואז בוכה שבגללי את באש טובלת

כמו לכל דבר, גם לרגש יש גבול

וכמו שאני רואה את זה,

הוא כבר מזמן לא בארץ, הוא ברח לחו"ל

*זה לא כמו השירים הקודמים,

זה סתם פריקה,

פוסט שכנראה יימחק