גוזל קטן סוגר לי על האצבע ואותי בוחן
תשעה חודשים חיכינו והנה אתה כבר כאן,
הייתכן?
-מסתכל עלייך במבט "זה אמיתי הכל?"
אני מחייך וכך גם את, מבקשת גם לשאול
מנשקת אותי על המצח, שלושתינו קרוב קרוב
כשהבטחת לאהוב לנצח, נשבעתי לא לעזוב
הלב מאיים לצאת מהחזה, כל פעם טיפה
כמה שנים חיכיתי לרגע הזה, שתשבור את הקליפה
מתנה משמיים ששלח לי אלוהים
אני צועק תודה[!] עד שבאנטרטיקה שומעים
גוזל שלי קטן
מתוך עיניים בהירות, מצטיירים הכוכבים
כולם יידעו - רק מלראות,
אתה תוצר של אוהבים
השיר הראשון שכתבתי לגוזל היפהפה ששוכב לידינו עכשיו במיטה©
השבת הראשונה שלנו ביחד,
האמהות שלי ושל האסקימוסית באות מדי פעם לראות שהכל בסדר, להדריך, לפנק.
יש ריח חדש בבית, ריח של תינוק וההרגשה?
אין לתאר אותה.
אני לא אספר הרבה פרטים על הלידה, מטעמי פרטיות גם שלה,
אבל הרגע הזה שאתה שומע קול בכי ונופל לך האסימון "מזל טוב, אתה אבא!"
רגע, רגע, עצרו הכל, אבא?
אולי אני לא מוכן מספיק, אולי הקדמנו מדי.
"היי ילד!תן לי עוד זמן"
מה עושים, איך, למה, מתי
פתאום מליוני סימני שאלה חגים סביבי בלי רחמים
עד שנותנים לך להחזיק אותו בידיים.
יש פאוזה ארוכה וכל שאר העולם לא קיים לכמה דקות.
אתה מסתכל עליו והוא ספק אם מסתכל, ספק שואל "איפה אני?"
מקרב אותו אליך, נושם אותו, מרגיש אותו ואז אתה יודע,
אתה אבא ולא היית רוצה שזה יקרה דקה אחת מאוחר יותר.
אני רוצה להגיד תודה לאישה שאני אוהב,
תודה על המתנה היפה הזאת.
♥
ותודה לכולכם, על כל הברכות והאיחולים!
אני אבקר אצל כל מי שהגיב לי לפוסט הקודם,
מבטיח 
פוסט הבא יהיה אחרי הברית,
ששנינו ד"א, מאוד מוטרדים לגביו.
***
מנויים שלי,
אני אחזור לאותם ימים שבהם שלחתי לכם דברים יפים למייל,
b-ready
[;
*משהו מאוד מוזר עובר על הבלוג שלי, אני מקווה תקלה זמנית*
יומטוב מלא בשורות טובות לכולנו,
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
