לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


חוויתם משהו והייתם רוצים שיהיה על זה שיר? כנסו לבלוג שלי ותנו לי לנסות לכתוב בשבילכם.

Avatarכינוי: 

בן: 18



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קדיש.


מביט אני מלמעלה, מספיד ורק אחת שואל

עד מתי עוד יחפרו קברים לקרבנות ההבל הקלוקל

יתגדל ויתקדש על החינוך בישראל

תהי נשמתו צרובה ובאשר ירחם עליו הא-ל

 

יתגדל ויתקדש על תרבות מיובאת ממערב פרוע

על עלייתו של הזלזול בהורים על טבע נרכש ורעוע

היכן שנקברו, יצמחו קוצים ונחשים בהם יוכלו לנוע

יתגדל ויתברך לפחות פעמיים ביום, באופן קבוע

 

דמעות וחצי אנחה על אלימות שאימצה החברה במקומם

עוד הקבר לא התקרר וכבר - שכחו מקיומם

יתגדל וישתבח, מה גדול שמך, מה רם

איך נשברו הלוחות שנתת למשה והראה לעם

 

ינוח על משכבו בשלום הכבוד העצמי והכבוד לזולת

שקיפח את חייו ונקבע מותו בהלם מוחלט

יתגדל שמו, שנקטף בדמי ימיו ולא מצא מפלט

על ידי אלימות דורסת שתפסה לה רייטינג בשלט

 

קברים על קברים של סובלנות שממשיכים להיחפר

כל שעה מקרי רצח, לפחות שניים, אבל מי סופר

יתגדל ועוד יגדל הפשע, רק כי לא נראה לו פייר

של'כבודו', מישהו על הכביש שוב פעם צופר

 

דמעות וחצי אנחה על אלימות שאימצה החברה במקומם

עוד הקבר לא התקרר וכבר שכחו מקיומם

יתגדל וישתבח, מה גדול שמך, מה רם

נרמסו גם הלוחות השניים שנתת למשה והראה לעם

 

יתגדל ויתקדש שמיה רבה ואמרו אמן

על תמימות שמתה ומחכה להיטמן

ת.נ.צ.ב.ה על לקח שאף פעם לא נלמד

 

יהי זכר כולנו ברוך לעד.



©

 

מספיקה שניה אחת צפיה בתכניות הטלוויזיה, כדי לראות את מי |ומה| שרוצח את הנפש של הילדים והנוער [ולא רק].

 

היום תכניות ריאליטי מראות לכל אחד שהיה פעם תמים, איך הוא צריך להגיב למי שחושב הפוך ממנו.

ילדים קטנים צופים בחדשות ורואים מה קורה למי שהעיז לתפוס למישהו חנייה,

עוד לא התחיל השבוע וכבר מקרה רצח של אחד את אחיו[!] למה? כי דיבר אליו לא יפה ולטענתו "העליב אותו", הוא דקר אותו פעמיים כדי לוודא שמת וכך ילמד להבא איך מדברים להוד רוממותו.

היום בתרבות שלנו שואלים אם סוג מסויים של אלימות הוא בגדר "הגזמה או צדק"

ואני שואל,

איזה מסר הנוער מקבל?

אני אקל עליכם,

שאלימות זה דבר רע, אבל יש פעמים שהיא מוצדקת

ולכן,

שומעים מקרים בחדשות על שכן שהעיר לנערים שעשו רעש וחטף דקירה בבטן שהרגה אותו והשאירה את אשתו אלמנה וילדיו יתומים.

"אבל הבנתי שיש סוג של אלימות שהיא בסדר, מה לא?"

התרבות שלנו הסריחה יותר מדגי קרפיון שעמדו כמה שעות בשמש.

 

אני נגעל מחוסר הסובלנות ואי קבלת השונה,

אני נגעל מזלזול של תלמידים במורים והכאתם, רק כי אמרו להם לא לדבר בנייד,

אני נגעל מהלגיטימציה שמקרבת רבים מאיתנו לשלוח יד בסביבה ש"העיזה" לעשות משהו לא במקום,

אני נגעל מכל האנשים שתמהים למה הילדים מתחצפים אליהם ובד בבד, מכניסים לסלון שלהם את הטינופת של "האח הגדול"

 

אל תצקצקו בשיניים כשאתם שומעים בחדשות על אחד שאנס ילדים וקשישות,

אל תזרקו אנחה חסרת תועלת,

המקרה הבא יכול לצאת מהבית שלכם, אם לא תתעוררו אחד אחת ותחפשו לתקן את המעוות.

כי איך שאני רואה את זה עכשיו,

החברה הישראלית גוססת ואף אחד לא עושה מספיק כדי להחזיר לה את הדופק -

ואת השפיות.


עריכה 23.5

 

קישור ובו מתוארת מסכת בריונות על נערה ש"באה לא טוב" לכמה פרחחים משועממים עם פוטנציאל לעבריינות שעוד יפורסמו מתישהו בעתיד במדורי החדשות.

ואחר כך שואלים למה האנורקסיה ונסיונות ההתאבדות בקרב הנוער מתרחבים.

 

עריכה 26.5

מנויים, שלחתי לכם היום למייל סרטון מרגש ויפהפה.

 



נכתב על ידי , 22/5/2013 18:09   בקטגוריות אלימות, השינוי נמצא בידיים שלנו, סובלנות, אקטואליה, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של dEvil AnGel ThAtS Me ב-26/5/2013 14:30
 



DEVIL angel THATS ME


לפעמים מתחשק לי לשבור
ובכוח את כל הבעיות לפתור.
אפילו להגיע לנקודת האל-חזור,
בתקווה שאולי הפעם זה יעזור.

לא, לא צריך מילות עידוד,
רק צריך רגע של שקט כמו בידוד.
בלובי הגיהינום אין כיבוד,
נותן רק לתחושת הציניות מעט חידוד.

נגיד שהפעם אני טעיתי,
וזלזול בהכל סתם הזיתי,
או שמהתחלה כמו שחזיתי,
זה לא היה, לא מה שרציתי.

זה עדיין מחרחר בתוך המוח.
זה לא עובר, גם לא בכוח.
את הגבול לא הפסקת למתוח,
כל צלקת בקלות הצלחת לפתוח.

אז מה עושים ברגע כזה?
הלב ולא מגזים, יוצא מהחזה.
מנסה אבל לא מתרצה,
מצב רוח משתנה מקצה אל הקצה.

השטן שבי חושף פניו,
הורג את המלאך הטוב, העניו.
אולי לא המושלם שחשבת עליו,
זה כי האופי המחורבן שלך את לבי צלב.

אני שונא את מה שעכשיו.
מתעב, כן זה המצב.
חותך כל רגש כמו קצב.
סוחב עליי משא, נושא כמו צב.

צריך אולי להיות רחוק,
בספק אולי זה יצליח למחוק.
הרי זה נורמלי אצלך לבוא ולבדוק,
במקום לעזוב אותי , פשוט לשתוק!

נותן לכעס למעלה לצוף,
ומרשה לעצמי להיות חצוף.
אני מורכב גם מקוצים,לא רק צוף,
אבל בכל זאת כמו תמיד,
צוחק לקשיים בפרצוף...


מי שישאל שאלות או יגיד "הכל יהיה בסדר" ותגובות מסוג זה, כל תגובה כזאת- תימחק.
זה עדיין שיר ועדיין אני מעדיף לדעת איך הוא כתוב מאשר מה שעומד מאחוריו.

מחר אני אעשה עריכה לפוסט עם כל התבנית הרגילה שאני שם בכל פעם.
עכשיו אין לי ז לזה, אז סלחו לי.
ומי שלא- שיילך להזריק אקונומיקה.
נכתב על ידי , 24/8/2008 01:58   בקטגוריות בהקדשה מיוחדת, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
118 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של dEvil AnGel ThAtS Me ב-30/8/2008 17:40
 




דפים:  
322,661
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdevil Angel That's me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על devil Angel That's me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)