אין שם.

שי קטן, שהוא אני מלפני כ12 שנה, היה בגן תכלת. הגן נקרא כך בגלל שצבע חלונותיו הוא תכלת. שי קטן אהב לשתות שוקו. עם קש. כל ילד בגן בחר בקש בצבע האהוב עליו. שי קטן, בשונה משאר הילדים בגן, לא העדיף שום צבע בצורה יוצאת דופן. לכן, כששי קטן התבקש לבחור לעצמו קש, הוא פשוט הושיט את ידו ולקח אחד אקראי, לא כיוון לצבע מסוים. "מה שיוצא, אני מרוצה."

נזכרתי בזה לא מזמן.

אפשר להמציא משפטי "החיים הם כמו ..." על כל דבר.

החיים הם כמו עמוד חשמל. אם תטפס גבוה מידי, תתחשמל ותמות.

החיים הם כמו נעל בית. גם אם כל הזמן דורכים עליהם, הם עדיין מחממים ונעימים.

וכמובן, איך אפשר בלי - החיים הם כמו בטטה. בהתחלה הם קשים, אבל אחרי קצת בישול הם נהיים רכים וטעימים.

בזמן שיחת מסנג'ר עם אשד חשבתי על הטיעון המבריק ביותר בתולדות האנושות.

זו עובדה כי עצים הם לא פרות. ישנו פרס דארווין, על אדם שנפלה עליו פרה באמצע הים, ולכן עצים לא נופלים מהשמים. נחבר לזה את האימרה הידועה כי כסף לא גדל על העצים, ונקבל שכסף לא נופל מהשמים.

בתמצות: כסף לא גדל על העצים. עצים לא נופלים מהשמים. לכן, כסף לא נופל מהשמים.