חלימי =]

אחד הלילות!!

היה לי בית ריק שישי שבת- לאה סריי ויורה באו אליי-

היה לנו מלאאאאא שתייה- בקבוק אבסולוט, 5 יינות, בקבוק פרפקט וליקר דובדבן!!

שתינו את כללל היין והוודקה..היינו מסטולים אשששש, 12 שעות פשוט היינו מסטולים רצח..- מ 5 וחצי בצהריים עד 5 וחצי בבוקר שתינו!!!

 ירדנו גם למעיין..העלייה הייתה סיוטט...

רבנו מכות... חחח בצחוק אבל כמעט נשברו לי הצלעות..בגלל יורה הכלבלב...

סרגיי היה כל כך שיכור דפק ת'ראש בקיר.. הפיל את לאה... קיצר כולם חטפו... =]

-

הנה כמה תמונות...

יורה הסטלן..עם הנעלי בית של אבא שלי... =]

לאה וסרגיי... אהה...חח  ויורה  =]]

לאה וסרגיי- הפעם לבד =] (כמעט..החיוך של יורה נתקע שם בצד..)

הבוקר של אחרי..הכנתי לזניה..אכלנו מסטולים עוד מהלילה-

סרגיי המוגבל... חחחח =]

תפסתי אותו ברגע שיצא מהשרותים חח =]

חיוך של בוקר.. =]

לפי הצורה שהתמונה הזאת צולמה אפשר להבין שהיינו גמורים גם בבוקר..

-היה אחלה לילה שבעולם =]

וכל המפקירים המסריחים שלא באו- רק הפסידו!!!

[[=

יואוו יש לי כזה חרא מצב רוח באלוהים..

כולם הורסים לי... מבאסים ומאכזבים בטיירוף.. נשבר לי..

החלטתי לקחת צעד אחורה.. מהיום..

אם יהיו לי צפיות פחות גבוהות אני לא אפגע מהר כל כך..

אז זהו.. זה בדיוק מה שאני יעשה.. יתרחק מהכל..

נ.ב

מזל טוב ללאה וסרגיי.. שרק יהנו..

נסעתי לדודים שלי!!

איזה חמודים הםםם חחח הדודים האהובים עליי...אני עכשיו במחשב שלהם בכלל..

אבל הנסיעה לפה הייתה ס-י-ו-ט!!!

סבתא שלי ה"נהגת" הזאת...זאת הייתה אחת הנסיעות המלחיצותת...

כל הדרך פחדתי שהיא תתקע במישהו או במשהו...רציתי לעצום עיניים כל הדרך אבל פחדתי מידיי...

וכמובן שהיינו צריכים לטעות בדרך..

למרות שבדרך כלל היא הרבה יותר גרועה..נוסעת לאט אש והכל.. אבל היום היא דווקא הפציצה..

נסעה כל הדרך על 120...חשה נהגת מירוצים..

בכל מקרה היינו אמורים לפנות באיזה פנייה..-רח' שז''ר משהו.. אנערף.. קיצר זה היה מצד ימין-

ואני עיוורת בלי משקפיים אמרתי לה סתכלי טוב טוב זה פה מצד ימין איפה שהוא...

אני בטלפון עם דוד שלי שמחכה לנו.. מסבירה לו דרך העיניים העיוורות שלי איפה אנחנו..

ואז סבתא שלי אומרת ומצביעה ימינה (ממשיכה לנסוע שמאלה אבל מצביעה ימינה..) הינה השז''ר שלנו..

ובמקום לפנות ימינה ל"שז''ר שלנו" המבולבלת הזאת המשיכה שמאלה ישר לתוך איזה פקק מ-ט-ו-ר-ף!!

דוד שלי מסכן מחכה שנבוא כי הוא מחאר לעבודה או משהו והיא.. נכנסה לפקק...

הוא בוכה לי בטלפון...פאק למההה יואווו...

קיצר חתיכת סרט.. אח''כ יצאנו מה פקק הזה ופיספסנו איזה פנייה.. שוב איבדנו את הדרך..

בסוף דוד שלי התייאש קלט איפה אנחנו- (היינו דיי קרובים לבית שלו..) והוא בא לאסוף אותנו עם האוטו שלו..

מסתבר שהיינו איזה 100 מטר מהבית שלו.. ואם הייתי עם משקפיים.. אולי הייתי מזהה... =\

זהו לבינתיים עם החפירות..

אני חוזרת בשלישי בערב ככה...

נ.ב

סוף סוף אני ממשכה עם השיעורי נהיגה...