חלימי =]

אז כן אני אשאר בבצפר כנראה גם בשנה הבאה... רק כי הבטחתי לעצמי לא לפרוש שוב...(תודה ערן..)

הלוואי שהייתי יכולה להגיד... בקטנה לא נשאר עוד הרבה..כולה שנה וחצי ככה... אבל אני לא יכולה... כי זה שנה וחצי!!

זה המון זמן.. ולא רק המון זמן ללמוד.. אלא המון זמן לראות אנשים שכואב לי לראות...המון זמן לשבת ולחשוב.. הינה תכף תבוא ההפסקה ושוב אני אצטרך להסתכל לו בעיניים ולעשות כאילו הכל נהדר.. כאילו אני שכחתי.. כאילו הכל בסדר...

אז זהו... שזה נורא קשה.. אבל אני החלטתי שהשנה שאני נשארת עד הסוף.. שנה הבאה אני כבר אחליט מה יהיה בעתיד...

הלוואי שיכולתי להתגבר על כל הרגשות שמופיעים עם כל מבט...הלוואי שיכולתי פשוט לשכוח... לשחרר...