מחר אני טס עם שני חברים קרובים לשני יעדים באירופה.

ובמקום לשמוח ולהתרגש מהפעם הראשונה שלי בחו"ל אחרי 22 שנים, אני מתמרר על כל מני שטויות.

על חברים שאכזבו אותי, על אנשים שציפיתי מהם ליותר.

המחשבה על זה שאני טס עם אנשים שכנראה לא יעשו לי טוב, לפחות אחת מהם.

ואני מפחד. כי זו פעם ראשונה, ובפעם הראשונה זה כל כך מפחיד.

ויהיה קר.

וואו כמה קר.

נקודה טובה:

מראה שחורה עונה 3 מתחילה מעולה.

בן שפתאום קצת מלנכולי.

אני שונא לעמוד במבחן. זה תמיד מלחיץ. תמיד.

להיות חשוף לביקורת חיצונית, לא קל, ככל הנראה לי במיוחד.

במבחן אניאגרם שקר כלשהו יצא שאני הטיפוס שרוצה לרצות את כולם וצריך לקבל את האישור שלהם.

אז כן, כנראה באמת יש לי סיבה להיות טיפה לחוץ יותר כשאני עומד במבחן.

אני בדרך למבחן, אני יודע שהוא מגיע, והבטן שלי מתהפכת.

אלה לא פרפרים.

אני מרגיש איברים פנימיים זזים, מתכווצים, מתרחבים, נושמים, ונחנקים, לחוצים כמוני.

אמאל'ה.

בן