RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2009
האלוהים שלי. הדג נחש- המחפשים (ע"ר).
כן החיים מעבירים אותי שיגוע שיגוע שיגוע הדד ליין בועט בי לנוע לנוע לנוע זה קצת עצוב יש זמן קצוב למצוא את הערך ביקוש רב אינסוף מחפשים קיצורי דרך מה לא ניתן בשביל שבב של תכלית הכדור מסתובב אצלי שריטה בתקליט רוצה משהו לדבוק בו כיוון מסגרת אם יש אושר שיצא מהמחתרת
איך איך איך איך איך פותרים את החידה מי מי מי מי מי פיצח ת'שיטה העולם צפוף צפוף והזמן קצר מה אפשר לעשות בשביל להיות מאושר.
כל כך הרבה מחפשים כל כך הרבה מתאמצים על פני הכדור הזה מתרוצצים מרוב שכל אחד מאיתנו מוצא את עצמו מתחבט אז כל אחד מאיתנו מקיף את עצמו בטפט מסכים הקפנו את עצמנו חוקים רבי קומות הקפנו את עצמנו חומות ובעולם של סיסמאות כולנו עוד ממשיכים לייצר לעצמנו סיבות
איך איך איך...
מה כל החיים הם רק סתם סתם סתם מה כל הזמן מפה לשם מפה לשם חייב זרע של אמת אפילו גרם גרם גרם מצטרף כמו כולם למחפשים (ע"ר).
איך איך איך...
לכל אחד מאיתנו יש אלוהים איפשהו. כולנו מעריצים משהו, אולי אפילו סוגדים לו, רואים בו מודל לחיקוי, האלוהים בשבילנו. זה לא אומר שאנחנו דוחפים בשבילו פתק בתוך איזה קיר, נושאים לו תפילה, רק ככה האדם הוא מאושר, כשהוא יודע שיש משהו מעליו, סמכות עליונה. בין אם זה החברה, הטכנולוגיה, המדע, האלוהים עצמו, אימא או אבא... כאילו האדם מאושר ומתקיים רק כשיש לו סמכות, לאן לשאוף להגיע, משהו מעליו. אלוהים כלשהו יש לכולנו.
כולנו צריכים לאהוב משהו, להעריץ אותו. יש בנו כמויות של אהבה ויש לנו צורך להעניק אותן לסביבה ולא רק לשמור אותה בנו. ברגע שלא יהיה לנו כזה, משהו לאהוב ולהעריץ- ותמיד יהיה לנו כזה- אבל אם נרגיש מחסור, אז נצא ונחפש. משהו שיביא לנו את התשוקה, שימצה את כל הצורך הזה שחבוי בתוכנו להעריץ. זו יכולה להיות קבוצת הכדורגל האהובה, הלהקה שכולנו אוהבים לשמוע, כוכב הקולנוע, מדע. התשוקה האנושית הכי גדולה נראית על אוהדי כדורגל במשחק של קבוצתם, אנשים שרואים סרט עם השחקן האהוב עליהם, אדם עם אשתו.
זה מוביל אותנו למסקנה שהקשר עם אלוהים הוא בסה"כ אהבה, בצורה הכי טהורה שלה, כי האהבה היא הערצה, האהבה היא צורך להקריב למען מה שאתה אוהב, לצעוק לכל העולם שאתה אוהב, לעשות כל דבר שהאהבה שלך יכולה לבקש ממך ויותר. אתה תמות למענה ולא תבקש בתמורה כלום, כי היא כבר נותנת לך- נותנת לך את הכלי לשפוך את האהבה שלך אליו.
אלוהים? אני לא יודע אם הוא קיים או לא. אני לא משגע את עצמי בשאלות "מאיפה הכול התחיל?". אני מטריח את עצמי יותר בשאלות של מה שיהיה עכשיו. אלוהים, אולי הוא בסה"כ הזיית סמים של כמה נביאים: בכל זאת, מתואר כמה פעמים בתנ"ך התיאור של "קטורת סמים", אבל אני לא יודע את זה. חובבי המדע אוהבים להגיד שהם מאמינים רק במה שהם רואים. אני לא מבין את זה, למה הם חושבים בזמן הניסוי, שדווקא זו הפעולה שהם עושים שגורמת למשהו לקרות? אולי גורם לזה עוד משהו, אלוקים?
אני לא מאמין רק במה שאני רואה. אני לא יודע אם אני מאמין. אני קודם כל אוהב, מעריץ, מפה נגזרת גם אמונה גדולה. ביום כיפור הקרוב אני אצום, כמו בכל יום כיפור מאז הבר מצווה. ביום כיפור הקרוב אני גם אלך לבית הכנסת, לא יודע מה אני אמצא שם.
| |
Black.
Sheets of empty canvas, untouched sheets of clay Were laid spread out before me as her body once did. All five horizons revolved around her soul As the earth to the sun Now the air I tasted and breathed has taken a turn
Ooh, and all I taught her was everything Ooh, I know she gave me all that she wore And now my bitter hands chafe beneath the clouds Of what was everything. Oh, the pictures have all been washed in black, tattooed everything...
I take a walk outside I'm surrounded by some kids at play I can feel their laughter, so why do I sear? Oh, and twisted thoughts that spin round my head I'm spinning, oh, I'm spinning How quick the sun can away
And now my bitter hands cradle broken glass Of what was everything? All the pictures have all been washed in black, tattooed everything...
All the love gone bad turned my world to black Tattooed all I see, all that I am, all I'll be... yeah... Uh huh... uh huh... ooh...
I know someday you'll have a beautiful life, I know you'll be a sun in somebody else's sky, but why Why, why can't it be, can't it be mine
יש משהו מאוד יפה, כמו פראי אבל עדיין מאוזן, בלהקה הזאת.

| |
צחוקים אה?
 כי משום מה, כשראיתי את הפרסומת הזאת לאיזשהו שירות תכנים בסלולר של נענע, לא צחקתי יותר מדי.
אני לא יודע לאן היוצרים או הפרסומאים כיוונו או מה הם ניסו להשיג. קודם כל אני לא מבין למה צריך בכלל סוג כזה של משחק. כאילו, ברור שיש מיליון משחקים אלימים, והאמת שאני גם לא הכי בעדם, אבל אני מבין מאיפה זה בא: מהצורך בריגוש, בריגוש מהסוג שפוגע.
ומה זה בעצם חנון? חנון זה למעשה אדם שהוא מספיק חלש בשביל שישפילו אותו, שידרכו עליו, אדם שבגלל השוני שלו מנודה, מאיזשהי חברה שודרשת מאנשים ללכת במסלול מסויים. וכן, אני יודע את כל אלה מספיק ממקור ראשון, בתור אחד שיצא לו להיחשב כחנון וגם לקבל על זה מספיק מכות בכל מיני תקופות של החיים שלו, בתור אדם שידע ואפילו יודע מה זה להיות חלש, איך שאנשים מסתכלים על אנשים אחרים במבט של חשד, של זלזול. העובדה שכל אדם צריך להיות יצור חברתי בלבד, ואם לא- אז מציקים לו, מנדים אותו.נופל קורבן לחברה לא מקבלת, לפעמים אפילו מקבל על זה מכות, על עצם היותו שונה.
כי משום מה יש איזשהו יצר מאוד חייתי בחברה הישראלית, צורך כזה בכוח, צורך שיפחדו ממך ורק כך יכבדו אותך. נטייה לא לקבל אנשים שונים, מהזן הלא חברתי, עד כדי פגיעה בהם לפעמים. הנאצים נתנו לתופעה הזאת לגיטימציה, בצורה מסויימת גם אנחנו.
ולא, אני לא מצטדק ולא כלום. גם לי יוצא בהחלט להסתכל עקום על אנשים ששונים ממני, לפעמים אפילו לשפוט אותם. זו בין החולשות שלי, שגם היא באה מהצורך הזה שלי בעצמי בסוג מסויים של כוח, מהידיעה שרק כוח עוזר לך לשרוד בחברה אנושית, במיוחד דורסנית כמו החברה הישראלית. עם זאת, יש שלב מסויים שבו צריך להחליט שאתה נותן לכל אדם, באשר הוא אדם, לחיות איך שהוא רוצה, ולא להחליט שאתה פוגע בו- אפילו בכאפה תמימה. וכן, אפילו במשחק בפלאפון.
אז כן, סביר להניח שלא יהיה גל של אלימות רק בעקבות הפרסומת הזאת. אי אפשר גם להאשים את הקופירייטרים או מי שלא עשה את הפרסומת הזאת- אלה בסה"כ כיוונו לקהל היעד שלהם. אפשר בהחלט לבדוק מה לא תקין עם קהל היעד הזה- מה גורם לו לרצות סוג כזה של ריגוש, כאמור ריגוש שפוגע, ולמה כבר אי אפשר לשחק משחק בלי לתת כאפה לחנון או כל דבר אחר אלים.
| |
| כינוי:
עמיר בן: 32 MSN:
תמונה |