זהו.
כבר לא אכפת לי ממך... באמת שלא.
אתה כבר לא עושה לי רע, אתה כבר לא מכאיב לי, אני כבר לא נפגעת, וכבר לא לוקחת ללב את מה שאתה אומר.
כי... אתה פשוט כבר לא.
אתה כבר לא חלק מהחיים שלי, מהלב שלי. הגיע הזמן שזה יקרה.
הגיע הזמן שאני אבין וארגיש שאני לא רוצה שנהיה אף פעם ביחד. כי... אתה פשוט לא.
אתה פשוט.... לא. לא בכלל. לאו דווקא בשבילי.
אתה... לא, לכולן. לא פלא שלא הייתה לך אף פעם מישהי.זה כי אתה.. פשוט לא.
פשוט לא מספיק בוגר, לא מספיק בטוח בעצמך, לא מספיק אמיץ, יותר מידיי פחדן.
ואפילו להסתכל עליך, למרות שאני יודעת שאתה נראה טוב, ולהסתכל על הידיים שלך או על הפה, שתמיד כל כך משכו אותי..
עכשיו הם.. פשוט לא.
כי אתה לא.
כי... זהו. אחרי 4 או 5 שנים הצלחתי לשחרר את עצמי ממך, הצלחתי להתנתק, נגמרה האובססיה,
פשוט הבנתי פתאום... שאתה כבר הרבה זמן פשוט לא,פשוט לא חלק מהחיים שלי, זה שאתה בכתה שלי... זה פשוט לא גורם לי לחשוב עליך, או להיות מוטרדת. אתה פשוט שם, וזה בסדר. ובסדר לי עם זה שאתה שם, ועם זה שאנחנו מדברים, ופשוט טוב לי ככה.
רע לי. הרבה רע לי, וקשה לי, ולפעמים גם בודד לי. וטוב לי. גם טוב לי. ומאושר לי. והקשרים שלי אוהבים. החבר שלי מדהים, ושתי החברות הכי טובות.
אז... מה איתי, מה איתי, מה איתי? לא מסתדר עם עצמי... מה איתי, מה איתי, מה איתי? איפה שכחתי את שמי?... לא יודעת למה, לא יודעת איך, איך ומה..... רק רוצה לברוח. מה זה קרה לי? טוב לי או רע לי??
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
wanna be) special girl)