אז אני אתחיל את כל הסיפור מההתחלה,
ממש בהתחלה..
לפני שנתיים.
לפני שנתיים הייתי חברה של מישהו, בואו נקרא לו א'.
היינו ביחד 8 חודשים, ואז נפרדתי ממנו כי אהבתי מישהו אחר, נקרא לו נ'.
אז אני ונ' נעשנו חברים אחרי כמה זמן, ונשארנו יחד 5 חודשים,
ואז נפרדתי ממנו. פשט כי היה לי קשה איתו, כי הרגשתי שאני פחות אוהבת, כי הוא היה אובססיבי, כי לא התאים לי חבר יותר, רציתי את עצמי.
זה נגמר בנינו מאוד רע.. היה לו נורא קשה עם הפרידה. ואז אחרי חודש, הוא סיפר לכל הבנים בשכבה בערך מה עשינו, למרות שסיכמנו בנינו כשהיינו ביחד שלא מספרים את זה. ואני נפגעתי ממנו בטרוף. אז ניתקנו קשר והתחילה בנינו סוג של אויבות.
ואז 10 חודשים לא היה לי חבר. סטוצים פה ושם, אבל שומדבר רציני.
ועכשיו, אחרי שהחבר האחרון שלי היה נ', שנפרדתי בשבילו מא', אני שוב חברה של א'. מלפני חודש אנחנו ביחד.
ואז שמעתי שנ' עובר לפנימיית כדורגל בתחילת השנה.
אז אמרתי שאני חיבת לסגור מעגל.
אז שלחתי לו SMS, שאני יודעת שתמיד היה לו חשוב להצליח בכדורגל, ולהתקדם.. גם כשהיינו ביחד וגם לא, פשוט תמיד. אז איחלתי לו הרבה בהצלחה, ושאני מחזיקה לו אצבעות.
ואז הוא התקשר, ודיברנו, לא כלכך על העבר, אמרנו שנשים אותו מאחורינו, כי זה מיותר כבר לבכות על חלב שנשפך.
הוא אמר לי שקשר כמו שהיה לו איתי, לא רק בזמן שהיינו חברים אלא גם בתור ידידים, הוא לא היה מצליח ליצור עם כל אחת, ושחשוב לו שנשמור לפחות חלק מזה.
השיחה נגמרה טוב, בצורה חיובית.
יומיים אחר כך נפגשנו כמה אנשים באיזה יישוב, וגם א' (החבר שלי) היה.
ישנו בזולה כזאת שמה.. והוא חיבק אותי והנחתי עליו את הראש.
ופתאום אני שומעת את הקול של נ', אחרי שלא ראיתי אותו מלא זמן ולא דיברתי איתו פנים מול פנים עוד יותר זמן.
הרגשתי כל כך רע.
כי רק אז הוא ראה שאני וא' ביחד, רק אז הוא ראה אותנו ביחד, והסתכל עליי, בזמן שהתחבקנו, ופתאום נהייתה לי צמרמורת.
לא כי אני מרגישה אליו משהו, לגמריי לא, אני גם בחיים לא ארגיש שוב (כי פשוט אני עכשיו מודעת לזה שיש לו כ"כ הרבה דברים שאני לא אוהבת), אלא בגלל שהיו לי רגשות אשם על איך שהוא בטח מרגיש.
לא משנה, בקיצור.. הרגשתי ממש רע.
הוא התעלם ממני, לא אמר לי שלום ולא דיבר איתי. ולמה זה עושה לי כזאת הרגשה רעה?
כי בטח המחשבה שעוברת לו עכשיו בראש זה "אהה, אז כל הזמן הזה שהיינו ביחד היא בעצם אהבה את א'??"
ולא, זה לא ככה, אני באמת אהבתי את נ' כשהיינו ביחד, והקשר שלנו לא היה סתם בשבילי.
אני פשוט פוחדת שזה מה שהוא חושב עכשיו, שהוא פגוע עכשיו כי אולי הוא חושב שבעצם הוא לא היה כלום בשבילי.
זה חרא לי,
כי לא משנה מה, הוא תמיד יהיה כלכך חשוב לי, למרות הכל.
אני נוהגת לקרוא ולהגיב בבלוג- חוזק נפשי , שזה הבלוג של- אהבה ,
ויום אחד היא פשוט מחקה אותו בלי שהספקתי להפרד ממנה.
אם את קוראת פה, או מישהו שיודע מה קורה איתה,
תגידו לי, אני מתגעגעת אליה..
.