פעם ראשונה.כולי נרגש, אני הופך להיות חלק מקהילה. אנשים יקראו את הבלוג שלי, ישמעו עליי ידברו עליי. אני הולך להיות מפורסם כמו יואב. ילדות ימהרו מבית ספר לשבת מול המחשב רק כדי להתבאס שהאינטרנט נפל ו..., ילדים ירצו להיות כמוני, סטודנטים ילמדו עליי בשיעור ספרות. החיים שלי הולכים להשתנות, מעכשיו אני אייטם! אני כבר לא יכול לחכות לטוקבקים: פחחח אחחח! עוד תולעת!!!!!!!!!!!!!11
מה הסיפור שלי? אני חושש שלא התבגרתי, אלא שאני בן 25 החברה לוחצת, עוד כמה שנים חתונה. כמה שנים??? למי יש כמה שנים, רק אתמול הייתי בן 16, מחר אני כבר אבא.
אני סטודנט בכוח, זה נקרא תואר שני. הגיבורים שלי: קושי, לאגראנג', אוילר. אם היו קלאאפים שלהם הייתי אוסף אותם, אם היו אותם על פוקימונים הייתי קונה חבילות. כל תלמיד הנדסה מקלל את השמות האלה, בשבילי הם כמו אוויר לנשימה. זה פתאטי, אני יודע רק שאין כבר מי שיגיד לי זה.
בתיכון כל הזמן מסתכלים עליך: אתה פריק, אתה אערס, אתה סטייליסט ואני!? אני הייתי ונשארתי חנון. רק שהיום כבר לאף אחד לא איכפת. פעם אנשים דאגו לי, היו דואגים לכפכף אותי באוטובוס, לצחוק עליי בכיתה. הרגשתי שדאגו לי, היה מי שדאג להגיד לי "היי, בחור אני דואג לך, אתה חנון וזה קצת לא בסדר". אני זוכר איך פעם בעודי אוכל לי מהסנדוויץ בא תלמיד תפס אותי ברגליים והפך אותי. כל הסנדוויץ נפל אבל הוא עשה את זה כדי להגיד לי משהו, הוא רצה לספר לי שאיכפת לו ממני שהוא שם בשבילי כדי לספר לי כל יום שאני חנון חנון חנון. היום כבר לאף אחד לא איכפת. אני מספר לאנשים שאני לומד מתמטיקה וכל מה שיש להם להגיד זה וואללה, ואללה!?!? מה ואללה בזה?
בנות נותנות לי. פעם בנות הראו שאיכפת להן ממני, כשהייתי מנסה להתחיל איתן הן דחו אותי כאילו לאמר לי "עלייך לשים לב שאתה חנון, לשכב איתי יהיה נגד הייעוד שלך" היום כבר לא אכפת להן ממני.
יש מסיבה בבאראקה? אני מוזמן, למי איכפת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
