שופי: "תגיעי ביום ראשון ב3 לאופיס דיפו."

אני: "חכה עם אופיס דיפו, הציעו לי עבודה במעריב לנוער."

שופי: "נו מה את עושה צחוק?! דיברתי איתו כבר!"

אני: "הייתי אמורה לדעת שאני אקבל הצעת עבודה מעיתון??"

שופי: "אז תסרבי לו!"

אני: "נו מה אתה דפוק?!"

שופי: "לא. אני זה שהרצתי פה את כל האנשים!"

אני: "את מי הרצת?? כולה ביקשת שיקבעו לי רעיון עבודה לחמש דקות, שגם אליו הם איחרו! את מי הרצת?!"

שופי: "נו מה נסגר?"

אני: "אני לא מתכוונת לוותר על הזדמנות כזאת רק כי לך לא נעים."

שופי: "כמה משלמים לך שם?"

אני: "זה לא העניין. זה עיתון, לא איזה סניף מסריח."

שופי: "הוא לא מסריח, ואפשר גם לצאת ולעשן בהפסקות וזה."

אני: "בעיתון עובדים מהבית. מה יש לך? למה אתה מתייחס לזה כאילו זה הסניף שלך? אתה כולה עובד שם, תרגע!!"

כל הסיפור התחיל מזה שמחוסר ברירה משווע, הזזתי את החלק האחורי העצל שלי לאופיס דיפו שבשפיים, למצוא לי עבודה בשביל לממן את כל הדברים המרושעים שאני רוצה לעשות.

אחרי שהתחת שלי כמעט הצמיח שורשים מרוב שישבתי וחיכיתי למנהלים בזמן כולל של כ40 דקות, הגיע מישהי עם פני קרפדה וקול גרגמל, ותחקרה אותי כחמש דקות. גם הסריח לה מהפה.

כיומיים אחרי התקרית המבהילה באופיס דיפו, קיבלתי אימייל ממערכת מעריב לנוער, שהציעו לי לעבוד בעיתון, ובימים אלה אני מחכה לתשובה. האם התקבלתי או לא.

חיבוקים ונשיקות הורעפו עליי מכל עבר, איחולי הצלחה, תפיחות על השכם, פריעות שיער ומיזמוזי שדיים, היו בלתי נמנעים אחרי שספרתי על האופציה להצטרף לצוות הכותבים המעורערים של מעריב- מלבד שופי. ראיתם איך הוא הגיב.

ואם כבר התחלתי בשיחות עם אנשים מטומטמים:

אני מניחה שרובכם זוכרים את פרשיית BRIEFCASE FULL OF GUTS, אך אם לא, אני אזכיר:

ליימן פתח לפני כשנה בלוג נאצה, שתחילה הוא לא התכוון לכתוב בו כלום אלא רק התכוון להשתמש בססמה ובשם משתמש בשביל להגיב למעריצי טוקיו הוטל עריריים בבלוגים.

אחרי כחודש-חודשיים שהבלוג עמד לו בלי אף פוסט, ליימן החל לבקש מאנשים לכתוב שם פוסט שנאה נגד אימואים. אף אחד, כולל את יורי, לא מצא לנכון לבזבז את זמנו על פוסט שסביר להניח איש לא יקרא.

אני, ממני ליימן גם ביקש אז, הייתי משועממת עד כדי דמעות והסכמתי. כחצי שעה אחרי כתיבת הפוסט הראשון, הופיעו 60 תגובות, מה שעודד גם את יורי לכתוב, על הפוסט שלו קיבלנו כמות זהה של תגובות.

ככל שהמשכנו לכתוב, כך גברו הכניסות, התרבו התגובות ואף הוקפצנו לפעילים והיתה תקופה מסויימת שהיינו בטבלה הראשית, מקום 16!!

אבל אז, העצלן, שנודע בחוסר הכישרון שלו בכתיבה, התחיל לתפוס פיקוד על הבלוג ולמחוק לי פוסטים, לשנות בהם פרטים וכד'. בתור כותבת, הדבר הטריף אותי, ועזבתי את הבלוג.

כמה ימים אחרי שעזבתי את הבלוג, גלב התחבר למסנג'ר שלו מהמחשב שלי, ושכח להתנתק, ואני הבנתי מהר מאוד את הפוטנציאל של זה.

הנה השיחה בין ליימן הפחדן, לגלב. (או לפחות ליימן חשב שהוא מדבר עם גלב, כשבעצם הוא מדבר איתי.)

ליימן: יש לי חשד שחברה שלך שינתה סיסמה בבלוג
גלב: למה שהיא תעשה את זה? אתם ביחד בבלוג
ליימן: לא, היא עזבה
גלב: למה?
ליימן: כי היא שינתה דברים בבלוג בלי לשאול אותיי.. היא שינתה חתימה, אז מחקתי לה פוסט
גלב: מחקת לה פוסט כי היא שינתה חתימה? :S

ליימן: גם היא מחקה לי פוסטים
גלב: אבל היא כותבת טוב יותר ממך
ליימן: יש לנו סגנון כתיבה שונה
גלב: אתה מתכוון רמה שונה?
ליימן: לא, יש לנו סגנון כתיבה אחר, וזה

(אחרי זה שלחתי לליימן חלק משיחה שלילך שלחה לי, שבו יורי אומר "אין לי כוח, ליימן לא מפסיק לחפור על זה שקסי כלבה).

גלב: קראת לחברה שלי כלבה?

ליימן: לא

גלב: יורי קרא לחברה שלי כלבה?

ליימן: לא יודע, אולי

גלב: יורי לא היה עושה את זה. אתה רוצה שאני אבוא עד אליו הביתה ואשאל אותו?

ליימן: טוב, בסדר, ייתכן וקראתי לה כלבה.

גלב: ייתכן!?

ליימן: שמע, אני מצטער טוב?
גלב: וואלה תקשיב לי טוב, אף לוך, ובמיוחד לא אתה, לא יקרא לחברה שלי כלבה, ברור?
ליימן: זה לא אישי וזה לא נגדך
גלב: מה שנגד חברה שלי, זה גם נגדי
ליימן: קסי לקחה את זה קשה מידי, אז מה שמחקתי לה דברים, זה לא סוף העולם
גלב: לקחה את זה קשה? אם מישהו היה מוחק לי דברים שכתבתי, הייתי מפוצץ לו תצורה

ליימן: גלב אני מצטער, אני ממש ממש מצטער, לא התכוונתי לפגוע בה
גלב: תן לי סיבה אחת לא לשבור לך יד.
ליימן: תסלח לי גלב! אני לא התכוונתי! לא חשבתי מה אני אומר, סליחה!!!
גלב: תקשיב, ותקשיב טוב. עכשיו אני אתקשר לקסי לשאול אם הצקת לה בעבר. אם כן - אני עוד פחות מעשרים דקות אצלך מתחת לבניין.
(ואז נעלמתי לרבע שעה יעני בשביל ליצור אפקט פחד)

גלב: למזלך, היא ישנה

ליימן: אני גם לא עשיתי כלום!
גלב: בהתחלה גם אמרת שלא קראת לה כלבה
ליימן: אני מצטער!
גלב: עכשיו תקשיב טוב, אם עוד פעם אחת אני שומע שאתה מציק לקסי, אתה תישאר בלי שיניים, ברור?
ליימן: כן
גלב: אתה לא תפריע לה יותר, נכון?
ליימן: נכון
גלב: יפה.

גלב: ליימן, יא לוך, תרגע, אף אחד לא יוריד לך תביצים, זאת היתה קסי כל השיחה.
ליימן: אהההה, פיו, הצלחת לעבוד עליי
גלב: זה היה גלב. שניה, לא לקחת אותי ברצינות?
ליימן: לא, גלב אני מצטער!!!
גלב: סתם נו, זאת באמת היתה קסי

הכל, עד הפסיק האחרון, אמת לאמיתה.

זה קטע די ישן, פשוט מצאתי אותו לפני כמה ימים.

הוי, כמה צחקתי באותו יום.

יורי,שדיבר עם ליימן בו זמנית עם "גלב", אמר שליימן ממש ממש נלחץ. XD

עוד 6 ימים יומולדת! עוד 9 ימים שנה! עוד 14 ימים אילת! טדדדם!

אני רק מקווה שאני לא אמצא את עצמי במצב כזה ביומולדת: