ילדת יום הולדת התעוררה בבוקר זך,

חיוך רחב על פניה בזכות כל מי שטרח.

כל מי ששלח אף הודעה בודדה,

העביר לה תחושה של אהדה.

על אצבעה כיכבה טבעת חדשה

אשר נקנתה על ידי אמה לאחר בקשה.

ילדת יום הולדת התארגנה במהרה,

לכיוון מרכז העיר היא מיהרה,

לרכוש דברים נוספים לכבוד המסיבה,

כדי שאורחיה יהנו בה כמו בכל סביבה.

כסף לא מועט הורעף לקופות סופרים גדולים

ואף לקופות קיוסקים שונים,

על מנת לתת למסיבה אפשרות להתקיים,

עם כל ההטבות והמשקאות למיניהם.

ולמרות שחבריה שכנעו אותה לחגוג במחיצתם,

מצאה ילדת יום ההולדת בעיה, בגללם.

דאגה החלה לכרסם בליבה,

לקלף בתודעתה איבה,

מה יהיה אם המסיבה תיכשל?

תהתה ילדת יום הולדת בחוט מחשבה משתלשל,

אך הרגיעה את עצמה הילדה,

הכל יהיה בסדר- חדל לחרדה.

שעת הערב התקרבה בדהרה,

עד אז ילדת יום הולדת כבר היתה בסערה,

משימת צחצוח והברקת הבית דחקה,

והמלאכה לצערה היתה הדוקה.

כשהיא מתעלמת מהתחושה מבשרת הרעות,

היא מתכוננת אל הבאות,

דואגת להתלבש בצורה נאותה,

שמלת בד עדין אפפה אותה,

איפור מחמיא מעורר חלחלה,

סידור שולחן קפדני עד כדי בחילה.

לאחר זמן לא רב החלו להגיע שלל אנשים

ודי מהר רובם נראו מיואשים,

חלקם פנו לנחמה שבמשחקים עם אחרים,

היו כאלה שנראו בודדים וקודרים,

שעתיים לא עברו מאז הגיעו האורחים

ואחד מהם עזב למקומות יותר שמחים,

השניים האחרים לא איחרו ללכת,

כאילו הגיעו רק בשביל להיראות כמו קבוצה תומכת,

חצי שעה אחרי נטישתם,

הלכו עוד שלושה חברים בעקבותם,

משאירים מאחוריהם את ילדת יום ההולדת,

תוהה לעצמה וחושבת,

הם באו רק מתוך נימוס,

הוא רצה לעזוב ללא היסוס,

הוא כלל לא טרח להתקשר,

הם רצו רק לשתות ולאכול כמה שיותר,

הם כלל לא עמלו לארח חברה

והוא ברח כאילו שלא היתה לו ברירה,

היא דאגה רק לאינטרסים אישיים

ולה בכלל לא היה איכפת אם הם חוגגים.
ילדת יום הולדת אספה את הכוסות,
ילדת יום הולדת סידרה את הצלחות,
ילדת יום הולדת צחצחה את החורבה,
אותה חורבה שהשאירו בביתה ובליבה.
ילדת יום הולדת נשכבה, עצובה.


יום הולדת שמח לי.