הנסיעה הטמונה במרחק של שלוש שעות מהווה בשבילי רק תירוץ נלוז לעדכון מחוסר מעש.

אני, כמנהגי, אצמיח פוסט נוסף מזרעי תמונות וחוויות מחמשת הימים שצפויים לי תחת השמש הקודחת האופיינית לאילת, אבל אם כבר המעשים שלי מסתכמים בבהייה בחלל, אני אענה על שאלון רדוד נוסף:

מה דעתך על אלכוהול?

ברמה הכללית, חיובית למדי.

במישור האישי, אני לא אוהבת לשתות. יותר מידי זכרונות מחוויות הקשורות בבקבוק וודקה ואסלה.

האם האלכוהול, לדעתך, גורם לחרמנות?

אמ. אם יש אנשים שהגוון של האסלה מחרמן אותם, אז כן.

האם האלכוהול יכול לעזור לדברים עצובים, לפחות לטווח קצר?

לא ממש, האלכוהול לרוב מקצין את מצב הרוח בו אתה מצוי, כך שאם תשתכר כשרע לך, יהיה לך עוד יותר רע.

האם האלכוהול מעורר אלימות, לדעתך?

דעתי פחות חשובה פה.

יותר חשוב מה אומרות הסטטיסטיקות על אונס, קטטות בברים וריסוק אסלות במטח של קיא.

האם ליהנות או לצאת לבלות= לשתות?

ממש ממש לא.

זאת כבר גישה של אלכוהוליסטים.

לצאת לבלות: אפשר גם לשבת בפארק נשכח מעיניי קווקזים, עם חברים קרובים שמעוררים בך חיבה נשגבת, משחקי קלפים חוזרים ונשנים, בדיחות המומטרות לאויר הזך,  ...וקצת ירק.

מה עדיף, בירה או וודקה? (עם תוספות או בלי)

זו שאלה מכשילה למדי, כי אני לא אוהבת בירה, אבל מצד שני אני לא מסמפטת רבות לגברת וודקה- אבל אם כבר, אני אעדיף אבסולוט תפוזים עם אקסל. זה באמת אחד השילובים המוצלחים והמומלצים.

לשתות לבד זה?

אחד הסממנים של האלכוהוליסט הממוצע.

מה דעתך על החוק שאוסר מכירת משקאות אלכוהוליים?

לי אישית הוא לא מרטיט את הבוהן כי אותי מעולם לא בדקו גם במקומות שמאוד מקפידים בהם, גם אם הייתי הרבה מתחת ל18,

אבל אני אגיש לכם שיעור ביולוגיה קטן:

הכבד, שהוא כידוע- זה שחוטף במלוא העוצמה את הדברים האלכוהוליים ששותים, מייצר אנזים(סוג של זרז ביולוגי שמאפשר לגוף לסיים תהליכים חיוניים בזמן מואץ) כלשהו שמאפשר לפרק את מולקולות האלכוהול. אם האנזים הזה לא מיוצר, הכבד נפגע הרבה יותר ממה שהיה נפגע לו האנזים היה קיים.

הגוף מתחיל לייצר את האנזים המסויים הזה בגיל 21.

החוק מאפשר מכירה מגיל 18, כי אנשים הגיעו למסכנה שאם נותנים למישהו בן 18 להחזיק נשק, לא הגיוני שיאסר עליו לשתות אלכוהול.

מה דעתי על החוק בכללי?

הוא דווקא חיובי ומונע, פחות או יותר, הידרדרות קשה למדי של הנוער הצעיר יותר.

..כל הקטינים הזועמים שנועצים עיניים במשפט הקודם: יש לכם את הפיצוציות שמוכרות בין כה וכה, תחסכו את האנרגיה ותנצלו אותה למשהו מועיל יותר.

באיזו תדירות את שותה? כמה?

המפ.

השאלה הזו קשורה קשר הדוק בגיל ובתקופות:

היו תקופות שהייתי שותה 3-4 פעמים בשבוע,

ויש תקופות יובש כמו עכשיו, שאני מרצוני החופשי לקחתי חופשה מאלכוהול.

כרגע, זה קרוב לחודש לא שתיתי ואין בי שמץ של געגוע.

האם את מודעת לגבול? מה הגבול שלך?

יש לי סף אלכוהול מאוד נמוך.

2-3 שוטים: שמחה וצוהלת.

4-5 שוטים: בחילה.

6 ומעלה: סחרור כבד עם חשש לשטפונות קיא. צפוי גם האנג-אובר ביום למחרת.

וכן, אני מודעת לגבולות שלי היטב ואת הפעמים בהם חציתי את הגבול ניתן לספור על יד אחת.  

מה עדיף, אם כבר: להתמכר לסמים או לאלכוהול? ומה בדבר התמכרות לסיגריות?

שלום, אני קסי, ואני מעשנת חפיסה ביום.

"אנחנו אוהבים אותך, קסי!"

מהחלק הראשון של השאלה אני אבליג. אחרת יהיה חופר. D:

ספרי על המקרה הכי הזוי שהיה לך עם אלכוהול?

אני אשנה את המילה "הזוי" למונח "מעורר חלחלה".

ראיתי את אלה ערומה בים, גוננתי על לילך המעולפת למשך שעות מפני פדופיל, הקאתי כל עשרים דקות וחטפתי טראומה מטקילה עד היום.

האם מתחשק לך וודקה-רדבול עכשיו?

נופ.

האמת, דווקא שאלון לא כזה גרוע.

טוב, בכל אופן, תודה לאלה שטרחו לראות אותי ביום הנסיעה, גלב שהיה איתי כמעט יום שלם, לילך החצי מתה שהקדישה לי מעט מזמנה, וליאנה שהלכה לעבוד בשביל לממן לי ניקוטין לאילת.

תיזהרו, אני עוד אעיז לחשוב שאתם אוהבים אותי.

אני זזתי לסיים לארוז ולהכין אוכל לדרך (7 שעות באוטובוס! בלעכס!)

תאחלו לי לא להפוך שם לכושית!