חודש מרץ, חודש עמוס ביותר.

יותר מידי דברים מטבע כזה או אחר מצפים בכיליון עיניים לתקוף אותי החודש- לטובה או לרעה.

קמצוץ מהדברים שמופיעים החודש בלוח השנה שלי:

- יום ההולדת של דנילה, ב5. (שכחתי לאחל מזל טוב. אופסי.)

- יום ההולדת של כץ, ב11.

- יום ההולדת של צ'ורו, ב15.

- יום ההולדת של ליימן, ב15.

- נסיעה לאלונה בתאריך לא סגור.

- אני וגלב 5 חודשים, ב20.

- יום הגלב הבין לאומי, מי שזוכר את הבדיחה משנה שעברה, ב26. (מי שלא שמע על זה, בידקו את הפוסט בן כמעט השנה, שמרטיט לי את המיטוכונדריה לחשוב שזה היה כל כך מזמן, הזה. זה עוד מהתקופה שאני וגלב היינו ידידים טובים והייתי קוראת לו "דוד גלב". D:)

- תוכנית מרושעת חדשה לצבוע את השיער. לעולם לא תנחשו לאיזה צבע :P

- כמובן לשרוד 225 שעות לימוד! הו כן! 50 שעות בשבוע...

- אינספור מבחנים.

- לצאת בלי הרעלת שוקולד מחר מהבית של לב.

- לסיים לערוך את הסרט של אינדיגו- אל תדאג קריזר, אני אביא לך עותק לא מצונזר :P

זה רק קמצוץ.

האמת שהחודשים האחרונים כל כך עמוסים, שיש לי רעיון אדיר על סיפור, ואין לי אפילו שניה פנויה להתיישב ולכתוב לו תקציר, רעיון כללי, גיבוש דמויות, או אפילו פסקה ראשונה. כלום.

אבל בגלל שאני בונה על ניסיון חיי הבלוגרית המבוסס שיש לי, ומניחה הנחה מוצקת שאנשים בקושי הציצו בפיסקה הקודמת, אני אתן כמה ציטוטים, כמה מהם התכוונתי להכניס לפוסט הקודם בעריכה, אבל החלטתי שאם כבר, אז פוסט חדש, מה גם שהתווספו עוד ציטוטים חדשניים:

שיעור ספורט, הבנים רצים ביחד עם הבנות לאותו מרחק.

ליאנה: "המורה, זה לא הוגן!! לבנים אין ציצי, תחת או שכל שיכביד עליהם!"

שיעור ביולוגיה: "ואם יש כולסטרול בעורקים הלב לא מקבל סיפוק. אהאה זאת אומרת אספקה..."

"מי קטין? 'ניקטין?!"

אני וגלב הלכנו בצחוק מכות, ואז גלב הצליח לפספס לי את האף.

אני: "פיספסת!!"

גלב מנשק אותי.

אני: "פיספסת!!"

גלב: "מה?!"

אלה: "זה כי כיוונת לשפתיים הלא נכונות!"

יניב: "אז מה גלי, את מסתובבת עם דוסים? הכיפה עושה לך את זה?"

אני וגלי מצחקקות, פתאום יניב: "ואני לא מדבר על הכיפה שעל הראש....."

יניב (לגלי): "רוצה לצאת עם 100% גבר?"

גלי: "כן,"

אני: "אז אל תצאי עם יניב."

אני: "גלי, מה עשית בשישי?"

גלי: "סתם הייתי בכיכר..."

אני: "מה כבר עשית בכיכר?!"

גלי: "בטח מה שאת עשית בהיכל..." ואז היא בוחנת אותי, מסתכלת עליי טוב, ומתחרטת, "עזבי,  לא חשוב."

"**** שונא כל בת שמסננת אותו..."

"הוא שונא את כל הבנות בעולם?"

זאת נוסטלגיה מהמשלחת לארהב:

לב: "דניאל, אני חושב שאם להוציא לך את השכל תשארי בדיוק כמו שאת... לא יהיה שינוי."

דניאל: "אבהבהבהבהבה!!"

לב: "נו, מה אמרתי?"

(ככה גם לב הודה שהוא קציצה)

יצא פוסט לא קשור לחיים. עוד תהיה עריכה.