הוי, פסח!

החג שחיכיתי לו בכיליון עיניים, חג המסיבות, חג החגיגות, חג השמחה.

השינוי בסדר היום הלימודי האיום היה כל כך קיצוני ולטובה, שאין אפילו דרך נכונה מספיק לתאר את זה.

בפסח הזה העסיקו אותי מיליון תוכניות זדוניות ורבויות ניקוטין ואלכוהול, שמיד פירוטן המשעשע ירקד מול עיניכם.

ראשית, ראוי להתחיל במסיבה בסילבר, ביום חמישי הקודם.

מודה, בהתחלה לא קרץ לי כל העניין, לא הייתי בטוחה שאני בכלל רוצה לנסוע... אבל אני שמחה שנסעתי.

אני, גלב, ליאנה, ליליה ולילך, אחרי קרבות ומאבקות (עם בגדים ואיפור) היינו מאורגנות, מוכנות ומתוקתקות, לעלות על המרכבה עם הסוסים השחורים ולדהור לסילבר.. או, מה שקרה בפועל, לעלות על מכונית ולהגיע למועדון.

בגלל שאנחנו יהודיות בעורקינו, העדפנו הסעה בחינם ב9 וחצי, מאשר נסיעה בכסף ב11 וחצי.

ההבדל?

המסיבה מתחילה ב12. ישבנו מחוץ לסילבר שעה וחצי, קופאים מקור ומשעמום.

אך בסופו של דבר נכנסנו לרחבת הריקודים, לבר שבו לא פיספסתי לקחת הר של פופקורן (כי הוא היה חינם), ולהרפתקאות הכוללות בריחה מצלמים, ניסיון לעלות במדרגות המקרוסקופיות לשירותים ומאבק נואש להישאר על הרגליים בין כל האנשים שמדשדשים ברחבה, בטענה שזה ריקוד.

מקטעים המשעשעים של הערב:

- לילך התמזמזה עם מישהו בשם "יפתח"

- ליליה התמזמזה עם הומו.

- ליאנה כרגיל בילתה את רוב הלילה בלברוח ממחזרים מכוערים.

- אני וגלב נפלנו על הומו. בדיוק איך שזה נשמע. אני חושבת ששברנו לו את המשקפיים....

יום  שישי:

היתה מסיבת חוף.

תיאור בקצרה:

סביבות ה20-30 איש, והדבר היחיד הראוי לציון שהיה שם זה יצור שמגיע לי עד לביצית שניסה להתחיל עם ליאנה..

אני וליאנה ישבנו על האבנים הסימפטיות בחוף החשוך, ולפתע, מה שהתיימר להיות זכר בן 16 (לדעתי, 10 וחצי גג) התיישב לי ליאנה ואמר בקול נחוש של מאפיונר מן המניין: "אם מישהו מנסה להתחיל איתך, אני מזיין אותו מכות!"

אני וליאנה מייד פלטנו לו משהו על זה שהוא צריך ללכת למכון כושר, או לפחות לגבוה קצת, ובתגובה,

הוא: "אני בחיים לא אהיה גבוה יותר...."

אני: "למה?"

הוא: "כי אמא שלי נמוכה אחושרמוטה!"

אני: "אז מה? אני יותר גבוה מאמא שלי בראש.."

הוא: "אבל את לא מבינה עד כמה היא נמוכה! היא מגיעה לי לכוס!"

אני, בתמימותי, חשבתי שהוא התבלבל, שאלתי שוב: "יש לך כוס?"

הוא: "כן!! כזההההההההה גדול!"

יום שני:

מסיבה לכבוד ארתור! ...רק, בלי ארתור.

הבן זונה הודיע שהוא לא יבוא בדקה ה90, וכבר הכסף נאסף והדברים נקנו...

אבל מה, שנוותר על יום ישיבה של בהיה בציצי של ליאנ....כלומר, ישיבה על הגג של ליאנה?

העלנו קלוריות שמייד צללו לתחת, עישנו יותר ממה שאפשר לדמיין.

יום רביעי:

מסיבה אצל יניב!

ב9 ומספר שניות, התכנסנו מתחת לבניין שלי, אני, לב, גלב, וליימן, הזמנו מונית ונסענו לאיזור התחונים מספר שתיים בנתניה אחרי פולג, קריית השרון.

הסתבר לי שכל הישיבה אצל יניב היתה בעצם קונספירציה בשביל לראות כדורגל במסך פלסמה.

ליברפול נגד צ'לסי.

אני מראש אמרתי, 1:0 לליברפול.

עד סוף המשחק זה נשאר כך, ואז, בלי שום התרעה: 1:1!!! אההההה!!! (לא שזה ממש חשוב לי, אבל מילא... )

קטעים מזמן המשחק:

לב מעביר לדני את הנרגילה.

דני: "איזה טעם?"

לב: "לימונענע."

דני: "מוזר.. דווקא יש לזה טעם של לימון..."

יניב, כשצ'לסי חטפה גול: "לאאאאאאאאאאאא!!!" ואז יניב הלך לרגע, חזר והיה בדיוק שידור חוזר, עם כתובת ענקית של שידור חוזר. יניב: "לאאאאא!! עוד אחד!?!"

דני: "וואי, שמתם לב שהכדור תמיד עוקב אחרי הכדור?!"

ואז אני באמת לא יודעת מה היה.... יש לי בלאק אאוט גמור.. שאיכשהו מתמקד בג'קוזי. המ.... מעניין מה עשינו שם.. נדמה לי שהייתי עם גלב....

אני רק יודעת שאחרי שיצאנו מהג'קוזי, הדבר הראשון שהשמעתי: "יניב, צריך משהו לנגב איתו את הרצפה!!"

והדבר הראשון ששמעתי היה: "את יודעת כמה זמן הייתם שם?"

אני: "חצי שעה?"

שופי: "לא... הייתם שם שלוש שעות!!"

אני: "כמה?!?!?!"

טוב, פוסט חופש זה תם ונשלם.

תאכלס, היו מסיבות כל יום. פשוט כל השבוע, יום אחרי יום, היתה מסיבה.... אבל אני לא זוכרת. הדיסק הקשיח שלי נמחק כליל.... בטח איכשהו מפל הוודקה קשור לזה.

יום טוב, שמרו על עצמכם, תהיו בריאים!