כשמגיעים למצב של משבר נפשי או פיזי מתמשך, מגלים מי, משלל הסובבים, הם באמת החברים שלך.

מי הם באמת האנשים שעליהם תוכל לסמוך.

מי הם האנשים שיבואו לבקר אותך.

מי הם האנשים שיהיה להם איכפת.

מי הם האנשים שיהיו מוכנים לעשות בשבילך את הקניות לבית הספר בהרצליה, ולהיסחב אליך הביתה ב12 בלילה בשביל להביא לך אותם, מרצונם החופשי.

מי הם האנשים שישכחו.

מי הם האנשים שיתעלמו.

מי הם האנשים שיעמידו פנים שעסוקים מכדי להרים טלפון ולשאול מה קורה.

מי הם האנשים שיפנו לך גב כשתצטרך אותם.

מי הם האנשים שיתנהגו כאילו העובדה שבאו לבקר עושה מהם גיבורי על.

מי הם האנשים, שלא יהיו מוכנים ללכת מרחק של חמש דקות, להחליף את מסלול ההליכה הביתה למסלול המקביל הזהה מבחינת זמן, בשביל לעשות טובה קטנה.

אז גיליתי מי האנשים.

מכל אחת מהקבוצות.

היו הפתעות, אני מודה. רובן שליליות.

(לילך, אין לי מה להיות מופתעת ממך, תמיד ידעתי שאני יכול להחזיק בך במקום קביים ואת לא תברחי. אני אפילו לא זוכרת אם אמרתי לך תודה. אז. תודה. 333333333>  )

למלך אחד היו ארבע נשים.

את האישה הראשונה הוא אהב יותר מכל,

את האישה השניה הוא אהב,

את האישה השלישית הוא אהב פחות,

ואת האישה הרביעית לא אהב בכלל.

יום אחד, ביסרו למלך שהוא עומד למות, הוא ניגש אל האישה הראשונה ואמר לה:

"בואי תמותי איתי!"

והיא ענתה לו: "מה פתאום, תראה איזה יפה אני, אני לא רוצה למות!"

הוא בא לאישה השניה ואמר: "בואי את תמותי איתי!"

והאישה ענתה לו: "לא! תראה כמה מכוניות ותכשיטים הורשת לי, אני לא רוצה למות!"

המלך הנואש ניגש לאישה השלישית: "תמותי איתי!"

אך היא השיבה: "לא, תראה כמה אנשים אני מכירה! אני לא רוצה למות!"

ואז, ניגשה אל המלך האישה הרביעית ואמרה לו- "אני אמות איתך."

מוסר ההשכל:

כשאתה מת, לא מחייב מבחינה פיזית, הגוף לא מת איתך.

הרכוש, לא מת איתך.

החברים, לא מתים איתך.

הנשמה- כן.