מקווה שיצא טוב.
בפרק הקודם:
"הכול בנדר אירך?" תום צעק לי באוזן
"מה?!"צעקתי חזרה
"הכול-בסדר-איתך?"תום צעק יותר לאט והדגיש כל מילה בנפרד
"כן, כן, סתם הייתה לי הרגשה שמסתכלים עליי"
"הרגשה של מה?!?" וואו המוזיקה הייתה ממש חזקה
"שמישהו נועץ בי מבטים!!"
"לא נראה לי שמישהו מסתכל! ואי מישהו מסתכל אז זה רק כי הוא מקנא!!"
חייכתי אליו והמשכנו לרקוד אבל ההרגשה פשוט לא עזבה אותי.
לקראת השעה עשר ההרגשה נעלמה וב11 וחצי חזרה, הסתכלתי מסביב והפעם לאט יותר כדי להתמקד.
כמעט השלמתי את הסיבוב כלשפתע ראיתי אותו עומד בפינה ומסתכל עליי, הוא שם לב שקלטתי אותו ומיהר לברוח לכיוון היציאה
"אני כבר באה" צעקתי לתום ורצתי אל היציאה
"-?!?!"צעקתי והוא נעצר
פרק 22:
התקדמתי אליו לאט לאט, נגעתי בכתפו והוא הסתובב אליי.
"מייקל?"
"כן שירה?"
"למה נעצת בי מבטים?!"
"לא נעצתי בך מבטים, את פרנואידית" הוא הסתובב ללכת
"חכה! אני יודעת שנעצת בי מבטים, אני הרגשתי את זה וראיתי אותך! אתה לא יכול לשקר לי"
"לא ראית שומדבר. ביי" הוא התחיל לרוץ ואני נשארתי המומה במקומי
"שירה?! שירה??" מישהו קרא לי, הסתובבתי וראיתי את תום מחפש אותי
"אני פה" צעקתי והתחלתי ללכת לכיוונו
"מה קרה? למה יצאת החוצה בריצה?"
"סתם חשבתי שראיתי משהו"
"ו..?"
"כלום"אמרתי מאוכזבת מהתנהגותו של מייקל
"אוקי.. את באה פנימה?"
"כן"
המשכנו לרקוד אבל הייתה לי תחושת מועקה כל הזמן. המסיבה נמשכה עד 1 וב-1 וחצי כולנו כבר ישנו.
לא קרה דבר מיוחד במשך השבוע האחרון. עד....
אין לי מוזה להמשך הפרק. סורי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
