פילבוקס

אנדריי, 28, הוא בחור הורס ממוצא רוסי. יצירת מופת כזו של היופי החטוב-חלק, בהיר אבל לא כזה שמאדים בשמש כסרטן שלוק, אלא מהסוג שיכול להשתזף לגווני ברונזה בהירים ונאים. את אנדריי הכרתי כבר לפני למעלה מחצי שנה אבל נפגשנו רק פעמיים עד שהבנתי שהוא לא ממש בעניין של סקס איתי. לדבריו, הוא אוהב לעשות סקס רק באופן קר ומנוכר עם בחורים אנונימיים לא נחמדים שאפילו לא מדברים איתו, רק באים מזיינים והולכים והוא חש טינה אליהם אחרי שהכל נגמר. אני הייתי "נחמד מדי" כדבריו ולכן זה לא ילך. למרות הכל נשארנו בקשר ידידותי-וירטואלי של שיחות מדי פעם ולענין הסקס שלא ממש היה, לא חזרנו למרות שפה ושם רמזתי לו כשההקשר היה מתאים. אנדריי שאל אותי לא מזמן למה אני כל הזמן רק רוצה לזיין אותו ואמרתי לו שאני לא "רק" רוצה לזיין אותו, אני רוצה הרבה יותר. האבסורד הוא שככל שנחמד לנו יותר הסיכוי שיהיה סקס רק הולך ויורד, אבל אני לא אשחק אותה bad-guy רק כדי להצליח לזיין אותו, אני מה שאני ואני אמשיך להיות כזה אפילו אם זה מרחיק אותי מסקס איתו. כך במפורש אמרתי לו.

אחרי שחלפה יותר מחצי שנה מהפגישה האחרונה שלנו פתאום שמתי לב שאנדריי שוב במצב רוח לפגישה. אחרי שכבר שאל אותי פעם אחת אם בא לי לבוא איתו לים ולא נעניתי להצעה אם כי אמרתי לו שמשמח אותי שהוא חשב על זה, הגיעה הפעם השניה. בפעם הזאת כבר הסכמתי, אבל אמרתי לו שלא בא לי ללכת לחוף רגיל אלא לגעש, למקום מבודד שם נוכל להרגיש חופשיים. היתה לו תדמית שבגעש זה איזה אורגיה אחת שלמה של סקס על החוף אבל אמרתי לו שדווקא כשהייתי שם היה די שקט בחוף ולא היו כמעט אנשים, בכל אופן לא ראיתי שם שום אורגיות על החוף. אמרתי לו שיש איזו תחושת שחרור ממכרת באפשרות להוריד את כל הבגדים ולשכב כך ערום על החוף להפקיר את גופך לקרני השמש המלטפת או להכנס לים ערום, אבל אנדריי אמר שהוא לא מתכוון להוריד את הבגד ים שלו שם, אם כי לא מפריע לו שאני אעשה את זה אם בא לי. כששאלתי אותו למה לא יתפשט שם, אז אחד הנימוקים שלו היה שהוא מתבייש. הוא שאל אותי אם אני לא מתבייש, אז אמרתי לו שממנו אין לי מה להתבייש כי הרי כבר ראינו זה את זה ערומים כשנפגשנו אז לפני כחצי שנה, אבל שאם כשנגיע לחוף יהיו שם עוד בחורים אני לא בטוח שארגיש חופשי לעשות זאת. ביישנותו של אנדריי די הפתיע אותי במיוחד אחרי ששמעתי ממנו על כל מעלליו בימי ת"א העליזים שלו לפני כמה שנים, בהם היה דמות די מפורסמת בחיי הלילה. כנראה שלכל אחד, גם למגה-אוחצ'ה לשעבר, יש את נקודת הביישנות הפרטית שלו, או שזה היה תירוץ נוח כדי לא להגיע איתי למצבים שאנדריי לא רצה להגיע.

הבנתי בין השורות שאנחנו הולכים לים רק כידידים ולא כשני בחורים שמחפשים מקום להתחרמן בו, אבל קודם כל רציתי לפגוש אותו ושנית אני אופטימי נצחי והאמנתי שכשנהיה יחד שם על החוף אולי משהו מתי שהוא בכל זאת עשוי לקרות. לחופים יש איזו שהיא השפעה מחרמנת עלי. אינני יודע אם זו השמש, המית הגלים, בגדי הים, מי שאיתי, או הכל יחד, אבל ככה זה. כשהגענו לחוף הפעם, היה שם איזה מבצע נקיון והסתובבו כמה בחורים שמילאו שקיות ענק של זבל בכל רחבי החוף, אז נאלצנו להתרחק עוד יותר כדי להיות קצת יותר מבודדים. בתחילה גם אני לא הורדתי את בגד הים. זה נראה לי קצת לא לענין להתפשט לגמרי כשאנדריי נותר עם בגד הים שלו עליו, אבל כשנכנסנו לים נמאס לי לחכות ופשוט הורדתי אותו. הנסיון לשכנע את אנדריי לעשות כך גם בעצמו, לא הצליח ואחרי כמה זמן חזרנו להתחמם בקרני השמש על החוף החם והנעים.

היינו קרובים זה לזה, רק סנטימטרים ספורים היו ביננו, אבל עדיין לא העזתי לעשות את הצעד הראשון. היה משהו מוזר אפילו בתחושה שאני ערום והוא עם בגד ים ואני שוטף את עיני במראה גופו המרהיב, שלא יכול להיות שלי, בבחינת "את הארץ תראה מנגד ואליה לא תבוא". רציתי לנגוע בו ולא העזתי ואחר כך נכנסנו שוב לים. אנדריי לא יודע לשחות ולכן מתי שהוא כשהגיע איזה גל גדול הושטתי את ידי אליו לעזור לו ורק אז, אחרי שהגל עבר, העזתי להתקרב קצת. רק אז הרגיש לי נכון וטבעי להצמד אליו, לחבק אותו בחום והוא השיב לי חיבוק. 

אחר כך, באופן טבעי גם הגיעה הנשיקה. כך עמדנו, אני ערום והוא לבוש, מתחבקים ומתנשקים בין הגלים וזה היה ממש נהדר. ידי נשלחו כמו מאליהם ללטף לו את הגב ושלחתי יד אחת ללטף לו את הישבן מתחת לבגד הים ולהצמיד אותו עוד יותר אלי. הנשיקות העמיקו והלכו והזין שלי התעורר והלך. שלחתי גם את ידי השניה ואמרתי לו שזהו, שהגיע הזמן להשתחרר מבגד הים. אנדריי לא אמר לא והתחלתי להוריד לו את בגד הים ובסוף הוא גם עזר לי. סוף סוף היינו שנינו ערומים. צמודים זה לזה, זין זקוף מתחכך בזין מזדקף, ידיים לוטפות ולשונות מסתחררים זה בפיו של זה.

הרמתי את אנדריי בזרועותי ורגליו חבקו את האגן שלי נותנים לזין הלוהט להרגיש את חריץ ישבנו הסקסי. אחר כך חזרנו לחוף והמשכנו להתמזמז, שוכבים זה על זה, מתנשקים, מתחבקים, עושים הכל חוץ מלהזדיין ממש.

"לא באתי מוכן לסקס" אמר לי אנדריי, ספק כתירוץ, אבל ירד לי עם פיו הנפלא ועם ידו המלטפת וניסה לעשות לי קצת טוב לכמה דקות. היה נחמד והיה טוב, אבל הפעם נותרתי sexless on the beach ועם כאבי ביצים של ממש מרוב חרמנות שלא זכתה למימוש מלא.

אחרי הכל הלכנו לשטוף את עצמנו במקלחת החוף של חוף פולג הסמוך וישבנו גם לאכול שם צהריים במסעדה שעל החוף.

"אתה רואה שיכול להיות כיף גם בלי סקס?" אמר לי אנדריי אחרי הכל.

"נכון, נהניתי מאוד היום" עניתי לו אבל בתוך תוכי חשבתי שהייתי נהנה הרבה יותר עם היינו גם מזדיינים שם בנעימים.

הורדתי אותו ליד ביתו, חיבוק פרידה, נשיקה וחיוך וזהו, חזרתי לעבודה...

לאנדריי אני מקדיש את השיר "בוא לים" של להקת חיל הים משנת 1971 שאפשר לראות כאן: