פילבוקס

מי שקורא בבלוג שלי ולא מאתמול, בוודאי שם לב שנדיר מאוד שגברים מעל גיל 40 מדליקים אותי. אולי בעצם כמה גברים שהיו בשלהי שנות ה- 30 שלהם שהכרתי, היו בעצם בני ארבעים ומשהו, כי לאטרפונים יש נטיה להפחית אי אלו שנים מגילם, אבל גם הם מיעוט קטן. בכל אופן, כשראיתי את תמונות הגוף של דימה, 45, לא היה מופתע ממני.

בתחילה חשבתי כי לא יתכן שהוא בן 45, גופו הרזה-חלק-נערי נראה כמו בחור בן 20 וחשבתי שאולי זו איזו בדיחה, אבל התברר שלא. כשהגענו לשלב של החלפת תמונות פנים קצת חששתי שהפנטזיה תגמר אבל אז הגיע טוויסט שלא ציפיתי לו. קודם כל, החלק המאכזב היה שפניו של דימה, בניגוד לגופו בעל המראה הצעיר מאוד, היו מתאימות לגילו. שנית, לא התלהבתי ממראה הפנים שלו. זה היה מראה עייף קצת ולא ממש מטופח. בניגוד לנהוג אצל גייז מסויימים בגיל הזה, הוא לא טרח למקסם את הנתונים שלו ושיערו הארוך מדי והקצת מדובלל היה זקוק לתספורת דחופה, אבל ניסיתי לראות מעבר לחיצוניות הזו. דימה לא היה גבר מכוער בכלל והגוף המדהים יכול היה לחפות על הרבה, אם רק יתברר לי שהוא גם אדם נחמד.

ההפתעה השניה היתה מידת ההתלהבות של דימה ממני. הסופרלטיבים שהוא חלק לי, אדם שהוא עדיין לא מכיר בכלל, הפתיעו אותי לגמרי:

"אתה סקסי גם בפנים, לא רק בין הרגלים"

"אתה הגבר של החלומות שלי"

"על גבר כזה חלמתי כל החיים"

"אתה נסיך שלי, אני מת עליך"

ללא ספק, מילותיו החמיאו לי מאוד ונעמו לאוזני, למרות שאני יודע שאני לא חתיך ולא יפה, אלא נחמד ובעל מראה סביר ולא יותר. ניסיתי לעצור קצת את התלהבותו של דימה. אמרתי לו שאני אדם רגיל, ולא שום נסיך חלומות או משהו, והוספתי שניקח את זה לאט כי לא נפגשנו עדיין אפילו, אבל דימה המשיך להתלהב ולהתחרמן. מעניין מה יקרה אם וכאשר נפגש.

דבריו של דימה הובילו אותי באופן טבעי לשירה של גלי עטרי, נסיך החלומות, משנת 1979. שם מדובר היה על שחקן הקולנוע האיטלקי במקור, רודולף ולנטינו, שהיה כוכב בעידן הסרט האילם של תחילת המאה העשרים, עד מותו בשנת 1926, בגיל 31 בלבד.

רודולף ולנטינו היה רקדן בהכשרתו המקצועית ולאחר שגילו אותו באחד הסרטים בקטנים בהם רקד, הוא לוהק לסרטים נכבדים באולפני הוליווד. הוא הרבה לשחק את המאהב יפה התואר. מיליוני נשים בעולם העריצו אותו וחשקו בו. שנים רבות אחרי מותו התברר כי הרקדן והשחקן שהפך לסמל הפיתוי והרומנטיקה, היה הומוסקסואל...