אולג, ללא ספק, היה הבחור היפה ביותר והמושך ביותר [בעיני לפחות] שזיינתי. כשהבחנתי בעקבותיו בכרטיס שלי באטרף והבטתי בתמונותיו, הרושם הראשוני שלי היו שהן חייבות להיות מזויפות. שבטח הוא הוריד אותם מאיזה אתר גייז נעריים בני 18, למרות שבכרטיסו כתב שהוא בן 25. ההשערה השניה שלי היתה שאולי הוא איזה נער ליווי שמנסה לצוד לקוחות בגילי שיש להם תדמית שגויה כאילו בגילם הם כבר פאסה והדרך החידה שלהם להשיג מין עם בחורים שווים היא לקנות אותו בכסף. עד כאן התדמיות הראשוניות שלי. למרות זאת, גופו הגבוה, חלק-רזה-חטוב-בהיר, שיערו השטיני ועיניו הבהירות, שטרם ראיתי כי פניו היו מוסתרות, משכו את תשומת ליבי. אולג היה במידה מסוימת התגלמות החלום הרטוב שלי. זה לא שלא הייתי בעבר עם בחורים חתיכים ומושכים, אבל עם היתה לי איזה רשימת קריטריונים דמיונית בראש לאולג היו את כל הקריטריונים האלה, ככל שמדובר בנמראה חיצוני.
החלטתי להתחיל בקטן ולשים לו עקבות גראפיות עם האייקון "אתה סקסי". הנחתי שאם הוא יגלה ענין, אולג יגיב ומשם נמשיך הלאה. לא ציפיתי להרבה היות וכבר פעמיים בעבר ניסיתי להתחיל איתו באטרף ולא יצא מזה כלום. גם הפעם נראה היה שלא יצא מזה כלום, כי אולג השיב למחמאה האייקונית שלי באייקון משלו "תודה", שנשמע כמו דחיה מנומסת. בדיוק אז נכנסתי לאיזו ישיבה בעבודה וסגרתי את המחשב. כשיצאתי מהישיבה אחרי שעה קלה ופתחתי שוב את אטרף, זמן קצר אחר כך ראיתי את עקבותיו של אולג בכרטיסי שוב. אולי הוא נדלק על הבליטה בתחתונים שלי בתמונות באטרף ואולי סתם היה חרמן. החלטתי לנסות את מזלי ושלחתי לו הודעה.
"היי, יש ענין למשהו?" כתבתי.
"כן, מה הגודל שלו?" ענה אולג בלי כחל וסרק
"XX, שחום כהה" אני עניתי לו בכנות [המידות שמורות במערכת...]
"אתה רוצה עכשיו?" שאל אולג.
"כן, איפה אתה?" עניתי, תוהה אם החתיך הזה רציני או שהוא עוד אחד ממשחקי המשחקים. בתגובה אמר לי אולי באיזו עיר הוא נמצא והשאיר לי טלפון. צלצלתי אליו, קיבלתי ממנו כתובת וכיוונתי את עצמי לשם.
כשאולג פתח לי את הדלת הוא נראה צעיר בן 18 - 20, אם כי קולו היה בוגר ועמוק יותר. הוא היה לבוש בתחתונים בלבד. גופו הגבוה, הבהיר החטוב-רזה, היה חלק כמעט לגמרי ויפה מאין כמוהו. עיניו הכחולות, שיערו השטיני החלק וחיוכו המזמין, נראו לי אף יפים יותר מהתמונות. זה היה Too good to be true. תהיתי מה הולך פה. אני אמנם לא גבר מכוער, יש אומרים נאה ויש אומרים חושני, אבל חתיך אני לא. התחלתי לחשוש. מחשבותי נעו בין זה שאולי הוא איזה נער ליווי שעוד רגע יאמר לי שזה בתשלום לבין איזו שהיא מלכודת מסוג אחר. הרי שומעים סיפורים כאלה פה ושם, אבל אולג לא גילה שום סימן שהוא כזה או כזה ומלבדו לא היה איש בבית.
הרגשתי שאני נכנס לתוך איזו פנטזיה שהולכת ומתגשמת כשהבחור הצעיר והנערי הזה נצמד אלי ומתחיל לחבק וללטף ושפתיו מרפרפות על צווארי. אולי נער הליווי הזה החליט לעשות קצת כייף לעצמו ולחגוג על הזין שלי? הרהרתי, ועדיין לא גיבשתי דעה. עד מהרה ירד אולג על הברכיים ונטל את הזין שלי לפיו, לא לפני שעטה עליו קונדום. זהירות מופרזת של נער ליווי? הספקוץ המשיכו לנקר בי, אבל זה היה יפה וקסום, גך שהותרתי את ההרהורים בצד והתמכרתי לעונג. האירוטיקה הלכה והתגברה, אבל ללא מילים כמעט. הכל אמור היה להיות מושלם, אבל זה לא היה. היתה חסרה לי השיחה. היתה חסרה לי ההיכרות המוקדמת, אפילו הקצרה, שעושה את ההבדל לבין סקס טוב, לבין הרגשה שאתה רק משתתף במשהו הדומה לסרט פורנו. מבחינת המראה היה לאולג את הפוטנציאל להיות הסקס הכי מענג שהיה לי, אבל הוא לא היה כזה, אם כי היה מענג למדי.
זיינתי אותו חזק ארוך וטוב בכל התנוחות שאני אוהב וגם באלה שאני פחות אוהב. אולג שיתף פעולה מרצון ורק מנאקות ההנאה שלו יכולתי להבחין כמה טוב לו. הוא היה פסיבי אבל לא כזה ששוכב דומם ומקבל זין בשקט, אלא פסיבי פעיל שהתנועע והשתתף בחגיגת הסקס הארוכה שלנו במשך שעה ארוכה ואינטנסיבית.
במשך כל אותה שעה תהה לירון, 25, ידידי האפלטוני לאן נעלמתי. כי כל הענין עם אולג התפתח דקה אחרי שדיברתי עם לירון בטלפון והחלטנו לנסוע יחד לגעש, ביום הכי חם השבוע. הספקתי רק לשלוח לו הודעה שאני מתעכב ושאני אסביר לו הכל אחר כך.
כשאולג רצה לגמור היתה לו דרך קצת מיוחדת לעשות זאת. הוא שכב על המיטה ואני נעמדתי מאחורי ראשו והשחלתי את הזין שלי לתוך פיו עמוק ככל שהוא יכול היה לקבל, כשבאותו זמן אולג מאונן במרץ וידי מלטפות אותו ללא הרף. היה מאוד נעים ללטף אותו, וזמן מה אחר כך אולג גמר במטחים עזים של שפיך.
רק אחרי הסקס התחלנו לדבר קצת. אולג סיפר לי מה הוא לומד ובמה הוא עובד ואז שאלתי אותו בן כמה הוא בעצם. אולג חייך ושאל בן כמה הוא נראה לי. אמרתי לו שהוא נראה ממש צעיר. בסביבות 20, אבל שלדעתי הוא כנראה מבוגר יותר. 24- 25? שאלתי. אולג חייך ואמר שיותר. 28? תהיתי. אולג חייך ואמר יותר. בסופו של דבר סיפר לי אולג שני דברים שהפתיעו אותי לגמרי: שהוא בן 30 ושהוא נשוי. נשוי לאישה? שאלתי והוא ענה שכן. עם המראה שלו אולג הוא הבן אדם האחרון בעולם שהייתי מצפה שיהיה נשוי לאישה. הוא היה נראה לי הגיי האולטימטיבי. גיי-אייקון, אפילו הייתי אומר, למרות שלא היתה בו טיפת נשיות.
על סף הדלת ועם נשיקת הפרידה הקלילה עוד אמרתי לו שאשמח להפגש שוב אם הוא ירצה ואולג רק חייך את החיוך המקסים שלו ומלמל משהו לא מחייב. אינני יודע אם אראה אותו שנית, אבל אני מקווה שכן. עם הנתונים שלו והזין שלי יש לסקס ביננו עוד פוטציאל רב לשיפורים. העובדה שאולג דו מיני ונשוי לאישה רק מעוררת בי ענין רב יותר. אולי מעבר למעטה החרמנות החיצונית מסתתר עוד משהו. האם יש לי סיכוי לגלות את המשהו הזה? ימים יגידו...
ולאולג היפיפה רציתי להקדיש נעימה יפיפיה משנת 2005, כשפה היא בעיבוד האמבייאנט הרגוע- Dj Orkidea - Beautiful :
כשיצאתי מאולג המשכתי אל לירון, 25, לקיים את הבטחתי שניסע יחד לגעש באותו יום. בדרך סיפרתי לו על הסטוץ עם אולג היפה.
"אז למה לא אמרת לי שאתה בדרך לסטוץ?" שאל לירון.
"כי לא ידעתי אם יהיה סטוץ, בחור כזה יפה... לא הייתי בטוח שהוא אמיתי, וגם אם הוא אמיתי חששתי שאולי כשיראה אותי יאמר שלא מתאים לו..."
"דביל, למה שלא יתאים לו?"
אולי בגלל שאני לא חתיך? אולי בגלל שהוא ראה רק תמונה של התחתונים שלי לפני שהזמין אותי אליו?"
"אני לא מבין מאיפה החוסר בטחון עצמי שלך הזה מגיע", אמר לירון והוסיף: "אתה גבר נאה, אתה נעים, אתה חושני ויש לך מגע נפלא וזין גדול. למה שהוא לא ירצה אותך? למה אתה חושב שהוא איזה מתנת אלוהים לאנושות? אתה שווה ומי שיהיה איתך תבין את זה."
חייכתי ואמרתי לו: "עובדה שאתה כבר לא רוצה אותי..."
"נו די, אנחנו הרי חברים טובים" אמר לירון שכיון לכך הפאזה ביננו כבר מזמן לא על כיוון של חרמנות וסקס, אלא על סוג של ידידות אפלטונית ואז הוסיף: "אם הייתי רוצה, היית עושה אותי?"
"אתה לא ממש הטעם שלי, לירון. פעם הייתי חרמן עליך. אתה יודע שאתה חתיך, אבל אני מעדיף אותם יותר רזים, ואילו לך יש ישבן גדול" קינטרתי אותו.
"אני אוהב את הישבן שלי, ואני בטוח שהיית שמח לעשות אותי" אמר לירון.
"אולי..." אמרתי, "אולי, אם הייתי בטוח שאתה ממש רוצה אותי ואם היית מחרמן אותי כמו שצריך, אז ביום שאני חרמן במיוחד הייתי עושה לך טובה. אני אוהב את זה שהישבן שלך רך כל כך..." הפלגתי בהרהורים על ישבנו הרך והנעים שידעתי לסטוץ אחד וחצי לפני יותר משנה.
"עושה לי טובה... פחחח... פתאום יש לך בטחון" צחק לירון.
"נו טוב, אנחנו הרי חברים, אז אני מרשה לעצמי..." חייכתי.
כשהגענו לבסוף לגעש, כבר לא היה חם מי יודע מה, אבל יותר גרוע מכל, רוחות חזקות החלו לנשב וכל הזמן עף לנו חול לעיניים. מהר מאוד הבנו שזה לא יום לים ועפנו משם. געש יצטרך לחכות. אולי עוד חודש - חודשיים כשמזג האוויר יתייצב קצת ויתחמם קצת.
בדרך חזרה סיפר לי לירון על בחור חדש שהוא נפגש איתו לדייט ומתחיל להתפתח ביניהם משהו טוב.
"אל תקלקל את זה בסטוצים עם אחרים" אמרתי ללירון, כי ידעתי עם מי יש לי עסק.
"מאז הדייט הראשון שלנו לא עשיתי סטוצים" אמר לירון.
"באמת??? שכחת על הגבר ההוא שספרת לי שטחן אותך כמעט שעתיים והיה לך כייף גדול איתו רק לפני יומיים?"
"אה, כן, אבל עם הגבר ההוא כבר קבעתי מראש לפני הדייט הראשון שלי עם הבחור..."
"הנחות, תירוצים, מי כמוני מכיר את זה. אם אתה באמת רוצה שיהיה ביניכם קשר, אולי זוגיות, אז תפסיק עם כל הסטוצים. תתאפק עם החרמנות שלך. אני מכיר את זה, כי הייתי בדיוק באותו מקום כמוך כשהכרתי את שחר."
"כן, אה?" אמר לירון והוסיף: "אני באמת צריך להפסיק עם זה. אני באמת רוצה אותו. הוא מותק של בן אדם. מקסים. ממש מקסים, והוא גם כל כך רוצה אותי..."
יומיים אחר כך כבר ראיתי את לירון ממשיך כהרגלו לחפש סטוצים בצ'אט של אטרף. כוחו של הרגל...
ללירון ולחול שעף לנו לעיניים בגעש, אני מקדיש הפעם את שיר משנת 1975 - Jethro Tull - Summerday Sands:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
