פילבוקס

*

"באיזה סבון אתה משתמש?" שאל אותי דותן אחרי המפגש הנוסף שלנו, ימים ספורים אחרי ה- re-union הסוער משבוע שעבר. הוא שאל גם באיזה שמפו ואיזו משחת שיניים אני משתמש ואמר שידאג לי. אמרתי לו שאני יכול להביא איתי ולהשאיר אצלו לביקורים שלי, אבל הוא רוצה לארגן את זה לבד. חמוד מצידו. אחרי כך הוא התפשט, ביקש שאעצום עיניים ונתן לי את מה שהוא יודע לתת. היה קסום. כמה שאני אוהב כשהוא לוחש את שמי בזמן שהוא משחיל את עצמו על הזין השוקק שלי. אוי הלחישות האלו ...

**

"הפעם אני חייב לבוא למרכז" אמר דותן והבטיח שיגיע אלי השבוע ביום מסוים ויהיה איתי מהבוקר. תיכננו ללכת יחד לים, לטייל, לבלות, תכננו לעשות עוד דברים חוץ מסקס טוב. אז תכננו. בסוף דותן לא הגיע. לא ידעתי איפה הוא בכלל כי הוא לא תקשר איתי כל הבוקר. רק בצהרים הודיע שהיה בלימודים ושהוא לא מרגיש טוב. כעסתי מאוד. לא על עצם הביטול אלא על כך שהוא לא הודיע לי כלום שעות ארוכות ונתן לי לחכות סתם. אדישות וחסר אכפתיות הורגים אותי.

***

בימים שלאחר ההברזה הזו שפע דותן התנצלויות והבטחות. אמרתי לו שאני לא יכול כך ואני מקווה שהמסר עבר. הוא הבטיח לפצות אותי כשאני אהיה בתוכו, ואמרתי לו שזה צריך להיות פיצוי ביג-טיים, לא רק בסקס. סקס טוב הוא לא תרופת קסם. אני צריך יחס. אני צריך הרבה מעבר לסקס טוב עם בחור, יהיה נאה חטוב וסקסי ככל שיהיה.

"אני כל כך רוצה..." סימס לי דותן. "גם אני רוצה", השבתי לו, אבל מתי?

****

אחרי האכזבה הגדולה, הייתי השבוע בגעש, אבל הלכתי לשם לבד. לא התחלתי עם אף אחד ואף אחד לא התחיל איתי. החוף היה די ריק בשעות בהן הייתי. היו אלה שעות של שקט וניקוי ראש. לא התענינתי במי שאולי התענין בי ואילו הבחור היחידי בכל החוף שהיה שווה מבט, לא ממש היה בענין שלי, נראה לי.  חשבתי רק כמה שונה היה יכול להיות אם דותן היה שם לצידי על החול החם, כמו שהיה אמור לקרות השבוע. הרוח, השמש והמים... מי כעיוור אחרי מי הולך?

שלישית גשר הירקון - לילה בחוף אכזיב, 1965