דותן
היה צריך כנראה זמן לעכל את מה שקרה ביננו לפתע אחרי שנתיים וחצי. אז לקח איזה
שבוע וחצי עד ששמעתי ממנו משהו בתגובה על התבדחותי ש"לא חבל על פופרס חדש
שישאר ללא שימוש?". המשכנו לשוחח בימים הקרובים עד שקבענו להפגש. כשהענינים
החלו לצבור תאוצה, אמר דותן שהוא כבר מתרגש ולמרות שהזמנים קצת בעייתיים בשבילו הוא
חזר ואמר שהוא מת להרגיש אותי. הוא גם אמר שהחליט שגם הוא יתחיל להשקיע. אם זה
בלמצוא זמן ואם זה בלהגיע אלי במקום שרק אני אטרח לנסוע אליו כל הזמן. הפעם גם
הצלחתי לשמוע ממנו מה הוא הרגיש כשחדרתי אליו בפגישה שלנו. הוא אמר את זה שהוא
הרגיש "בבית", וזו למען האמת היתה התחושה שלי.
נפגשנו. זה היה קצר אמנם ובכלל לא היה בענין מיני
בהתחלה. שכבנו במיטה, מתחבקים מתלטפים ומתנשקים קצת פה ושם, אבל בעיקר מדברים. זה
היה טוב. הבנתי שדותן לא בשום מערכת יחסים וכי היתה לו מערכת יחסים אחת שלא הצליחה
בתקופה שמאז הפרידה שלנו. הבנתי גם שהוא לא קרא לי רק בגלל שחיפש זיון טוב, או
כדבריו: "יש מספיק זיונים גם פה בסביבה אם זה מה שהייתי מחפש, אבל אני
לא", אמר דותן. הלכתי בין הטיפות בשיחה הזו אבל קיבלתי תשובות כנות ועניניות.
לא שאלתי את השאלה המתבקשת מה בעצם הוא מחפש, אבל הספיק לי לשמוע שהוא רוצה יותר
מרק זיון. לא נמצאתי טעם לשאול אותו שאלה כבדה כזו כשהקשר התחדש שלנו נמצא רק
בראשיתו. "אם רק היית לא נשוי ויותר עיר, היית מושלם בשבילי" אמר לי
בתחילת הפגישה, אבל בסיומה כבר אמר שאני נראה יותר צעיר והחמיא לי על הגובה ועל
הכתפיים הרחבות שלי שהוא ממש אוהב, רומז לי בכך שגיל ומראה חיצוני אינו האישו. זה
שאני נשוי עדיין אישו, אבל בכל זאת הוא רוצה משהו ולא פוסל מראש קיום קשר איתי.
אפילו לא הרגשתי חרמנות כששכבתי איתו במיטה. היה נעים,
חמים ואינטימי והייתי מסתפק בזה אם הוא לא היה עושה צעד בכיוון. אבל דותן עשה את
הצעד, שלחי את ידו לתוך מכנסי והחל להעיר לי את הזין. ליטפתי את עור הקטיפה השחום
והחלק שלו ואת ישבנו היפה והנעים ואפילו שלא הייתי בזקפה מלאה כבר נצמדתי אליו כמו
מגנט. אחרי שימון טוב החלתי לעשות את דרכי פנימה לחור החם שלו בישבנו המדהים.
התחברנו זה לזה עד הסוף והתחלתי לזיין אותו בתנועות קצובות, כשהתרגשותו גדלה מרגע
לרגע. דותן לא מהשותקים ותגובותיו בזמן הזיון נתנו לי פידבק מיידי שהבהיר כמה הוא
אומר ונטרף מחרמנות ממה שקורה בזמן הזיון. הוא היה חם, חושני, אינטימי מאוד וממש
מענג עד שגמרתי בלהט רב. זה לא היה זיון מיכני של פורקן ותו לא. זה היה מעשה אהבה
בין שני גברים שלומדים להכיר זה את גופו של זה מחדש ומרגישים שהגיעו למקום הנכון.
לבית, כמו שאמר דותן בשיחה שלפני המפגש. תוך כדי זיון אמר לי דותן משהו שלא אמר לי
מעולם. משהו שרציתי לשמוע ממנו בעבר, אך לא שמעתי: "רק שלי... זה רק שלי... אני רוצה שתהיה רק שלי..."
ואני הבטחתי שאהיה רק שלו. אני גם מתכוון לקיים, אחרי כמה זיוני פרידה מיחידים
מובחרים ואחרי שהוא באמת יוכיח לי שגם הוא מתחיל להשקיע בקשר שלנו, ואכן יגיע
לביקור במרכז כמו שהבטיח.
גם אחרי הסקס דותן המשיך להחמיא והיה חביב מאוד. הוא
סיפר לי שכל השבוע התקלח בסבון שהשארתי אצלו בפגישה הקודמת כדי להריח את הריח שלי
ולהזכר. הוא סחט לי תפוזים והכין קפה, חיבק, נישק ונתן לי ממש הרגשה טובה. כשהייתי
כבר בדרך הביתה שלח לי הודעה: "תשמור לי את יום XXX.
אם יש שינוי בבקשה תעדכן. מתחיל להתאהב בך" ואחר כך הוסיף גם
ש"היה מיוחד". אמרתי לו שאשמור לו את היום שקבענו מכל משמר ושאני כל כך
מחכה שהוא יבוא...
אני עדיין עוצר את עצמי לתת את עצמי לקשר הזה איתו, אבל
כבר הורדתי מינון לגבי בחורים אחרים. הפסקתי לחפש סטוצים והפסקתי להפציץ את הצ'אט
של אטרף בהודעות פיתוי כאלה ואחרות. החלטתי לעשות זיוני פרידה מכמה יזיזים מועדפים
ודחיתי כל הצעה אחרת. אני עדיין לא מרגיש בטוח איתו. עדיין לא משוכנע שהפעם הוא לא
יתהפך לי פתאום. אני רוצה אבל חושש, מאוד חושש. לכן לא בבת אחת. אבל מצד שני אני
גם לא רוצה להכשיל את זה. אני חייב להשתנות אם אני רוצה לתת לזה סיכוי. אחרי שהוא
יגיע לבקר אותי במרכז, אני יודע שזה יהיה רגע ההכרעה שלי. שאם אני רוצה לבנות קשר
טוב איתו הוא לא יכול להיות מושתת על שקים וסודות וסטוצים מהצד, אלא על בטחון
ואמון. לכן, לא יהיו עוד סטוצים ולא עוד יזיזים. זה יהיה דותן ורק דותן.
בתוך תוכי תמיד ידעתי את זה, אבל לא האמנתי שיקרה.
עכשיו אני עדיין קצת סקפטי, אבל יש ניצנים ראשונים של אמונה. אני רק מקווה שאצליח
לעבור את השינוי מפרפר שרלילן לגבר שנאמן לבחור אחד בלבד. אני מקווה גם שדותן יתן
לי את התחושה שתאפשר לי לבטוח בו. עומדים בפנינו קשיים אובייקטיבים של מרחק גדול
וחוסר זמן פנוי. נותרו גם עדיין כמה סימני שאלה לגבי העבר ביחס לדותן, אבל הפעם
אני נותן פחות חשיבות למה היה בעבר והרבה יותר חשיבות להוות ולמה יכול להיות
בעתיד. אני יודע שאני עלול להכשל ואני יודע שאני עלול להכוות, אבל אני מקווה שלא.
הפעם אני מרגיש חסין יותר. הפעם אני מוכן להעז ולהשתדל יותר. אני רוצה להרגיש שוב
מאוהב. לשחרר את המחסומים ששמתי שנתיים וחצי על לוח ליבי. יש סיכוי שזה יקרה. אני
אעשה כל מה שאני יכול בנסיבות הקיימות. מקווה שגם דותן יתאמץ. מקסימום זה יצליח
והפעם מסיבות מובנות, בחרתי בשיר כמה טוב שבאת הביתה
של אריק איינשטיין, משנת 1972:
"כמה טוב שבאת הביתה קצת רזה, אך מה זה חשוב עשית חיים, עשית דברים ראית קצת צבעים אחרים.
אך כמה שטוב אתה כאן כמה שטוב אתה כבר כאן כמה שזה טוב, טוב.
כמה טוב שבאת הביתה בית זה אומר כבר הכל היה לך חם, היה היה לך קר אתה עכשיו יותר מאושר כבר יותר מאושר."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
