מוזיקה מזרחית, במיוחד המוזיקה המזרחית הארדקור, כפי שיוצגה רוב העונה ע"י אלקנה מרציאנו, המנצח הגדול של The voice 3, אינה הטעם האישי שלי. מה שעוד לא הבנתי זה מדוע המנטורים שהציקו (ובצדק) לירדן פרץ בתחילת העונה שיפסיק להיות חיקוי של עמיר בניון ויקח את השירים למקום האישי שלו, לא עשו זאת עם אלקנה, חביב המנטורים, ששר מהרגע הראשון עד הרגע האחרון, חיקוי לסגנון השירה הטורקי-בכייני של עופר לוי, שאינני אוהב בלשון המעטה.
אפילו
אביב גפן שיודע לעקוץ באבחת סכין חדה כל חיקוי או כל העדר מקוריות, לא העיר
לאלקנה מאומה, ולהיפך, דווקא כשאלקנה התרחק מהמזרחי הארדקור לסגנון יותר
ים תיכוני או רחמנא ליצלן לשירים עבריים שאינם מזרחיים, הוא מתח עליו
ביקורת ודרש שיחזור למקורות שלו של המזרחי הארדקור.
היתה לי תחושה שמישהו בהפקה סימן את אלקנה להיות המנצח ובאופן מגמתי נמנע מביקורת כלשהי על סגנונו. הדבר בלט במיוחד כשבגמר עצמו שר אלקנה את השיר בעל המילים הרדודות "תל אביב" של עומר אדם. מיכאל אלוני, בחושיו החדים, פנה אל אביב גפן ושאל אותו כמי שמילות שירים חשובות לו, מה דעתו על השיר של אלקנה, אך מישהו שם בהפקה דאג לטשטש את השאלה ולהעביר את זה מיד לנושא אחר, כך שהשאלה הזו כלל לא נענתה, כאילו לא לקלקל את חגיגת הכתרתו המתוכננת של אלקנה.
למרות הביקורת שלי על הסגנון הטורקי-בכייני שלו, אני לא רוצה להשמע רק עוקצני ומריר, אלא לסיים במסר של אהבה. אני אוהב את אלקנה. הוא לדעתי זמר בעל יכולת קולית מדהימה וגם בחור מקסים בעל לב ענק. במקרים הבודדים שבהם הוא התרחק מהמזרחי הארדקור לשירים ים תיכוניים או סתם שירים עבריים, הוא היה במיטבו. דווקא אז הצליל המיוחד שלו צבע בצבע יפה את השירים. אני מקווה שבעתיד הוא ירשה לעצמו לגוון עם שירים מסגנונות שונים ויצא מהמשבצת הצרה של המזרחי הארדקור, כי שם בעיני טמונות היכולות המיוחדות ביותר של הזמר המיוחד הזה.
היו כמה ביצועים של אלקנה שאהבתי במהלך העונה, אבל הגדול מכולם בעיני היה הביצוע המדהים שלו לשיר המקסים והמרגש עיניים שלי של יהודה פוליקר, אשר אתם מוזמנים לצפות ולהקשיב לו כאן:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
