פילבוקס

אחרי שסיימתי להכין את הפוסט המוסיקלי על שנות השמונים נותרתי וחצי תאוותי בידי. נכון שהעליתי רשימה של שירים שאני אוהב משנות השמונים, אך ברובה היתה זו רשימה של שירים שקטים שעושים טוב באוזן. בתהליך הניפוי נותרו לי כל כך הרבה שירים קצביים שממש בא לי להקדיש להם פוסט נפרד, אך אז שיניתי את דעתי. למה דווקא שנות השמונים? למה רק שנות שמונים? למה לא סקירה קצרה על פני העשורים השונים במאה הקודמת? טוב, ברור שלא ניתן להקיף ברשימה קצרה תקופה כל כך ארוכה, אבל לתת קצת טעימות מההיסטוריה של המקצבים והריקודים המגוונים שנוצרו משנות העשרים של המאה הקודמת ועד ימינו (אלה שאני מעדיף לפחות) זה כבר נראה לי יותר מענין.

אז קחו את הזמן לעשרים וארבע השירים, המקצבים והריקודים (שימו לב כי הקישורים נמצאים בתמונות):

1. שנות העשרים

תקופה זו של אחרי מלחמת העולם הראשונה התאפיינה בשבירת גבולות ומוסכמות. ביציאת העולם (ובעיקר הנשים) ממכלאת כללי ההתנהגות והלבוש הנוקשים של התקופה הויקטוריאנית ומעבר לבגדים קלילים וזורמים ומקצבים סוערים. הג'אז ולהקות ה- Big Band החלו לתת את הטון בתקופה זו ואחד מהזרמים שאפיינו יותר מכל את רוח התקופה היה השיר והריקוד שנקראו Charleston אשר הקליפ הראשון מוקדש לו כאן:

2. שנות הארבעים

להקות ה- Big Band עתירות כלי הנשיפה ממשיכות לשלוט בכיפה גם בשנות הארבעים ואף אחד לא צופה באותה עת שרק עשור אחד יחלוף והן כמעט יחלפו מהעולם ויאבדו את הבכורה לגיטרות החשמליות ולתופים. מתוך הסגנונות השונים שנוצרו ע"י הלהקות האלה אהבתי במיוחד את הסווינג, אשר לדעתי הוא אבות אבותיו של הרוקנ'רול. היצירה שמייצגת באופן הטוב ביותר את התקופה, את להקות ה- Big Band ואת הסווינג היא

 Glen Miller – In The Mood, אשר בגרסתה המקורית האינסטרומנטאלית בלבד אפשר לצפות  כאן:

אבל חביבה עלי ביותר גם הגרסה עם המילים שנוצרה כמובן שנים לאחר מכן ע"י בראיין סצר אך שמרה לדעתי על רוחה השובבה והקופצנית של היצירה המקורית וניתן לצפות בה כאן:

4. שנות החמישים

מהסווינג והרית'ם אנד בלוז צמח סגנון שנקרא בהתחלה ה- Rockabilly ונהוג לשייך אליו את יצירות הרוקנ'רול הראשונות אבל עד מהרה הקצב התגבר והסגנון השתנה מעט וגם קיבל שם חדש ה- Rock & Roll. סגנון זה ממש שטף את רחבות הריקודים כאש בשדה קוצים ושלט ללא עוררין מאמצע שנות החמישים ועד תחילת שנות השישים. יש אומרים ששיר הרוק'נרול המובהק ראשון היה Rock Around The Clock שלBill Haley & The Comets  , אבל שני שירי הרוק'נרול החביבים עלי יותר הינם  Jailhouse Rock של אלביס פרסלי שניתן לצפות בו כאן:

 ו- Great Balls Of Fire  של ג'רי לי לואיס שניתן לצפות בו כאן:

5. שנות השישים

בתחילת שנות השישים פרץ סגנון חדש אל רחבות ריקודי הקצב והוא הטוויסט. צ'אבי צ'אקר היה לדעתי מלך הטוויסט ומבין שיריו בחרתי את השיר ששמו בפשטות The Twist. שיר זה הוצא לראשונה ב- 1959 ע"י The Midnighters  Hank Ballard & בתור צד ב' של שיר שזכה להצלחה בינונית ומטה אולם שנה לאחר מכן עשה לו Chubby Checker קאבר שהפך ללהיט היסטרי ולריקוד שהלהיט את רחבות הריקודים וניתן לצפות בו כאן בהופעה  משנת 1990:

שנות השישים המאוחרות היו שנות הפריצה של הרוק (בלי הרול) על גווניו השונים: רוק כבד, רוק מתקדם, רוק פסיכדילי, גלאם רוק ועוד. כל הסגנונות האלה שראשיתם בסוף שנות השישים ותקופת השיא שלהם נמשכה פחות או יותר עד סוף שנות השבעים חייבים את הכל למרדנות של שנות השישים. היציאה מסגנון ריקוד אחיד (בדרך כלל בזוגות) לריקוד חופשי כל אחד לפי רמות האנרגיה והתזזית שיש לו התחילו עם הרוק. מבין אלה בחרתי שתי דוגמיות קטנות:

Led zeppelin - Living Loving Maid שניתן לראות כאן (זה רק השיר הזה אבל, לצערי, על רקע איזה קליפ של פיספוסים):

ו- - Burn Deep Purple שניתן לראות כאן (שימו לב לקשת שמאחורי הלהקה...):

6. שנות השבעים

עם תחילת שנות השבעים ואולי קצת קודם לכן עלה לו סגנון ריקוד נוסף, עד כמה שאפשר לקרוא לו סגנון, והוא השייק. סגנון זה הוא האבא של סגנון הדיסקו המאוחר יותר והסבא של הדאנס של סוף המאה.  השייק היה ריקוד חופשי, איש הישר בעיניו יעשה, אשר מתוך שירי הפופ הקלילים והקצביים שאפיינו אותו בחרתי להביא את השיר שלדעתי הוא האחד והיחיד. להקת פופ הולנדית שהיתה מאוד פופולארית בארץ למרות שהיו לה בקושי שני שירים מוצלחים. אז קבלו את

Shocking Blue - Venus:

במחצית השניה של שנות השבעים פרץ לרחבות הריקודים סגנון חדש: הדיסקו, שהיה גם הוא ריקוד חופשי מלא אנרגיות וכיף, אך במקצב שונה משלו. בחרתי להביא כנציגי הדיסקו את להקת בוני אם, כמייצגי הדיסקו הארופאי ואת גלוריה גיינור, מלכת הדיסקו האמריקאית הבלתי מעורערת (לטעמי לפחות) והרי הם לפניכם:

Bonny M - Daddy Cool

ו- Gloria Gaynor - I Will Survive

7. שנות השמונים

סוף סוף הגעתי לשירים שהיו הסיבה להכנת כל הרשימה הזאת. הקצב של שנות השמונים. הבחירה כאן היתה קשה ביותר, בין שירים שאני אוהב לבין מדגם לסגנונות שונים. התוצאה לבסוף היא פשרה בין הרצוי למצוי והיא כך:

השיר המועדף: Talking Heads - Psycho Killer

נציגי הגייז: Village People - YMCA

הזמרת האמריקאית ששידרגה את היורו-פופ Laura Branigan - Self Control 

והיורופופ הגרמני במיטבו: Alphaville - Big in Japan

8. שנות התשעים ותחילת המאה העשרים ואחת

שנות התשעים הינם שנות הדיג'ייז. אלוהים הוא דיג'יי נאמר באחד משירי התקופה ואכן במידה מסויימת הדיג'ייז הפכו לאמנים בפני עצמם. מיקסוסים, סימפולים ויצירות עצמאיות שיש להם את את הפן המוצלח שלהם, גם לאוזן העדינה שלי. תקופה זו הינה בראש ובראשונה תקופת האלקטרוניקה, הביטים, הטראנס, האוס, טכנו (שהאוזן שלי לא מסוגלת להבחין ביניהם, אז סליחה מראש על הטעויות באבחנה), הדאנס ועלית הפופ הלטיני. שנות התשעים זה גם שנות הראפ וההיפ הופ, אשר אינם כל כך כוס התה שלי אז אעזוב אותם לנפשם. מתקופה זו זהו מקבץ השירים והיצירות האינסטרומנטליות החביבות עלי. אלו הינן היצירות שעושות לך חשק לקום לקפוץ ולהשתולל עד אובדן החושים עם או בלי כמה וודקות רד בול או הקפצת טקילות:

אפתח ביצירת טכנו/טראנס מעולה: Darude - Sandstorm

אמשיך בכמה דברים טובים בין הדאנס לטראנס:

Haddaway  - What Is Love

 Astroline - Close My Eyes   

The Underdog Project - Remember

ואקנח במשהו מהסלסה הלטינית, שיר שהצליח מאוד בסוף שנות ה- 90 ובמקצב המרנגה, בטעם של פעם:

Elvis Crespo - Suavemente

9. ריקודי שורות

ללא כל קשר לתקופות בחרתי להקדיש לסגנון הזה קטגוריה משל עצמו. סגנון ריקודי השורות (Line Dance) בו שורות של רוקדים עושים אותם צעדים, נפוץ במיוחד בדרך כלל בריקודי עמים וקאנטרי, אולם בשנות החמישים וביתר שאת בשנות השישים עלתה הפופולאריות שלו כמייצג של משהו שונה. בעולם שבו כל ריקוד סלוני, החל מוואלס איטי ועד רוק'נרול סוער נרקד אז במגע יד או גוף בין בני הזוג, נחשבו ריקודי השורות לבן חריג שצבר פופולאריות גואה בשנות החמישים והשישים.  שירים כמו ה-  Hully Gully, Woolly Bully ועוד רבים וטובים אחרים. בחרתי להביא שלושה נציגים מסגנון זה:

הראשון מבניהם הוא ריקוד ה- Madison שנוצר בשנת 1957 באוהיו, ארה"ב. את המדיסון חיפשתי רבות ומצאתי רק בקטע מסרט צרפתי ישן והקישור אליו כאן:

 השני שבחרתי הוא שיר פולק אמריקאי ידוע בשם Cotton-Eyed Joe. שיר זה חודש בשנת 1994 ע"י להקת Rednex לגרסת קאנטרי-פופ קופצנית שחביבה עלי במיוחד והריקוד מודגם בקליפ חביב ע"י שני בחורים צעירים  שניתו לצפות בו כאן:

השיר השלישי שבחרתי הינו שיר לטיני שפרץ בשנים האחרונות מחוגי הרוקדים אל הקהל הרחב והוא ריקוד ה- Latinos של להקת Proyecto Uno. הלהקה הזאת  שפעלה מניו יורק החלה דרכה כלהקת מרנגה דומיניקנית ששילבה מקצבי היפ-הופ למיקס לטיני קצבי מענין. השיר לטינוס שנוצר ב- 2001 הוא בוודאי מהמוכרים בריקודי השורות, לפחות בארץ, שאין מי שהיה באיזו חתונה או בר מצווה בשנים האחרונות ולא ראה שם את הצעירים הרוקדים אותו בשורות של צעדים זהים וניתן לצפות בו כאן:

10. משהו חביב לסיום

לא משנה מה הקטגוריה, לא משנה מה התקופה. השיר המקפיץ האולטימטיבי של הוא בכלל מ- 1968, אבל קיבל את הדחיפה הגדולה שלו בסרט "האחים בלוז" מ- 1980. והכוונה לשיר של ארית'ה פרנקלין הגדולה  Think  שאפשר לראות כאן:

לא רק הקצב המקפיץ של השיר הלא מתיישן הזה, אלא גם המילים על הצורך לחשוב, על הצורך בזוגיות ועל הצורך להשתחרר מעכבות, מדברות אלי מאוד:

You better think (think) think about what you're trying to do to me"

 Yeah, think (think, think), let your mind go, let yourself be free

 You need me (need me) and I need you (don't you know)

Without eachother there ain't nothing people can do

Oh freedom (freedom), freedom (freedom), freedom, yeah freedom

"Freedom (freedom), freedom (freedom), freedom, ooh freedom