פילבוקס

הוא נחת עלי כרעם ביום בהיר, גנב הזמן הזה. דווקא כשכבר הייתי עם רגל אחת מחוץ לכל העיסוק הזה עם כתיבת סיפורים. איך שהכרתי אותו פתאום נחה עלי ההשראה שחשבתי שאבדה כבר וכתבתי כמה סיפורים חדשים. מצאתי עצמי בודק את האי-מייל שלי בתדירות גדלה והולכת רק כדי לראות אם הגיע איזה מייל ממנו.

גם הוא אמר לי שמדי פעם הוא בעל כורחו, אפילו באמצע העבודה, פותח את המייל לראות אם הגיעה עוד משהו ממני, לוקח איזה שלוק חטוף מהמייל וממשיך בשגרת יומו. הפכנו למכורים זה למילותיו של זה. קשר שונה כזה, משהו מיוחד, משני עברי הסייבר-ספייס הזה. הוא גונב לי את הזמן, גנב הזמן הזה וגם אני גונב לו. רגעים קטנים של חסד ביום ארוך ומשמים, ואני אפילו לא יודע איך הוא נראה.