"לא בטוח שאני בראש לסקס", הוא אמר, כשדיברנו על נסיעה לגעש. "נזרום למה שיהיה ותהיה מוכן לכל אופציה", עניתי לו. "זהו, שאני לא מתכונן לאופציות. אם בא לך נבטל וניסע ביום אחר", הוא אמר, אבל אחרי ארבעה חודשים שלא נפגשנו ואחרי שבקושי נפגשנו פעמיים בשנה האחרונה, לא רציתי לוותר, אז נסענו. שעה אחרי שהגענו לחוף ורק דיברנו, ניקיתי לו גרגרי חול מהגב, התחרמנתי מהמגע, רכנתי להתנשק איתו, הוא הגיב בשקיקה. מהנשיקות עבר למציצות לוהטות ואז עשינו הפסקת עישון כי חששתי שיעצור אותי. הג'ויינט שיחרר את היצרים עוד יותר, והשמש והרוח הקלילה והמלטפת על החוף. שוב הוא ירד לי למציצות לוהטות, והנה אני מאחוריו, משמן את החור ומתלהב לחדירה המיוחלת, משחק לו על החריץ בדוגי, משכיב אותו על הבטן ונשכב עליו כמעט ללא תנועה. רק הזין אט אט מנסה לפלס דרכו פנימה. "לא" הוא אומר בקול ענות חלושה, אבל הישבן המתרומם קלות ורגליו המתפשקות אומרות לי "כן" ואני לא מתכוון לעצור. עוד קצת ועוד קצת וכל הזין בתוכו. מתחיל לפמפם והוא גונח מהנאה ועכשיו כבר אומר "כן, כן". כמה התגעגענו זה לגופו של זה. מתנועע בתוכו והוא מתרומם קלות לקלוט את הזין שלי עמוק יותר ויותר עם כל הדיפה, בהרמוניה מושלמת, עד שאני מתפוצץ וגם הוא מתיז מטחי זרע על החול החם...
שמונה חודשים של המתנה ארוכה הסתיימו והתימני הבהיר
והחמוד שלי חזר, ובגדול. הפעם הוא לא ביטל והוא לא דחה. הוא רק איחר איחור
"קטן" של חצי שעה, אבל מראש אמרתי לו רבע שעה לפני הזמן הנכון, כי אני
יודע עם מי יש לי עסק, אז יצא שחיכיתי רק רבע שעה.
כשנכנסנו לחדר, שכחנו עד מהרה את כל המעצורים ופשוט
נצמדתי אליו בחיבוק חזק כל כך שכמעט מחץ את השחיף החמוד הזה. ידי נשלחו עד מהרה
מתחת לחולצה שלו בליטופים שהעמיקו דרומה לישבן הקטן, השעיר והסקסי שלו ולחור החלק.
גם הוא לא טמן את ידו בצלחת, אלא מהר מאוד החלק לפתוח לי את המכנסיים ולחפון לי את
הזין. הכל תך כדי נשיקות צרפתיות חמות ורטובות ללא הפסק. וואוו כמה שזה היה טוב.
באותו רגע לא ענינו אותי חדירות או מציצות. רק להיות צמוד אליו. גוף ערום לגוף
ערום, כשאנחנו עומדים במרכז החדר, מתלטפים, מתחבקים ומתנשקים.
הרגשתי את תשוקתו המשתלהבת בנשימותיו הכבדות וזה היה
יותר טוב מכל sms חרמני, שלא היה לפני הפגישה. במקום במילים, הגוף
שלו דיבר והגוף שלי ענה לו. אחר כך הגיעה גם המציצה הטובה, אבל יותר מכל הישבן שלו
והזין שלי חיכו זה לזה. כשהושבתי אותו בחיקי והתחככנו, ידעתי שעכשיו זה קורה. אין
מה לעשות. הוא דרש את זה והוא קיבל את זה, את הזין שלי חם ותאוותן שחדר אליו לכל
עומקו.
אחרי החדירה נשארנו כך ללא תנועה, כשאני נותן לו להתרגל
מחדש לזין שלי הנעוץ עמוק בתוכו, וזה היה טוב. ממש טוב. התנשקנו שוב והתחלתי
להרכיב אותו על הזין שלי. המשכנו ברכיבה הזו אחר כך גם בג'קוזי. שם, הוכחתי לו
שאכן הג'ל שלי [ID סיליקון] עמיד במים, והמשכנו להזדיין בטירוף
בתוך המים המבעבעים והקצף השוצף, עד שהוא גמר.
אחרי התרגעות בג'קוזי ועוד סבב של זיון, חזרנו למיטה. שם
לא עצרנו, הזדיינו חזק בדוגי, על הגב, על הבטן ועל הצד, כשהג'וינט שעישנו קצת,
ממריץ אותנו עוד יותר, עד שהוא כבר לא יכול היה לקבל יותר, והפסקנו. פעמיים - שלוש
נוספות חזרנו איכשהו להזדיין שוב ושוב הוא עצר. לא רציתי להכאיב לו יותר מדי וכבר
חשבתי לוותר. שכבנו חבוקים ערומים וחרמנים, אבל הוא לא רצה שלא אגמור והתחיל שוב
לחרמן אותי, בידו העדינה והנמרצת ובגופו הדקיק שהתפתל כנחש על גופי, וכשנשקתי אותו כשהיד שלי משחקת לו בזין, הוא אמר לי: "ככה אני אוהב אותך" והיה נעים לשמוע את זה.
למרות החרמנות המתלהטת, ידעתי שהפעם כבר לא אחדור, כי כאב לו והוא כבר לא יכל להכיל אותי יותר. השכבתי אותו על הבטן והתחככתי לו בחריץ מבחוץ בתנועות של מעיין זיון. זה חירמן אותו
בטירוף וגם אותי. רק אז כשהייתי משוחרר מהחשש שאני מכאיב לו, הצלחתי להגיע לשיא.
כהרגשתי שאני קרוב לגמירה, חדרתי אליו שוב וגמרתי בטירוף. גם הוא כמעט גמר באותו
רגע בפעם השניה, ונשארתי בתוכו עוד דקות ארוכות כשאנחנו שוכבים מכורבלים בחיבוק
כפיות נעים וטוב. פה ושם הוא גם סובב את ראשו לאחור כשלשונותינו מתערבבות זה בפיו
של זה, וידינו מלטפות זה את זה.
שמחתי שהוא עשה כל מה שיכול היה כדי לענג אותי והמשכתי
למזמז אותו עוד זמן רב אחר כך, גם במיטה וגם במקלחת. שם, תחת זרם המים החמים
המשכנו להתחבק, להתנשק ולהתמזמז עוד זמן ארוך עד שיצאנו. בסך הכל אלה היו שלוש
שעות של שכרון חושים בלתי פוסק והנאה מושלמת. "היה סוף הדרך" הוא אמר
לי, אבל אני ידעתי שעכשיו זו רק ההתחלה המחודשת. He got back to where he once belonged, וגם אני. ומכאן
לשיר של הביטלס משנת 1969, Get Back:
מאז שיחתנו הטלפונית לפני כמה ימים אני מחכה שיהיה כבר
יום ראשון, כי בשיחה ההיא הגענו למסקנה שהכי טוב יהיה להפגש בתחילת השבוע כי עד
סוף השבוע מצטברים לו כל מיני משימות ומטלות שמונעים שוב ושוב את הפגישה שלנו. לי
לא משנה מתי, העיקר שזה יקרה כבר. כבר שמונה חודשים אני מחכה לפגוש אותו, אחרי
שהקשר היזיזותי הנפלא שלנו נקטע יום בהיר אחד אחרי שנתים וחצי. הוא התימני הבהיר
עם העיניים הירוקות. בן 27 שמחזיק אותי כבר חודשים על אש קטנה ומרקיד אותי לצלילי
החליל שלו [או שמא במקרה שלו יותר נכון לומר תופי הטם טם של ישבנו הקטן
והסקסי...].
אחרי ששלחתי לו הודעות הבוקר וביררנו ששנינו די פנויים
בשעות הבוקר/צהריים, נותר רק לקבוע את השעה. קבענו. אחרי זמן מה הוא דחה את זה
בשעה אחת, ואני מקווה שלא תתחיל עכשיו שרשרת של דחיות עד שיצוץ משהו ששוב, כרגיל,
יבטל את הפגישה המיוחלת.
ואם נפגש, מה יהיה? האם אחרי משיכת זמן כל כך ארוכה,
והוצאת מיץ כל כך ממושכת, ישארו לי מספיק התלהבות וחשק? ומה איתו? מה עם ההתלהבות
שלו, שאני לא ממש מרגיש? האם הוא עושה את זה רק כדי לעבור כבר את הבלבול מוח
המתמשך הזה של "מתי נפגש?". האם הוא רק החליט לזרוק לי עצם, כעין פרס
למתמיד הנצחי, ולא יבוא בתאווה, חשק וחרמנות כמו שהיה בעבר כשנפגשנו.
אני צריך אותו מתלהב וחם כדי ללבות את האש שלי. היא
בוערת עליו מהרגע שקמתי הבוקר, אך האם תדעך או תשתלהב למרומים? אני מחכה לרגע בו
יתיישב לידי ברכב ואדע שהפעם זה באמת קורה. לרגע בו אניח את ידי על רגלו ואלטף
אותו, עד שנגיע לחדר בו נוכל סוף סוף להתפשט, להצמד זה לזה ולהתנשק. אני כמה
לשפתיים המתוקות שלו ולישבנו הקטן ורך. האם מרוב שאני רוצה, אהיה בלחץ ולא אצליח
להגיע לשיאי, כמו שקורה לי לפעמים? האם הוא יהיה קצר בזמן ולחוץ, או נינוח ומתמסר
כמו שאני אוהב? עוד שעתיים אולי אדע, או לא תהיה דחיה נוספת או ביטול.
בינתיים אני מחכה... כמו בשיר האינדי-רוק האירי Devlins - Waiting משנת 1997:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
