שניר, 27, הוא משום מה אחד הבחורים שהכי מושכים אותי מתוך הפרטנרים השונים שהיו לי ועדיין בתמונה. אני אפילו לא יכול להסביר לעצמי מה בדיוק מושך בו. זה לא שהוא נראה רע, הוא דווקא נראה אחלה. אמנם הוא לא חתיך הורס, לא גוף מושלם, אבל שניר הוא בחור רזה נערי זהוב, עם שיער גברי במידה הנכונה במקומות הנכונים, מגע נעים, פנים נאות, חיוך מקסים ואיזו נעימות כללית, גם בשיחה ולא רק בסקס. אה, ועוד משהו. התלהבות. שניר מתלהב מהסקס איתי, או שמא רק מהזין שלי, ומתלהב מעצם הרעיון שהוא מזדיין עם מישהו בגילי ועוד נהנה מזה כל כך.
הבעיה שלי עם שניר היא טיימינג דפוק. את שניר לא פגשתי כבר כחצי שנה, אבל למיטב זכרוני גם בפעמים הספורות שנפגשנו בעבר, הטיימינג היה דפוק. תמיד. מה זה טיימינג דפוק במיוחד בבחינתי? זה להגיע לבחור שאני מאוד חושק בו, אבל להגיע מרוקן, אחרי שכבר זיינתי, גמרתי ונהניתי עם מישהו אחר או מישהו אחר פלוס הבאה ביד או שניים אחרים או כל קומבינציה של פורקן שאתם יכולים להעלות על דעתכם, אבל מהסוג הממצה, מהסוג שלא נשאר אחריו עוד מה להוציא.
חרמנות זו לא בעיה. רוב הזמן אני חרמן. הזין יעמוד מול הבחור הנכון והסיטואציה הנכונה, אבל לגמור זו כבר אופרה אחרת לגמרי. אמנם כבר קרה שזיינתי בחורים בהפרשים קצרים זה מזה וגמרתי שוב, אבל כשזה קרה זה היה קשור לאיזו עלית מדרגה. משהו שלא היה קיים במפגש הראשון ואילו המפגש השני נתן לחוויה ערך מוסף שהביא אותי לגמור שוב. אבל במקרה של שניר, זה תמיד מגיע שאני אחרי סקס טוב [או כמה] ומהסוג שממצה את הכייף עד הסוף.
גם הפעם זה קרה כך. עוד לא הספקתי להתאושש מהסקס המדהים עם הדר, שהיה אולי הזיון הכי טוב שהיה לי כבר זמן רב, והנה נוצרה ההזדמנות למפגש עם שניר. לא התלבטתי לרגע. למרות שידעתי שאני לא במיטבי, רציתי לפגוש אותו, רציתי להניח את ידי על גופו הנעים, רציתי לזיין אותו, ורציתי שהוא יהנה מאוד עד שלא יבין איך יכול היה לוותר עלי כל כך הרבה זמן. באיזה שהוא מקום קיוויתי שאולי אולי גם אני אצליח להגיע לשיא, אך בתוך תוכי הייתי סקפטי. נוצר איזה ריטואל ביננו שאני מגיע אליו, נהנה מהסקס, אבל לא גומר. החשש שזה יקרה שוב יוצר סוג של לחץ פסיכולוגי שאולי שוב אכשל בענין הזה והלחץ הזה כאילו נבואה שמגשימה את עצמה. אני מאמין שזו לא רק שאלה של רמת החרמנות, או כמות המטען, אלא גם משהו פסיכולוגי בזעיר אנפין. מחסום שנותר לי איתו ואני כבר מת לשבור אותו.
כשנפגשנו הפעם ישבנו במטבח שתינו ודיברנו. שניר ניצל את הזמן לסיגריה, ואחריה עוד אחת, וסיפר לי הרבה על העסק שבו הוא עובד. ישבנו ודיברנו כמו שני סחבקים, עד שכבר התחלתי לחשוש שאולי עברה לו החרמנות שגרמה לו להזמין אותי אליו. הנחתי את ידי על גב כף ידו וליטפתי קצת להזכיר לו מה אני עושה שם, ואחרי שהוא סיים את הסיגריה הוא קם והציע שנעבור לסלון. התיישבנו שם על הספה זה ליד זה והפעם סוף סוף קרה משהו. הוא התקרב אלי לחיבוק ואז גם לנשיקה. היה נעים וטוב. הזין הגיב בהתעוררות מידית ומגע קל בבליטה שהתעוררה גם אצלו במכנסיים גילה שגם הוא כבר בתוך העניין. כשאחרי זמן קצר הציע שניר לעבור לחדר השינה קמנו ועברנו לשם.
הסקס היה טוב ושניר די מהר כבר היה קרוב לגמור אבל עצרתי אותו כמה פעמים והעפתי לו את היד מהזין, כי אני עדיין לא הייתי שם ורציתי בכל זאת גם להגיע לגמירה. החרמנות היתה גבוהה והזדיינו בכל מיני תנוחות, אבל כשעברו לי כל הזמן השוואות בראש בינו לבין הדר, הבנתי שאיתו זה ילך הרבה יותר קשה כי יכולת הקיבול שלו פחותה בהרבה. בעניין הזה יש לשניר פער גדול בין הרצון שלו שאני אזיין אותו חזק לבין היכולת שלו לעמוד בזה. בפנטזיות שלו אני טוחן לו את הצורה, אבל במציאות כשאני רק מתחיל לפמפם ואפילו לא חזק, שניר מתחיל להאנק מכאבים וליילל כמו ילדה קטנה.
אולי זה חלק מהמחסום שיש לי איתו בסקס, כי הוא לא נותן לי לעלות מדרגה. הפעם, אחרי הסקס הנפלא עם הדר, המדרגה שנוצרה היתה הרבה יותר מדי גבוהה בשביל לעלות עליה עם כל היללות והעצירות שלו למנוחה באמצע הסקס שקצת מוציאות אותי מהתנופה. בכל מקרה אני אוהב לזיין אותו, גם אם זה סקס קטוע למקטעים קצרים עם הפסקות רבות. שניר בחור חושני שמלבד הסיבולת הנמוכה שלו אוהב לגעת ולהתנשק במהלך הסקס ורואים שהוא נהנה מכל חגיגת החושים הזו, וזה כייף כשלעצמו.
בסיבוב האחרון השחלתי את שניר על הזין שלי כשהפנים שלו אלי. כדי שהחדירה תהיה עמוקה עד הסוף הוצאתי אותו ממצב הכריעה על הברכיים, והבאתי אותו לתנוחה שהוא יושב עלי כשהרגליים שלו כרוכות סביבי. זה היה עמוק וטוב אבל ידעתי שהוא לא יחזיק מעמד בפמפום חזק. התחלתי להעלות ולהוריד אותו על הזין שלי כשאני אוחז בישבנו אבל לא מרפה מהחדירה העמוקה. אלה היו פמפופים גליים עדינים ורכים אך עמוקים. שניר שוב שלח את ידו אל הזין שלו כדי לאונן לעצמו תך כדי ואמר שהוא קרוב לגמור. הזזתי לו את היד מהזין ואמרתי לו שאני לא מרשה לו. אמרתי שמותר לו לגמור רק אם הוא יגמור לבד בלי לגעת בזין וככה רציתי להאריך את הזיון הזה עוד יותר. המשכתי לזיין אותו ככה בעדינות עמוק וטוב והוא נאנק מהנאה. ראיתי על פניו שהוא קרוב, קרוב מאוד, ושב ידו נשלחה כמו מאליה אל הזין והעפתי אותה משם שוב. לא נתתי לו לנגוע בעצמו. רציתי שהגירוי שלו יעלה לרמות שהוא לא רגיל לעלות אליהן, כי תמיד חותך את זה לפני ע"י אוננות שמביאה אותו לפורקן תוך כדי הזיון. שניר כבר היה מת לגמור אבל אסור היה לו לנגוע בעצמו. זה חרפן לו את הצורה ברמות, ואני רק המשכתי להדהיר אותו בעדינות על הזין שלי בנעיצות קלות אך עמוקות ונחושות. "אני קרוב, אני גומ..." אמר שניר ולפתע התחיל להשפריץ בלי אבחנה כשאני עדיין נועץ לתוכו בנעיצות קלות ועמוקות שעם כל נעיצה יוצא לו עוד שפריץ מהזין. "וואו, זה היה חזק" הוא אמר ואני רק חייכתי בסיפוק שגם אם לא גמרתי, היה לו כייף מיוחד ושונה ממה שהוא רגיל.
ולשניר ולרכיבה הטובה שלו על הזין שלי אני מקדיש את השיר Roxette – Joyride משנת 1991. אגב הלהקה השבדית הזו מגיע בקרוב לארץ, אז זו סיבה כפולה ומכופלת ליהנות משיר חביב שלה:
את הפורקן האחרון שלי לפני החג כבר קיבלתי חצי יום אחר כך עם בחור אחר, חטוב שחום ונחמד כבן 30, שאמנם נראה פחות טוב, שאמנם אני פחות נמשך אליו, אבל הוא עדיין חושני ונעים והעיקר הוא שהטיימינג שלו היה פחות דפוק. אולי גם שיחקה לטובתו החרמנות שלי שלא ידעה פורקן עם שניר? אולי.
בשבוע הבא חול המועד. אני מקווה שמזג האוויר ישאר סימפטי ואולי גם אצליח סוף סוף להפגש עם דני חייכני והעיניים הירוקות שלו. אני מקווה שהוא ימעיד בשמחה את ישבנו החמוד והקטן, ישר על הזין הלוהט והחרמן שלי לקיום מצוות אושפיזין טובה כהלכתה.
מועדים לשמחה :-)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
