פילבוקס

הקדמה: בתור חובב סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה, מצאתי את עצמי כותב כבר כמה סיפורים בסגנון הזה עם אוריינטציה הומוסקסואלית. עם כתיבת הסיפור החדש הזה שלי, באותו תחום, ראיתי לנכון להזכיר כמה סיפורים קודמים למי שקרא ורוצה לחזור אליהם ובוודאי למי שלא קרא ושהתחום הזה מעניין אותו. כך למשל הסיפור "עולם חדש ועליז" שעוסק בשאלת גיל ההסכמה וגם בנושא האנדרואידים [רובוטים אנושיים], הסיפור "בעולם מקביל" שבו הסטרייטים הם המיעוט ודרך ההתרבות המינית בלתי חוקית, הסיפור "הזמזום השביעי" הנוגע בתחום עתידני של סמים ופנטזיות סקס ועד לסיפור הנוכחי העוסק בשלישיות ביסקסואליות ושאלות מגדר בפלאנטה אחרת שבה שלישיה היא הנורמה ואילו זוגיות נחשבת ליחסים אסורים...

למי שמעוניין לקרוא את סיפורי המד"ב ופנטזיה הקודמים שלי, מספיק ללחוץ על לינק הטמון בלחיצה על שם הסיפור.

השנה ארוכה בטריאנוס, גם הימים, אבל הזמן לא עוצר מלכת, אפילו שאתה כוכב לכת בקצה היקום. למרות שמו, באנדי לא חשב שהוא עקום ושיש להאשים אותו בקיום יחסים אסורים. הוא אמנם לא העז לומר זאת בקול רם אבל לדעתו, אם כבר, כולם עקומים חוץ ממנו. הוא חרק שיניים קילל וגדף אבל ידע שלא נולד הבן זונה שיעצור את הזמן. כי בדיוק בעוד אַלפָּאמֵאוֹת יח"ז תקני (יחידות זמן תקני) באנדי יהיה עבריין. באותו רגע עברה במוחו של באנדי, חובב היסטוריה, המחשבה כמה הזמן התקני פשוט והגיוני, כי מה שמוגדר כל כך בפשטות כאלפאמאות יח"ז נמדד פעם בעולם הבית ביחידות מוזרות וחסרות הגיון שנקראו דקות והיה מוגדר כ- 525,927 דקות. למזלנו בטריאנוס לפחות הזמן אינו מעוות כל כך, אם כי דברים אחרים היו בעיניו מעוותים לחלוטין.

את הערעור האחרון בפני מועצת הטרילורדים הוא הפסיד היום. הטרילורד הראשי הכריזו היום כי בתוך אלפאמאות יח"ז, באנדי יצטרך לבחור בין לומר שלום לפרידה האהובה שלו לבין להפרד לשלום מחייו למשך אַפֶסֶת אלפים יח"ז. כמובן שבפני באנדי עמדה גם האפשרות הטריסטרייטית הנכונה, שהוא סרב בכל תוקף לשקול אותה כאופציה בכלל: פרידה והוא יכלו פשוט למצוא להם גבר או אישה כלבבם על מנת להקים משפחה למופת כנהוג בטריאנוס מאז ראשית ימי ההתיישבות.

כשבאנדי הגיע הביתה הוא ניגש לפרידה וחיבק אותה חזק. הם התנשקו ממושכות כשדמעות זולגות מעיניהם. פרידה, שלא התלוותה אליו לערעור לפי בקשתו, כבר הבינה לבד מה היו התוצאות, כשראתה את עיניו המכורכמות של באנדי.

"אז מה נעשה פרידה? אני לא רוצה להפרד ממך." אמר באנדי.

"אין ברירה נצטרך למצוא מישהו" ענתה.

"זה מה שאת מעדיפה?" שאל באנדי וחשש התגנב לליבו שפרידה מחפשת לגוון את חיי המין שלהם עם גבר אחר.

"כן, מותק. נשים לא עושות לי את זה בכלל, וגם גבר אחר לא ממש מלהיב אותי, אבל מצד שני, אני חייבת להודות שהמחשבה שלך עם גבר אחר, קצת מחרמנת אותי." והיא צחקה.

"שלא תגידי לי שגם את נהיית לי טריסטרייטית כמו כולם" הגיב באנדי במרירות קלה.

"לא, טפשון, אבל יש לי תחושה, שדווקא לך יש איזו הדחקה בנושא הזה".

"לי? מה פתאום? מאיפה הבאת את זה" התכחש באנדי, אבל פרידה רק חייכה חיוך דק ואמרה: "אינסטינקט של אישה. יאללה בוא נפרסם מודעה בטרידייט ונפטר מהצרה הזאת. אתה יודע שאין לי אפסת אלפי יח"ז מיותרות בחיים לחכות לך מותק..."

מעולם לא היה לבאנדי כרטיס בטרידייט, אבל שעתיים אחר כך כבר היה לו כרטיס כזה עם הולוקליפ קצר שלו ושל פרידה מטיילים בפארק ומתנשקים קלות, וההודעות החלו להגיע. הם הסבירו שם קצת את ההתלבטות שלהם לגבי מה שהם מחפשים, את חששם שהכנסת אדם נוסף למערכת היחסים שלהם תשבש את האיזון ביניהם בכך שתשומת ליבו של אחד מהם תתחלק עתה בין שני אנשים.

עד מהרה החלו פרידה ובאנדי לקבל הודעות נאצה, על סטייתם המינית הבוטה. המון זילזול הושמע נגד חששם מהפרת האיזון וחוסר ההבנה של המגיבים שלא קלטו כיצד יכול להיות משהו מאוזן וטהור יותר ממשולש טריסטרייטי נורמאלי כמקובל שטריאנוס מאז ראשית ימי הזמן. רבים תהו כיצד קשר המבוסס על שני בני זוג בלבד יכול לעמוד בלי יסוד שלישי יציב ומאזן והיו כך שהצביעו על כך שלא נראה להם שהם באמת מתכוונים לקיים את הוראות החוק אלא רק למראית עין.

באנדי ופרידה היו מודאגים כי הרגישו שיש יסוד של אמת בטענות שהועלו נגד סטייתם המינית ובאיזה שהוא מקום ידעו שהם באמת התכוונו למצוא אדם שלישי לקשר פיקטיבי ולא ממש למשפחה משולשת אמיתית. היתה להם איזו פנטזיה מסובכת שאולי ימצאו עוד שני זוגות של סוטים כמותם ויקימו איתם שתי שלישיות פיקטיביות שיפתרו את בעיותיהם המשותפות, כי לא היה להם ספק שקיימים בטריאנוס אנשים נוספים כמותם. מחקרים הצביעו על כך שלפחות שישית מהאוכלוסייה סובלת מהסטיה הזוגית הזו, אשר עד היום לא החליטו מלומדים אם היא משהו גנטי מלידה או נגרם ממשהו סביבתי - חברתי.

באנדי אמר לפרידה כי הוא חושש מגבר נוסף שיתחרה איתו על ליבה וגופה של פרידה ואילו פרידה לא ממש נמשכה לנשים. אמנם היא היתה פחות סגורה על זה, אבל גם היא חששה שאישה נוספת תפר את האיזון ואת הקשר הזוגי המופלא שבינה לבין באנדי, קשר שלמרבה הצער נאסר על פי חוק. באנדי הרגיש שכל החיפוש הזה מוזר ומביך מדי עבורו, אך פרידה, אשתו האהובה, אשר החליטה להציל את המשפחה הקטנה שלהם ויהי מה, לא חסכה שום מאמץ ושקעה עמוק לתוך עולם הטרידייט, שיש שקראו לו שוק טופו מאוס, עד שהחלה להפגש עם מועמדים שונים. אחרי שעברה את שלושים הדייטים הראשונים היא כבר הפסיקה לספור אבל יום אחד, כשקיבלה הודעה מבחור חטוב סקסי ומעודן למראה שהציג את עצמו בשם אֵמטוּאֵף, חשה עקצוץ מוצר בפטמה השמאלית שלה וידעה שיש סיכוי שהוא יתאים.

"נראה לי שאני בדיוק מה שאתם מחפשים" אמרה ההולואייקון של אמטואף שצצה בפירמידת ההודעות של פרידה בוקר בהיר אחד. "נולדתי בגוף של גבר, אבל תמיד חשתי שיש בתוכי אישה שרוצה לפרוץ החוצה." וכשפרידה בחנה את גופו המעודן, היא הבינה שגם גופו נע על הגבול הדק בין בחור מעודן לאישה מרשימה. "אמנם מבחינה ביולוגית אני יותר גבר מאישה, כן יש לי גם זין די נאה אפילו, אבל קימורים מעודנים, עור חלק ושפתיים שאוהבות לנשק ולרדת ואני פתוח לסקס עם שני המינים. התחלתי אפילו תהליך סינטוז גנטי  כדי להפוך לאישה לכל דבר, אבל הפסקתי אותו באמצע. נותרו לי שתי מזכרות עיקריות מהתהליך הזה, אחת מהן היא שמי הנוכחי, ואת השניה תדעו לבד בהמשך. בכל אופן, באמצע התהליך החלטתי שטוב לי עם המקום בו אני נמצא, בין שני המינים. לא ממש גבר אבל גם לא ממש אישה. רוצים לתת לזה סיכוי?"

פרידה החליטה להפגש עם אמטואף החמוד ולבדוק את הענינים מקרוב. אמטואף, שהיה קצת ביישן בהתחלה, התגלה כבחור חביב חמוד ומשעשע, וככל ששיחתה איתו התארכה והלכה, התחזקה תחושתה של פרידה כי הוא יתאים. היא פתחה את הסָמוֹנְדֶר, לחצה על צלמיתו של באנדי ותוך זמן קצר הופיע באנדי, כשעל פניו הבעה לא הכי מרוצה וגם קצת מטושטשת עקב זימונו הפתאומי באמצע הריחוף היומי שלו. גם אמטואף נדרך קצת כשראה את באנדי, אך כשבאנדי התאפס קצת על עצמו וניגש לחיבוק היכרות קצר, הוא כבר נרגע אם כי לפרידה היה נדמה כי חשה בהדהוד מגנטי קל שעבר בו או שמא גם בבאנדי שלה.

לאחר ששאלו את אמטואף אם הכל בסדר מבחינתו ונענו על ידו בחיוב, החליטו להפרד ממנו לשלום אחרי שנטלו ממנו את דגימות השיער ההכרחיות, אשר בלעדיהן לא ניתן היה ליסד קשר משפחתי חוקי. בדרכם הביתה, הכניסו פרידה ובאנדי את דגימות השיער של אמטואף ושלהם למבדוק העירוני ושמחו למצוא כי ניתן אישור גנטי להעדר מחלות שיאפשר את ההתקשרות המשפחתית שלהם. באנדי לא ממש היה מרוצה מכל הענין אבל הבין שאין לו ברירה ואמר לפרידה שפעם ראשונה שהוא מחבק גבר אחר ולא חש איזו רתיעה.

"רתיעה?" גיחכה פרידה, "נדמה לי שהרגשתי אפילו איזה הדהוד מגנטי שזרם ביניכם. יכול להיות מעניין איתכם במיטה...".

"נו באמת, פרידה. הוא באמת חמדמד כזה, ולא ממש הרגשתי ממנו ויבראציות מאיימות כמו שחשתי בעבר מכל גבר שהסתכל עליך יותר מדי, אבל את הרי יודעת שמה שאני באמת רוצה במיטת כדוריות הג'ל שלנו זה רק אותך, ולא שום בחור אחר, למרות שנדמה לי שהישבן שלו די חלק לגבי בחור" צחק באנדי.

"ידעתי שזה היה חיבוק מלא!" צחקה פרידה שתמיד לגלגה על מינהגו המוזר של באנדי לחיבוקים חלקיים בלבד, שאינם כוללים ליטוף כף היד בפלחי ישבנו של המחובק כמקובל בטריאנוס. "אולי סוף סוף תהיה טריסטרייט למופת כמו שדורשת מועצת הטרילורדים...חחח".

לא חלפו להם אלא מיליעשרות יח"ז תקני ובאנדי חש בעקצוץ הסָמוֹנְדֶר על ירכו, כשצלמיתו של אמטואף הבהבה שם, העביר את אצבעו בריחוף אישור מעליה ותוך זמן קצר מצא עצמו בתאו הפרטי של אמטואף ברילקסור העירוני.

"רציתי לראות אותך באופן אישי לפני שאנחנו מחליטים להתקשר ביחסי משפחה" אמר אמטואף לבאנדי, "כי חשוב לי לדעת שאנחנו מתאימים גם זה לזה ולא רק לפרידה" ושלח את ידו ללטף את ירכו של בנדי קצת מתחת לגלימה. באנדי חש תחושה מוזרה, אבל לא החזיר לו ליטוף ירך אלא שלח ידו באופן אוטומטי לרווח שבפתח הצוואר והוריד את ידו לכיוון החזה של אמטואף, כפי שהיה רגיל לעשות תמיד עם פרידה, כל פעם שהיא רמזה לו שהיא נטלה חשקומיצין ומחכה לסקס.

כשידו כמעט נגעה בחזה של אמטואף, נרתע באנדי ממה שעמד לעשות אבל אמטואף שלח אליו את ידו ואחז בה בעדינות אך נחישות והכניס אותה לרווח שמתחת לגלימה עד שנחה חמה וכבדה על החזה שלו. באנדי הופתע. הדבר האחרון שציפה לו לגלות במגע עם חזה של גבר היה הרכות הספוגית שהיה רגיל אליה מהחזה של אשתו. אמנם הרכות הזו היתה עדינה יותר ושטוחה הרבה יותר מהחזה של פרידה, אבל היא היתה בבירור רכות של נערה צעירה ולא קשיחות של חזה גברי שציפה למצוא שם. עיניו של באנדי נפערו בתמהון ואמטואף חייך ורכן לנשק לו. זו היתה אמנם רק נשיקה קלילה ומרפרפת כמתחייב מכללי הנימוס, אבל באנדי הרגיש חמימות מוזרה מתפשטת בחלציו.

"איך?" הוא שאל, ואמטואף אמר לו שהוא החל תהליך סינטוז גנטי שישלב את נטיותיו הנשיות והגבריות לכדי גוף אחד מושלם והרמוני, אבל החליט לעצור את התהליך.

"מה זה אומר?" שאל באנדי ואמטואף הסביר לו שבסוף התהליך היה אמור להיות לו חזה וגוף יותר רך מעודן ונשי, אבל די לו בעידונו הננוכחי, מה גם שבשום פנים ואופן לא בא לו לוותר על הזין שלו והוא אפילו מתכוון להשתמש בו.

דבריו של אמטואף הותירו את באנדי קצת מבולבל. הוא לא ביקש לבדוק את הזין של אמטואף אם כי יכול היה להבחין בקווי המתאר שלו בבירור בין קפלי גלימתו, אבל מיד הסיר את מבטו משם במבוכה.

"זה בסדר" הרגיע אותו אמטואף, "נוכל להמשיך לבדוק את הענינים יותר לעומק אחרי שנתקשר בברית המשפחה שלנו, אם יתאים לכם".

כשבאנדי חזר לאחר מכן הביתה, הוא חש שכל מה שחשב והאמין בו מתחיל להתערער. לא די בכך שזוגיותו הבלתי חוקית עם פרידה עומדת להסתיים ולהפוך למשפחת טריסטרייטית למופת, אלא שהשלישי במשפחה הזו אינו גבר שיחלוק איתו שעשועים עם פרידה, אלא חושק גם בו עצמו. "מה זה הרצון שלו להעמיק הזה?" תהה באנדי "אני כבר אראה לו להעמיק! אם מישהו יעמיק למישהו אחר פה זה יהיה אני לישבן החמוד שלו!" וכששמע את צחוקה של פרידה הבין שהרהוריו נאמרו בקול רם.

"אז צדקתי! לא רק שחיבקת אותו חיבוק מלא, גם אהבת את זה, אה? בא לך על הישבן של אמטואף...חחח".

"אמממ... אני לא בטוח מה בא לי ומה לא, אבל את יודעת שיש לו חזה קצת נשי והוא החל תהליך סינטוז גנטי."

"אמממ..." אמרה פרידה חובבת ההסטוריה, "זו לא היתה איזו פנטזיה של גברים בעולם הבית העתיק לראות שתי נשים באמצע סקס לוהט?".

"אין לי שמץ של מושג, פרידה, אני לא יודע בכלל מאיפה את מביאה את המשפטים האלה? מה פנטזיה בזה? זו בסך הכל משפחה טריסטרייטית, אם כי אני לא בטוח אם צריך לקרוא לה אֶפְסטייל או אֶמְסטייל..." צחק באנדי.

"טוב, אמטואף הוא לא בדיוק אישה, גם אם יש לו קצת חזה נשי, אתה יודע."

"לא מפריע לי, כל עוד הזין שלו לא מתקרב לישבן שלי, אני אתמקד רק בחזה שלו" אמר באנדי בחיוך מריר כמי שמשלים עם גורלו "ואולי גם בישבן" הרהר לעצמו והבין שמשהו כבר מתחיל להשתנות בו.

בדיוק במועד הנקוב בפסק הדין ואפילו לא יח"ז תקני אחד קודם, חתמו פרידה, באנדי ואמטואף על ברית המשפחה שלהם במבדוק העירוני ובהסכמת כולם, עבר אמטואף להתגורר בביתם, אך לא היה בכך די. כדי למנוע התחמקות מקיום החוק ומיסוד משפחות פיקטיביות, דרש החוק מימוש הברית וכבר באותו לילה, כשנכנסו יחד הם ידעו שזה יקרה. מימוש הברית דרש אינטראקציה מינית בכל ארבעת השילובים האפשריים, כלומר בין פרידה לבאנדי, בין פרידה לאמטואף, בין באנדי לאמטואף ובין שלושתם יחד ושבכל אינטראקציה בין שניים, השלישי לא ינתק מגע. למרבה המזל החוק לא דרש מה עליהם לעשות באינטראקציה המינית הזו מלבד שתי דרישות יסוד: שתהיה חדירה ושתהיה אורגזמה.

כשבאנדי ניגש לפרידה והחל לנשק אותה ברוך, הוא ניסה לשכוח שגם אמטואף נמצא שם במיטת כדוריות הג'ל שלהם. אמטואף בחושיו החדים הבין שעליו לתת לבאנדי את המרחב שהוא זקוק לו ורק ליטף את שיערה השחור הגולש של פרידה בזמן שבאנדי החל למצוץ פטמותיה ולרדת לחריץ שבין רגליה. הוא אמנם היה מת גם לגעת בבאנדי באותו רגע אבל חשש לנפץ את הבועה הקסומה שהחלה להרקם בין שלושתם. כשפרידה ירדה לאיברו המתעורר של באנדי, הרהיב אמטואף עוז כשהרטיב את אצבעו ושלח אותה לחריץ החם של פרידה והחל ללטף את שפתי ערוותה. פרידה נאנחה והדקה את שפתיה עוד יותר על איברו של באנדי שעצם עיניו מתשוקה ולא הבחין בכל המתרחש ועד מהרה התרומם מעט, השכיב את פרידה על גבה והחל לחדור לתוכה במרץ מול פניו היפים של אמטואף שכרע מאחוריה, המשיף ללטף בעדינות את ראשה והביט במבט משתוקק בפניו המתלהטות של באנדי שפמפם אותה בעוז. אמטואף שרבב מעט את שפתיו החושניות וליקק אותם בלשונו, מראה שבאנדי לא יכול היה להשאר לגמרי אדיש כלפיו, אבל הוא הסב את מבטו המשיך להתרכז בפרידה. קצב הזיון הפך להיות מהיר יותר ויותר וממש ברגע הגמירה, כשבאנדי כבר איבד שליטה לגמרי, רפרף אמטואף עם שפתיו בעדינות על שפתי באנדי שכבר לא ידע איפה הוא נמצא, ונשק לו בקלילות כשהוא מחליף את פרידה, ומתיישב לו על הזין ממש עם מטח הזרע האחרון של באנדי, שהיה משום מה המטח החזק ביותר.

"מה...מה עשיתם?" פלט באנדי כשהתעורר מחרגונו והבחין שהזין שלו עמוק בתוככי ישבנו של אמטואף ושפרידה קורצת לאמטואף שעונה לה בחיוך רחב.

"זה בדיוק מה שפינטזת שיהיה", אמרה פרידה, "אני מכירה אותך יותר ממה שאתה מכיר את עצמך מותק, ועכשיו שחרר לי את אמטואף קצת מותק כי אחרת הברית שלנו לא תקבל תוקף חוקי".

באנדי כבר היה גמור, או לפחות זה מה שהוא חשב שהוא, אז הוא חילץ, בצער מה, את הזין הפועם שלו מישבנו החם והחלק של אמטואף ואז הבחין בזקפתו היפה של הזין היפה שלו. מייד סליק את המחשבה הזו מראשו כשפרידה רכבה על ארבע ואמטואף חדר לתוכה בדוגי בלי לחכות הרבה. הזין של באנדי שהיה חצי עומד עדיין החל להזדקף מחדש ואז עשתה פרידה את מה שהוא רצה כל כך ואת מה שגם החוק דורש להשלמת הברית, וירדה עם פיה החם על הזין המתעורר של באנדי עמוק עמוק עד לתוככי גרונה, כשאמטואף ממשיך לנגח אותה מאחור, עד ששלושת גמרו שוב, מופתעים מעוצמת האורגזמה הטריסקסית שלהם. סוף סוף הם היו משפחה למופת כנהוג בטריאנוס. כמה רגעים אחר כך, הרגיש באנדי את אמטואף נצמד אליו מאחור לחיבוק כפיות חמים, ולמרבה הפתעתו החל להרגיש את חום איברו הפועם העומד בשערי פי הטבעת שלו.

"זה לא" הוא מלמל לאמטואף שסתם את פיו בנשיקה לוהטת. "הברית כבר הושלמה על פי החוק. אתה לא צריך לזיין אותי, ואני גם לא נחדר..." הוא המשיך למלמל כשפרידה הפעם באה וסתמה את פיו בנשיקות משלה, ליטפה את שיערו ואמרה לו שזה בסדר.

"החוק לא מעניין אותי" אמר אמטואף, "אבל הישבן הקטן והשחום שלך ממש ממש מעניין" והחליק כאילו באופן טבעי לתוכו. באנדי החניק זעקה קטנה או שמא גניחה עמוקה והתמסר בפעם הראשונה בחייו לזין של גבר. הוא לא האמין שזה קורה לו, אבל מצד שני, עבר הרהור בראשו שזה כאילו בסדר, כי אמטואף הוא לא ממש גבר, אלא חצי אישה מסונתז גנטית באופן חלקי. את אמטואף ופרידה לא עניינו כל דקדוקי העניות שבמוחו של באנדי הנאחז בשרידי גבריותו הנטחנת, וישבנו הנלהב של באנדי שעלה כל פעם מעלה לקבל את איברו הלוהט של אמטואף לתוכו, הוכיח שגם לבאנדי עצמו זה כבר לא משנה מי הוא ומה הוא. בפעם הראשונה בחייו הוא קיבל זין ופעם הראשונה בחייו הוא הרגיש מה זה לקבל זרע, כשאמטואף גמר עמוק בתוכו בסדרת מטחים לוהטת. ובאנדי? להפתעתו הרבה השפריץ באותו רגע בעצמו, כשפיה הרך של פרידה עוטף את הזין שלו ועיניה החכמות מחייכות אליו בהבנה.

ובשולי הדברים, סיפורים עתידניים כאלה ודומיהם, תמיד זורקים אותי לשיר עתידני מיוחד משנת 1969 - האזנה וצפיה נעימה. 

Zager and Evans - In The Year 2525:

הקדמה

הפוסט הזה, סוג של סיכום המפגש, ייכתב ע"י כל הנוכחים בארוע (כמעט), כל אחד מנקודת מבטו. כמעט לא נגעתי, חוץ מתיקוני עריכה קלים והסתרת השמות האמיתיים של כל המשתתפים. הראשון ביניהם זה אני בעצמי.

אני, פילבוקס, או בקיצור פילי

ההתחלה היתה לפני כארבע שנים. חבר המייסדים כלל כמה בלוגרים או כותבי סיפורים  שכולם מכירים אותי ואשר פגשו אותי בנפרד, עד שעלה רעיון לעשות מפגש משותף. בחבר המייסדים היינו ארבעה: ארטיסט, דם-דם הסטרייט מהדרום הבלוגר מתפוז, kael הדרגיסט ואיש ה- bdsm ואנוכי. כחודש לאחר מכן איבדנו את kael שהלך לעולמו באנסיבות טראגיות, ונותרנו רק שלושה. למפגש השני צירפנו עוד כמה בחורים שהכרתי אבל לא ממש התחברנו לחבורה ומאז לא יצא לנו להפגש ביחד מעל לשנתיים.

כשעלה הרעיון לערוך מפגש נוסף החלטתי די מהר שצריך להרחיב את המעגל. הבחירה הראשונה היתה קאלי, המגיבה הנאמנה שבנוסף להיכרותנו כבר הספיקה להכיר בלוגר נוסף הלא הוא Dum dum השני ומרגע שנודע לי שהיא מכירה אותו הוא היה הבחירה הטבעית להרחבה נוספת של המעגל, אחרון אחרון חביב הצטרף נמסיס הצעיר שבחבורה ואז שאל ידידנו מהדרום מה עם הארטיסט. איכשהו משיחותי עם ארטיסט לפני כן הבנתי שהבחור הזה עסוק מעל הראש ולא ממש יהיה לו פנאי למפגשים החביבים שלנו, לכן רבה היתה הפתעתי וגם שמחתי שהוא הביע ענין להצטרף למפגש, אבל מכאן עד לביצוע עדיין היתה דרך רחוקה. שלוש פעמים שינינו את מועד הפגישה כדי להתאימה אותה ללו"ז של הארטיסט, אשר כאחד מחבר המייסדים לא רצינו לוותר על נוכחותו, אבל לבסוף הודיע הבחור כי בעצם זה לחוץ לו ולא ממש מסתדר לו להגיע.

הפעם לא התכוונתי לוותר לו כל כך מהר. הרי הפגישה תואמה אחרי בדיקה דקדקנית עם הלו"ז הבעייתי של הבחור העסוק הזה וכולם שינו פעמיים את הלו"ז שלהם כדי להתאים, אז מה נסגר איתך בנאדם? התחלנו להפעיל עליו לחץ חברתי בלתי מתון והבחור בשלו. עד שעברתי למתקפת סמסים ואולי גם איזו שיחת טלפון והקרחון הללך ונמס. אומנם הוא הגיע למפגש באיחור אלגנטי של איזו שעה וחצי, אבל בלעדיו זה לא היה אותו דבר.

הניצוצות שעפו במפגש הזה בין דם-דם ל- Dum dum ובינם לארטיסט שיוו לכל הענין אווירה של יום העצמאות. השנינויות הרקיעו שחקים ועיניו החודרות של Dum dum  נחו פעם על ארטיסט ופעם על הסטרייט מהדרום, כאילו הוא מנסה להפנט אותם לסירוגין או להפילם ברשתו. הבטתי בו וחייכתי ביני לביני על התהליך שהבחור הזה עבר בארבע - חמש השנים האחרונות, מבחור שהיה עלה נידף עם בטחון עצמי בגובה השטיח לבחור שלא עושה חשבון לאיש ובאסרטיביות נחרצת בטוח שיוכל להשיג את מי שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. בין אם זה מצליח או לא, הוא לא חושש לנסות. אהבתי.

צחוקו המגלגל של הארטיסט תרם אף הוא לאווירה הטובה (מי יכול לעמוד בפני צחוק כזה?) ונקישת האצבעות של נמסיס החמוד שנמנע כמעט מלפצות את פיו (הנער פשוט היה בהלם מאיתנו) אך הגיב מדי פעם בנקישת אצבעות כשרצה לתת ח"ח או מעין קריצה למשהו שקרה, תרמה גם לאווירה בחבורת הליצים הזו. קאלי בחיוכה הנעים ושנינותה תרמה גם היא את שלה, ואני שניסיתי לדבר בין שיעול לשיעול (באתי מקורר כהוגן) אולי גם הוספתי משהו.

ישבנו באיזו מסעדת בשרים ושעות ארוכות אחרי שסיימנו לטחון את האוכל המשכנו לדבר ולצחוק. המלצרים כבר מזמן החליפו משמרת, אולי אפילו שתי משמרות התחלפו. עוד מעט גם היו מתחילים להרים את הכסאות על השולחנות כדי שנבין שזהו הגיע הזמן ללכת אבל השעות חלפו וההנאה מהחבורה המתגבשת הזו היתה נפלאה. לבסוף יצאו משם נפרדנו בחיבוקים ונשיקות עם חיוכים מאוזן לאוזן

דם דם

איזה מפגר זה לכתוב סיכום מפגש. זה כמו שאנשים מדברים על סרט ומתחילים להריץ סצינות מהסרט אחד אחרי השני, כוס אומו הרי שניהם ראו את הסרט מה יש לכם לספר עליו אחד לשני. אז איפה היינו?...

היה נחמד להכיר את כולכם, לא סתם... היה נהדר להכיר אתכם במיוחד את Dum dum. עם כמה שהתחברתי עם קאלי, Dum dum הוא כמו התבלין בארוחה...כמו הדובדבן שבקצפת, כמו. טוב אני לא טוב בלהחמיא אחרי זה אני נהיה חולה. רבותי וגברתי היה באמת יופי של פגישה.

ארטיסט - צר לי יקירי אבל נראה לי שיש לך מתחרה. סתם איזה בחור צעיר על מדים Dum dum - לא זוכר אם אמרתי אז בכול אופן מזל טוב שיהיה לך. ואל תיקח אותי קשה שאני מתייחס אליך אחרון, אמרתי לך. אני שומר את (אותך) הטוב ביותר לסוף :-)    רות סוף

ארטיסט

דם-דם- החזרת אותי לתקופה ההיא שניהלתי איזה פורום באינטרנט,  איך כל פעם אחרי מפגש בעזריאלי היינו אצים רצים למחשב לכתוב סיכום לפי ראות עיננו. זאת היתה תקופה מגניבה רצח.

היה לי ממש כיף להכיר! קאלי, את משהו מיוחד. ונמסיס, אתה חייב לנו כמה הערות שוליים.. רשמתי לפעם הבאה. 

Dum dum,  אני רושם לעצמי שבכל מה שקשור לתשומת לב אתה כבר בOVER מטורף.. מכל מקום  בקשר אליך- התיחסות בצינורות המקובלים *אהמ אהמ* אבל יפה, נפתחנו. ;)

וכמובן תודה רבה לפילי שבלעדי ההתקרצצות שלו לא הייתי מגדיל להגיע :)

ד"ש!

קאלי

שלום לכולם,

האמת אני מזה נגד סיכומי פגישות, כי לצערי אני עושה הרבה כאלה בעבודה אבל הפעם אני אעשה זאת בשמחה, ולכל אחד אני אפילו אחלק משימה לפעם הבאה...

בכלל דייט עם 5 גברים מכל קצוות הארץ ואפילו מהפריפריה זה הישג מרשים לכל הדעות, הבעייה הקטנה שהסטרייט המוחלט(???) היחיד בחבורה נדלק על בחור, אהמ אהמ... ובניגוד לדם-דם שכבר יש פייבוריט, אני אוהבת להשאיר את כל האופציות פתוחות (; 

פילי יקר, אני ממש שמחה שהכרתי אותך ובזכותך את כל החבורה המקסימה הזו. הכי התלהבתי שהשמיעו את ELO ואז Dum dum התלונן שזו מוסיקה מעצבנת (:

בכלל כשאתה ליד בחורים אתה ממש פורח (: הסדנא לגמריי השפיעה עלייך לטובה.  ולגמרי צדקת לגבי דםדם וDUMDUM האהבה פורחת.  ופעם הבאה אתה חייב לתת לארטיסט לנהוג ברכב שלך, אני מוכנה לשבת בכסא ליד (: 

דם-דם, היה לי תענוג להכיר אותך, השנינות שלך היא נכס ואתה באמת מצחיק, אפילו בעלי מסכים (: ובזכותך חגגנו כמו שצריך ל DUMDUM, אכלנו קינוחים טעימים, אבל למה לעזאזל היית חייב להרוס לי את ההשתלטות על הפטיפורים?!  לפעם הבאה אני מבקשת שתפסיק לעבוד כל כך קשה ותתנסה קצת בגברים, מניסיון זה נפלא (;

DUMDUM, יומולדת שמח יקירי! שמחתי שהצלחנו להפתיע אותך ולהעניק לך מתנה שבאמת רצית. אין ספק שלשבת לידך זה תענוג כי שם כל האקשן ובכלל לשמוע את כישוריך ב"חדר המיטות" היה בדיוק כל מה שאי פעם לא רציתי לדעת ולא העלתי על דעתי לשאול (; לפעם הבאה אני מבקשת לא להגיע כשאתה מריח מהבושם החדש שלך... ובהצלחה ללמד את הבלונדיני מילים חדשות בשפה העברית, אולי אפילו תשכנע אותו לקרוא ספר? 

נמסיס, הצעיר שבחבורה, אימצתי אותך לליבי, יש לי 3.5 חודשים לגרום לך לדבר בפרהסיה, אני חושבת שאצטרך עזרה מכולכם... 

ארטיסט, ההפתעה של המפגש, תענוג לפגוש אותך. בשבוע שעבר אחרי שכולנו התכווננו ליום שני על פי בקשתך ואז הודעת שאתה לא בא, ממש התאכזבתי, אבל למרות השיעור והלימודים והמטלות הצלחת לבוא ולהוסיף SPARK לאווירה (;

הסיפור שלך על איטליה היה מאוד מרתק. לחוות כזו חוויה טראומטית ולצאת מזה ולהפוך את זה לחוויה מהנה וחיובית דורש המון תעצומות נפש ואני לגמרי מחזיקה ממך, אתה קצת כמו קרחון, רק %10 שלך מעל פני השטח מעניין מה מסתתר מתחת. קצת חבל שבבלוג שלך אתה לא חולק את זה (איזה חצופה אני, מעולם לא פתחתי בלוג ואני עוד דורשת דרישות, סליחה) ולפעם הבאה אני פשוט אבקש שתגיע, אפילו בהפתעה (:

פילי, אין לי מושג אם לכזה סיכום התכוונת (יצא ממש ארוך), אל תשכח שאין לי באמת כישורי כתיבה, אני בטוחה שתצליח להפוך את זה למשהו מעניין. חבל שבסוף לא שמענו כמה בדיחות מהסטנדפיסט (: חחח ...

אתה מוזמן להמשיך לכנות אותי "קאלי" או מה שתחליט.

מקווה שניפגש בקרוב, לילה נפלא לכולכם!

דם דם

הצלחתי קצת ללכת לאיבוד איתך קאלי. מי הסטרייט המוחלט(???) על מי הוא נדלק, ועל איזה פייבוריט מדובר. או שתיסבכת אותי כהוגן או שהשעה עושה את שלה ואני צריך ללכת להעיר את התרנגולים ואז ללכת לישון. בסופו של דבר אם לא אני אעיר אותם איך הם יקומו בזמן לעשות קוקוריקו.

פילי אם הייתי יודע שהחבורה העליזה הזאת כזאת שוקקת חיים לא הייתי מבריז מהמפגש ההוא שאז עשיתם. שיט! כתבתי את זה בקול רם?

Dumdum אני מרגיש לא נעים שנפרדתי ממך אחרון. קאלי, תסבירי לילד שאת הדברים הטובים משאירים לסוף. אין דבר נפצה אותך בפעם הבאה.

ארטיסט רק שתדע לך שלי יש יותר גדול... מצלמה כמובן.

נמסיס, הידעת שאני לא יודע להקיש באצבעות. לטיפולך ילד.

עכשיו אם תסלחו לי אני צריך ללכת להדליק את הספר. משום מה אני לא מצליח לראות שוב פעם תמונות כמו מקודם. מעניין מה אני עושה לא נכון. נו כבר למה הוא לא עובד, אני רוצה לדעת אם הוא רצח את הבלונדינית.

קאלי

דם-דם הסטרייט המוחלט(???) שלום

השעות שאתה הולך לישון בהן זה בדיוק השעות שאני קמה. ואובייקט התשוקה שלך זה ללא ספק Dum dum, שחוגג היום 23 חורפים שוב מזל טוב(:

בפעם הבאה אני פשוט אשכור לשניכם חדר אחרי המפגש אז תסביר לו בדיוק למה אתה מתכוון שאת הטוב שומרים לסוף (; 

אם גם את כל מה שרשמתי לעיל עדיין לא הבנת, לא נורא זה בגלל שאין קליטה טובה בדרום.

לגבי הספר, תבדוק איזה סמים לקחת לפני או שאולי רק בדרך לת״א הדימיון שלך נפתח ואת ״יכול לראות תמונות״. ובאמת, תפסיק לעבוד כל כך קשה, אף אחד לא רודף אחרייך עם קילשון. 

יום טוב לכולם בצפון, במרכז בירושלים ובדרום. 

קאלי.

נמסיס

ובכן,

לקחו לי יומיים-שלושה לעכל את כל מה שקרה ביום שני, הייתי צריך להתאושש. עכשיו הכל בסדר, אני מניח שאני יכול לכתוב מנקודת מבטי את מה שאירע.

אף פעם לא הייתי טוב במפגשי פנים אל פנים. בכל אופן, תמיד ידעתי שמים שקטים חודרים עמוק(ללא קונטציות!!).

פילי - אין ספק שאתה אישיות, וברור לי שספר אחד לא יצליח למלא את קורות חייך או את הדימיון שבראשך, אני אמשיך לעקוב.

דם-דם - אתה חד וסרקסטי, בדיוק כמו שאני אוהב (נקישה באצבעות)(נקישה באצבעות זה כשהאגודל יוצר חיכוך עם האמה). היה משעשע לצפות בקרב ההשתלחויות בינך לבין Dum dum, שמצידו התנהג בטבעיות ובחן בלתי נשלטים.

Dum dum - ילד היומולדת, בדיוק היום דיברתי איתו ואמרתי לו שלא הכרתי את הצד הזה בו(משתמע לשתי פנים), אני רק תוהה עד כמה משעמם היה לנו בלעדיו. 

ארטיסט - אין ספק שאתה ארטסיט, שמח שהצלחת להגיע למרות העיכוב. הצחוק שלך חקוק לי בזיכרון.

וקאלי - המבוגר האחראי שבחבורה, נהניתי לפגוש אותך, נהנה לקרוא ולראות עד כמה אהבה יש לך לבלוגרים הגאים (וגם לאלו שלא, דם-דם), את משהו מיוחד. אין ספק שמדובר בחוויה שתלווה אותי הלאה. אז תודה לך ששכנעת אותי לבוא.

ותודה לכם שהפכתם את יום שני שלי מסתם עוד יום שני, ליום של השבוע!!!

מאחל לכל אחד ואחת מכם, שיום חמישי כבר ייגמר ויהיה מאחוריו.

שמחתי להכיר, נמסיס :)

Dum dum

מה, גם פה אני חייב להגיד את המילה האחרונה?

אין לי כוח. באמת. אני לא טוב בסיכומים. כשאני מסכם אני בדר"כ רק מכפיל מרוב חפירות כך שזה לעולם יאבד מהפואנטה.

נהנתי, אני מניח שכולם ראו, וזהו.

אתם לא רוצים שבאמת אשב ואכתוב לנו סיכום. יש כ"כ מה להגיד שמלחמה ושלום יסמיק מול זה.

ארטיסט

Dum dum תקשיב לי טוב! עם כל תשומת הלב שקיבלת שם זה המינימום שאתה יכול לתת בחזרה שרץ. (!)

קדימה תתחיל להוציא עשן מהמקלדת, אחרת התמונות שלך יישארו אצלי. (או לחילופין יעברו בצינורות מיוחדים היישר למאגר תמונות הפורנו של פילי.. מוחעחעחע) ;)

דם-דם

תעזבו את הילד במנוחה. כן Dum dum, קראתי לך ילד מה תעשה. (אני מרגיש גיבור גדול מאחורי המקלדת). אתם לא רואים שהוא בפוסט טראומה?

ארטיסט, לא נראה לי שאיומים בתמונות יועילו. תנסה אולי לשחק איתם בפוטושופ שהוא יצא עירום. אני מניח שתמונות עירום שלו (באמצע מסעדה, עם משקפי שמש ומעיל צבאי- לא מוזר בכלל....אומממ) יצליחו להזיז אצלו משהו.

נו בבקשה הינה אני רואה תזוזה שם למטה... אופס, זאת תזוזה של משהו אחר (עכשיו הילד יגיד "זאת תזוזה של הרגל שלי באה לבעוט בך) אחחח ה-Dum dum הזה, כול כך צפוי כול כך...אני :-)

  במפגש הבא קאלי עושה לנו הפעלה. קאלי - אל תשכחי להביא בקבוק (בכול זאת אמרת אמת או חובה) מה אנחנו בגן מה אמת או חובה אם כבר חובה או חובתיים.

עוד מעט גם לארטיסט יש יום הולדת. ארטיסט יש לך קצת זמן להחליט על מתנה. ולא!...לעטוף את Dum dum בסרט וורוד ולמרוח עליו נצנצים וקונפטי לא בא בחשבון. אני עם צה"ל לא מתעסק. תחשוב על מתנה אחרת.

אז עד אז חג שמח (מתי חנוכה בכלל?)

ארטיסט... תמשיך לחשוב (ולחלום) גם אני לא בא בחשבון. ראבק איתך לך על משהו שאפשר לקנות.

אני

שבועיים וחצי אחרי המפגש המשעשע ההוא נפגשנו שוב. הפעם, התירוץ היה יום הולדתו של ארטיסט וגם העובדה שלכבוד סוף השנה האזרחית Dum dum נאלץ לנצל את ימי החופש הצבורים שלו לפני שימחקו לו חוץ מזה כולם שמחו להפגש שוב אחרי האינטראקציה הטובה שהיתה ביננו בפעם הקודמת. חבל שנמסיס לא יכול היה להגיע, כי אולי הפעם היה מצליח גם קצת יותר להשתתף בשיחה ולא רק בחיוך מקסים ונקישת אצבעות חביבה, חבל גם שבלוגר נוסף, בחור מעניין ומסקרן, ש-Dum dum מכיר ושאמור היה להגיע, לא הגיע בסוף בגלל מחלה כלשהי. אתה הבלוגר שבטח יודע שזה מתייחס אליך [כן אתה שקורא פה ובטח כבר קולט שהמשפט האחרון מתייחס אליך]  דע לך שבמפגש הבא נשמח מאוד לראות אותך גם כן.

מה שהיה נתון בסימן שאלה לגבי המפגש השני החודש היה האם אורח הכבוד, חתן היום הולדת, הארטיסט הגדול יגיע או לא. הפעם זה לא היה בשליטתו אלא בשליטת צה"ל שהעסיק אותו במילואים ובדיוק ביום המפגש היה אמור לשחרר אותו, אבל איך ומתי לא היה ברור לגמרי. כך או כך, קאלי כבר אירגנה לו בשמנו מתנה מיוחדת בצורת לוח שנה שאורגן משלל צילומים שצילם הארטיסט הכשרוני הזה אותן היא ליקטה הינדסה ואירגנה מתוך בלוגו הידוע לטוב. התוצאה יצאה מקסימה.

אחרי אי אלו בירורים טלפוניים התברר שהפעם הארטיסט יאחר רק בשעה, אבל הוא הזהיר אותי בטלפון שהוא מלוכלך אחרי שבוע שלא התקלח. הצחיק אותי המגזימן הזה. כשהוא הגיע, לא הרגשתי אפילו שמץ של ריח רע. מלבד שיזוף די משמעותי וקצת זיפים וכמובן מדים שדי החמיאו לו, ארטיסט נראה עלם חמודות אמיתי כמו תמיד. חיוכו לא נמוש מפניו ורק Dum dum שדפק הופעה עם חליפה שלושה חלקים עם מעיל צמר שחור ארוך ועניבה סגולה, הרהיב עוד יותר. כל החבורה העליזה הזו התיישבה לה הפעם במרכז קרליבך באיזו מסעדה והעברנו כך בליסה ודחקות במשך כמה שעות. Dum dum היה הפעם שקט יחסית. דוק של עצב בעיניו, מסיבות שהוא לא פירט, אבל הניצוץ עדיין היה שם וגם השנינות שביצבצה מדי פעם. דם-דם שלף הפעם את המצלמה המקצועית שלו עם עדשת הטלפוטו הענקית והראה לארטיסט ששלו יותר גדול משל ארטיסט, כשאני מהרהר בקל רם אם זה יותר גדול גם משלי...חחח

2011 עומדת לעזוב בקרוב. עוד שנה חלפה. מביא הרהורים איך שהשנים עוברות חולפות להן.