זה פשוט לא נתפס.
איך אנשים הולכים ככה.. מבלי להגיד שלום.
מבלי להגיד אף מילה.
פשוט הולכים..
ולא חוזרים יותר.
לעולם.
=S
ממ.. מישהו שאני מכירה נפטר.
הוא לא היה בדיוק ידיד שלי.
אבל הכרנו אחד את השני..
ויצא לנו לדבר מידי פעם..
זה מפחיד אותי.
הוא פשוט הלך לישון ולא קם.
וזה יכול לקרות לכל אחד.. :S
זה כל כך עצוב! :S
ואפילו שלא ממש הכרתי אותו, זה קשה לי..
קשה לי לחשוב על זה..
יש לי צמרמורת בכל הגוף.
רק מעצם המחשבה עליו..
ות'אמת, חבל לי עליו.
היה ילד טוב.
מוכשר.. חכם... =//
זה כל כך לא פייר...! :(
ממ.. אני חושבת שאני אלך עכשיו..
אין לי עוד מה לומר.
מאיה.
וד"א, את הפוסט הקודם, אני כבר לא אמשיך. אין טעם.. העברתי את המסר..
27.9.07
אוף..
אין לכם מושג כמה בכיתי בלילה. :S
לא הצלחתי לישון..
הפרצוף שלו לא יוצא לי מהראש..
כל הזמן חושבת עליו..
בעע.. :/
_____________________________________________
לפחות אחה"צ הייתי עם אלעד, רותם ונועם בקניון.
חגגנו לאלעד יומולדת..
זה קצת הסיח את דעתי ממנו..
קצת עודד אותי..
אכלנו, הצקנו למוכרים, הם שונאים אותנו עכשיו,
רותם הלכה לקנות לאלעד בלונים בקומה למטה ואלעד ואני היינו בחנות דיסקים.. (למעלה.. )
עיכבתי אותו שם כמה שאפשר..
ואז רותם באה עם הבלונים..
איך אלעד שמח.. :]
זו הייתה הרגשה טובה..
חבל שנגמר.. :/
באמת חבל...
מאיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
