אופפת אותי מוזה כבר יומיים,אבל לא עשיתי איתה משו מיוחד

אומנם גיליתי משו מעניין ויפה,

שבמיתולוגיה היוונית האמינו כי זאוס שכב עם הזיכרון וכך נוצרו המוזות.

כמה יפה לחשוב ככה,

וגם נורא הגיוני

שאדם שוכב עם הזיכרון של עצמו וזה נותן לו רעיון, השראה שעפ"י הזיכרון למעשה באים לנו ההשראות-המוזות

המנקה שלי ביקשה ממני שאעשה לה ציור, עכשיו זה נורא מגניב,

אבל מבחינה עקרונית, זה הגיוני למכור ציור?

איך אפשר לתמכר יצירה שלך, פרי מחשבה,

זה יקר ערך

היא גם הביאה לי רעיון שממש אהבתי,

אז  איך בדיוק אחרי שאעבוד כה קשה על היצירה הזאתי אוכל למכור אותה,

אחרי שכל כך נקשרתי-כי אחרי הכל..זה פרי חיי

אבל זה מגניב שיצירות שלי יופצו,

אבל איך אדע שהיא מטפלת היצירה כראוי,

כן, יצירות פרי מחשבתי הן למעשה ילדיי, איך שעשיתי אותם ברגש,

איך אנוח שלא אדע מה איתה,

ואם אצטרך אותה..

איזה כיף לי, אני יכולה ללכת להרצאות של סבתא של נעם, ובאמת שאני מעריצה אותה, היא עושה דברים מדהימים ואין כמו להעשיר את הידע בהרבה חפירות מועדפות(:

הראתי לאמא יצירה שעשיתי לא מזמן והיא הפתיע אותי בשאלה-

היא:מאיפה באים לך כל הרעיונות האלה?

אני:0.ס?

היא-כן, אני תמיד ציירתי מודל, משהו קבוע.

זה הדהים אותי שהיא שאלה אותי את זה כי זה טבעי לחלוטין,