**** הבלוג בשיפוצים, אני יודעת שזה נראה נורא... מחר אני ממשיכה, וגם יהיה עדכון. אוהבת אתכם, לילה טוווב D: ***

וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואו.

פשוט וואו.

אין לתאר מה עברתי בשבוע אחד, שבוע אחד שאולי, שינה לי את החיים שוב.

שבוע אחד שכ"כ אהבתי, ואני כל כך מתגעגעת אליו.

שבוע אחד שבכל יום עשיתי לפחות 5 דברים, ביקרתי אנשים שלא ראיתי 3 שנים וטסתי ב-3 מטוסים שונים.

                                      אפשר לומר, שזה היה השבוע הכי מושלם בחיים שלי.

אז הייתי רוצה לשתף אתכם במה שעשיתי כל השבוע הזה, השבוע הזה שעבר כל כךךךך מהר, אבל היה נראה כמו מאה שנה באותו זמן, כי עשיתי כל כך הרבה. ובאמת שבאמת, לא נחתי לדקה.

First Day - אז, קודם כל נחתנו בניו-יורק ונשארנו שם כמה שעות, ואז הייתה לנו טיסה מ=ד=ה=י=מה, שחוצים בה את כל אמריקה, נחתנו ב-LAX [בשדה תעופה בלוס-אנג'לס, שדה תעופה עננננננננננננננננק, אני חושבת אחד גדולים בעולם, או הכי גדול.] ואז לקחנו אוטובוס לאיפה שמשכירים מכוניות. הגענו למקום, ויש לציין שכבר בישראל אמרתי לאבא שלי שאני רוצה מכונית בלי גג, והוא אמר לי שאין מצב, כי הוא לא רוצה להשוויץ [[ איזה צנוע P: ]] ושזה גם מאווווווד יקר. אז התחננתי והתחננתי, וכבר הבנתי שלמרות העקשנות שלי אין סיכוי בחיים שיהיה לנו מכונית בלי גג. אז בחזרה לאמריקה. הגענו למקום שמשכירים מכוניות, והתלבטנו בין מכונית רגילה, שהיא גם יפה, לבין המכונית בלי גג. כבר באתי להגיד לאבא שלי שלא משנה, אני לא חייבת את המכונית הזאת, ולא נעים לי ממנו.

ואז אני שומעת: "טוב, אז אתה יודע מה? ניקח את הקונברטבל. [מכונית בלי גג.]" הסתכלתי על אבא שלי, הוא חייך אליי, והתחלתי לחבק אותו ולהתלהב כמו מטוווווווורפפת! יצאנו החוצה, ושם חיכתה לנו מכונית אדומה בלי גגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגג!!!! יאוו, כ"כ התלהבתי. והיא עוד אדומה (: ממש כמו בסרטים. אז נסענו לנו מלוס-אנג'לס עד לסנטה-ברברה [איפה שגרתי], וזה בערך 3 שעות נסיעה, בלי פקקים P: נסענו, שמענו את המוזיקה ברדיו האמריקאי, ובדיוק שנכנסו לאוטו התנגן השיר "ווווואוווווו, איי פיל גווווד, נה נה נה נה נה...." זה היה כל כך מתאים! פיזרתי את השיער ונהנתי, לא הבנתי שזה מציאות בכלל [=

הגענו לסנטה-ברברה, לחברים שאצלם נשארנו. נכנסתי לחדר שלי, לא ציפיתי למשהו יותר מדי, בכל זאת, זה לא קל לארח. אבל מה? חיכה לי חדר בגודל של החדר שלי בבית, אפילו יותר גדול, עם מיטה זוגית לבד, פשוט לא האמנתי. כל כך הרבה דברים טובים במכה אחת.

ואז הלכנו לאכול ב-STATE STREET, DOWNTOWN, שזה מורד העיר, ויש שם מלאאאאאא חנויות יפות כאלה, שם עשיתי את כל השופינג שלי. [היינו שם כל יוםםםם P; ] אכלנו המבורגר ענק אמריקאי, ואני פשוט הייתי בשוק, בכלל לא האמנתי שאני פה, במקום הזה שאני כל כך אוהבת.

חזרנו, כבר היה ערב, והלכנו לישון, היינו שמחים ועייפים. וכך עבר לו היום הראשון (:

Second Day-

כבר ביום הראשון אבא קבע כל מיני פגישות עם חברים שלנו, שלא ראינו הרבה מאוד זמן.

זה היה יום שבת מהמם, השמיים תכלת וציפורים מצייצות :]

הלכנו בבוקר לפסטיבל לימונים. כן כן, זה נשמע ממש מוזר. אבל זה לא בדיוק פסטיבל לימונים, ככה זה נקרא, אבל זה פסטיבל מהממממם, עם מלא מתקנים, פיצ'פקס, וכאלה. [=

אז הסתובבנו לנו, וקניתי לי שני צמידים יפים , וליד הפארק שבו היה הפסטיבל, הבית הישן שלנוו!!!

אז הלכנו לראות אותו, וואי! הוא בכלל לא השתנה, הוא אותו בית [מבחוץ לפחות,] הוא כל כך יפה, ואני כ"כ מתגעגעת אליו...

הרגשתי צביטה של כעס וקנאה על האנשים שגרים שם, ואמרתי לאבא, "מה הם גרים בבית שלי?!"

התחלתי לצלם את הבית, וחיפשתי את השכנה שלי, שגם הייתה חברה שלי, והיא לא נמצאת שם, כנראה עברה דירה או משהו.

בכל מקרה, עברנו ליד בית הספר שלי והסתכלנו עליו, רק מבחוץ. [פרטים על זה בהמשךךךP:]

אח"כ, הלכנו לארוחת צהריים אצל חברים שלנו, ולכל מי שמכיר, זה היה המשפחה של קונור. PP:

אכלנו, ודיברנו, העלנו תמונות מהמצלמה, הראינו להם תמונות ודיברנו איתם אנגלית. פתאום זה היה לי כ"כ מוזר, לדבר אנגלית, אבל הכל עלה לי שוב וכבר אני ואבא דיברנו אנגלית אפילו כשהיינו לבד (:

אכלנו והיה ממש כיף, יש להם טרמפולינה ענקיתתתתתתת בחצר, והתחלנו לקפוץ עלייה [[: ואז אני וקונור שיחקנו במשחק הזה שנקרא Wii, זה שעושים תנועות באוויר וזה כאילו אתה משחק בתוך המשחק במחשב P:

אח"כ הלכנו למרכז כזה, שם קניתי ליפגלוס ושפתון בטעם תות בחנות לקרמים וכאלה, ושרשת כזאת שכתוב עלייה "LIVE" - לחיות, אני ממש אוהבת אותה, היא כאילו אומרת לך - "תחייה". 

וכבר, דודים שלנו חיכנו לנו בDOWNTOWN [שוב הרחוב עם המלא חנויות], אכלנו איתם במסעדה מגניבה כזו שהמלצריות לבושות בחליפות כמו פעם: גופייה אדומה עם פסים לבנים ולזה יש חצאית קצרצרה תואמת, עם רולרים ומגשים שהן מחזיקות, זה כל כך מגניב! הם הביאו לי שרשרת, וקניתי לעצמי שני עגילים, שרוכים לנעליים, מחזיק כזה לפלאפון [עם ליפגלוס, מזה מגניב], ועוד עגילים. :)  הסתובבנו עוד קצת, בחנויות כאלה, ובחנות אחת של HALLOWEEN [החג פורים שלהם, רק שהוא בא במטרה להפחיד], וזה מדהים כמה מבחר יש שם! כמה תחפושות. אני ובנות דודות שלי היינו ביחד [אחת בכיתה ה' ואחד בא', הן מאמריקה], ומאוד נהניתי. (:

THird Day (:

היום השלישי היה לי הכי כייפי. :]

בבוקר, נסענו לים עם מי שאנחנו נשארים אצלה, הצטלמנו, נכנסתי לים הקפוא הזה, לאוקיינוס השקט יש כמעט את המים הכי קפואים בעוווולם!

אחרי הים, נפרדנו לדרכנו ואני ואבא הלכנו לחברים לארוחת צהריים ב12 וחצי :} יש להם שתי בנות, אחת בכיתה ו' ואחת בכיתה א', הן כאלה חמוווווווווווווודות! הייתי בטוחה שהן לא ייזכרו אותי, אבל נכנסתי לחדר של אמילי [זו שבכיתה ו'] ויש לה תמונה שלי עם מסגרת לב :] איזה בובה ! בקיצור, אכלנו אוכל מקסיקני ביחד P: בוריטוס וכאלה, ואז הם הפתיעו אותנו ואמרו לנו שהולכים למקום שנקרא PUMPKIN PATCH, זה מקום עם מלא דלעות כל השנה, וכולם באים לשם לפני HALLOWEEN, כדי לקנות דלעות לקשט את הבית. זה מדהים, זה שתח כתום ענקקקקק, הכל מלא בלדעות ודלעות, פשוט מדהים.

הבנות, אבא שלהן, ואני נכנסו למבוך של עלי תירס [עלים ממש ארוכים.]

בהתחלה, זה היה משעשע כזה, "אוי, לא מוצאים את הדרך החוצה, יווו, איזה כיף" ...

ואז זה התחיל להיות : "ממ, לא מוצאים את הדרך החוצה..מה נסגר?" ואז זה התחיל להיות: "לא מוצאים את הדרך החוצה, זה כבר לא מצחיק!" ואז התחלתי לבכות, כבר דמיינתי את מסוק מציל אותנו. פשוט בכל מקום יש מבוי סתום ואפילו המבוגרים לא הצליחו למצוא את הדרך החוצה. אז אם אתם באמריקה, במקרה בקליפורניה, בסנטה-ברברה, ב-PUMPKIN PATCH, אל תיכנסו לשם בחיים, כי לא תצאו... מואהאהאהאהאההה P:

אבל אל דאגה, בסוף יצאנו, הגענו לנקודת ההתחלה וירדה לי אבן מהלב.

אחרי שיצאנו ראיתי את אבא שלי והוא אמר לי שהוא בדיוק ראה את אחת החברות שלי, קריסטינה, וכ"כ התבאסתי שדווקא הייתי במבוך, כי היא כבר הלכה! אבל לא נורא, הכל קורה לטובה :) [אח"כ גם התקשרתי אלייה.]

אחרי זה אני ואבא הלכנו שוווווב, ל-DOWNTOWN.

היו לנו שעתיים חופשיות ביחד והסתובבנו והתחלנו להשתגע, וואי, זה היה כיף.

פשוט להשתגע, ככה באמצע הרחובות.

(:

נכנסו ל-GAP, והמוכרים היו כ"כ נחמדים, לא כמו בישראל, כל הפרחות שעושות לך טובה שהן בכלל מסתכלות לכיוון שלך. [קימווווששP: ]

קניתי חולצה אדומה שכתוב עלייה INSPIRED, ממש יפה. וגם סווצ'רט חום שאני אוהבת [:

חזרנו הביתה, והלכנו לחברים שלנו, אני לא יודעת לכמה מכם סיפרתי עליהם, אבל הם מולטי-מיליונרים ויש להם בית עם בריכה, בוואו נגיד ששני בתים שלנו זה בערך חדר ורבע אצלם. P:

היינו איתם, והיה ממש כיף לראות אותם, יש להם ילדה בכיתה י"א, אליסה, ממש יפה [=

והם כאלה חמודים, האמא כל כך תוססת כזאתי, אני מתה עלייה.

אז היא הציעה לי ללכת איתם למשחק כדורעף של אליסה, בתיכון שלה. כמווווובן שהסכמתי, אני מתה על כדורעף, גמאני שיחקתי פעם.

ואחרי כל הפעילויות האלה חזרנו הביתה, הרוסים מעייפות, אבל שמחים כ"כ.

Fourth Day:

ביום הרביעי אבא נסע לכנס בסן-דייגו, ואני נשארתי בסנטה-ברברה.

אז, זה היה היום שופינג שלי .

אני והאישה שאנחנו נשארים אצלה, נסענו ל-DOWNTOWN, כן, כן שווווווווווווובP:

ואז התחילו הבזבוזים :] איך לא?!

התחלנו לטייל, הלכנו לבית קפה כזה ושתינו ביחד קפה ואכלנו [:

אח"כ הסתובבנו במלא חנויות, כמובן.

יש חנות שנקראת SO GOOD, היא פשוט חנות תכשיטים ענקיייייייייייייייית לבנות, מי שראה תמונות כבר מבין אותי, זה סיוט לבנים, אבל חלום שמתגשם לבנות. P:

בקיצור, היה ממש ממש כיף, דיברנו, וצחקנו, והסתובבנו.

קניתי 4 חולצות עם משפטים מצחיקים כאלה, [[ יש לציין שכל חולצה עלתה 20 דולר - מאה שקל ]] קניתי טבעות ב-SO GOOD, שרשרת של חתול ירוק אבל אח"כ החלפתי אותה לשרשת של תות שחור כי זה לא התאים לכל הבגדים שלי, ואני בטוחה שאני מפספסת משהו , אני סנילית בטירוף P:

אח"כ, היא הביאה אותי לקמיל, נשארתי לישון אצלה! 3>

אכלנו ביחד ארוחת ערב כי גם סבא וסבתא שלה מקנדה באו לקליפורניה, וכולם שאלו אותי שאלות על ישראל ותרגלתי את האנגלית שלי : )

אח"כ היינו עם אחותה הקטנה, היא בכיתה ו', והיא תמיד הייתה איתנו אז זה היה טבעי כזה :]

הבאתי לקמיל טבעת חברות, גם לי יש אותה, היא צבעונית כזו.

התחלנו להתקשר לאנשים ולבקש אנשים אחרים, זה היה כל כך מצחיק, התחלנו להתפקע מצחוק, כמו שהיה פעם.... 33>

פשוט ישבנו ודפקנו על הרצפה, נהיינו אדומות! [:

לימדתי אותה קצת עברית והיא יודעת להגיד "אני אוהבת אותך", והיא הראתה לי את השכבה שלה וכל שנייה אני אומרת לה: "יאוו! אני זוכרת אותו, הוא היה חבר של זאתי וזאתי.."   : )

וגם סיפרתי לה על החברים שלי, כמובןןןןןן [=

הראיתי לה תמונות, ודיברנו עוד קצת,  על כל מיני עניינים P:

ולקטע המעניין ביותר,

ביקשתי לראות את אמנדה, מי שיודע מי זו יודע, ומי שלא - מוזמן לשאול, יש הרבה מה לספר P:

היא שכנה שלה, אז פשוט באנו ודפקנו בדלת.

היא פתחה, ובהתחלה לא הבנתי איפה אמנדה, כי חשבתי שזו מישהי אחרת.

אחרי כמה שניות קלטתי שזו היא, והייתי בשוק!

היא כל כך גדלה, כל כך השתנתה, אבל היא עדיין מגעילה, עם אותו אופי PP:

התחלנו לדבר, מה העניינים וזה, וכמובן שהיא חיפשה דרכים לגרום לי להתבאס, כמו שהיה פעם.

ביקשתי לצלם אותה כי הבטחתי לכ"כ הרבה אנשים שאני מראה להם את התמונות שלה, ולא יכולתי לוותר.

צילמתי אותה - היא נשארה יפה, כרגיל (:

דיברנו עם המנהל של הבצפר של קמיל, שזה הבצפר של כמעט כל החברים שלי.

כ"כ רציתי ללכת, כ"כ רציתי לראות את כוווווווווולם, כל אחד ואחד מהם, אבל כמובן שבאמריקה זה לא כמו בישראל, ויש שם חוקים ומשמעת, וחוק זה חוק. אסור לילדים שלא לומדים בבית הספר לעלות על שטח בית הספר.

אז ישנתי אצלה, וידעתי שיום למחרת אני לא אלך לבצפר, אבל לא נורא, ראיתי את רוב החברים שלי, והכל קורה לטובה (: 333>

Fifth Day -

ביום החמישי, שוב האישה שאנחנו נשארים אצלה באה לקחת אותי, והפעם ל"סולבנג."

זו עיר דנית, וגם הסגנון שלה דני, מעבר להרים של סנטה-ברברה.

עיר חלומית.

הכל קטן כזה, כל הבתי קפה טעימים, יש שבשבות רוח, ואפשר פשוט להרגיש כאילו אנחנו ב-1950.

אני מתה על העיר הזאת [[=

טיילנו, צילמתי מלאאאאאאאאאאאא, והסתכלתי על הנוף היפה.

כיוון שבזבזתי כבר את כל המאתיים דולר שלי, שכחתי לציין שקניתי גם סווצ'רט של פומה במתאיים שקל בשדה תעופה בת"א P: וגם עוד חולצה בשדה תעופה באמריקה, הייתי חייבת מזכרת מהעיר היפה הזאת, אז קניתי עיפרוןןןןP: שאני אכתוב בבצפר, אני אזכר בסולבנג היפה : )

אחרי סולבנג, קפצנו ככה לבית של מייקל ג'קסון.!!!!!! קולטים?! היא אמרה לי שהיא יכולה לקחת אותי לבית של מייקל ג'קסון, ככה סתם.

כמובן שלא באמת רואים את הבית, רואים את השער של הבית שלו  - NEVERLAND. הוא קרא לבית שלו ארץ-לעולם-לא , P:

הצטלמתי עם השער, כי זה השער שהוא נוגע בו כשהוא נכנס הביתה :]

נגעתי בשער, צילמתי אותו,  וממש התלהבתי.

(:

נסענו בחזרה לסנטה-ברברה, ובדרך עברנו כמה בתים של ביליונרים, עם חוות סוסים בגודל של 5 בתים רגילים ואפילו יותר, אנשים מפוצצים בכסף. ואז הגענו לסנטה-ברברה.

כיוון שלא יכולתי ללכת לבית ספר עם קמיל ביום, ואני, עקשנית שכמותי, אמרתי שאני רוצה לבוא אחרי שיש צלצול, כדי לראות את הבית ספר.

הלכנו למזכירות, המנהל הסתכל עליי ואמר: "בסדר, אבל אחרי הצלצול." רואים, העקשנות לפעמים עוזרת ;]

חיפשתי בעיניים שלי ילדים, והסתכלתי על הבצפר, הוא ענקייייייייי, ויש להם לוקרים כאלה כמו בסרטים :] משו מדהים.

אחרי בצפר הלכתי לקמיל שוב, הם לא אוכלים ארוחת צהריים בבית, הם אוכלים בבצפר, בקפיטריה, בהתחלה לא הבנתי למה היא לא אוכלת. P:

היינו ביחד והתקשרנו לכל מיני חברות ישנות, ודיברתי איתן והיה מזה כיף P:

אחרי כמה זמן באו לקחת אותי למשחק כדורעף של אליסה [[ הבת של האנשים העשירים, אז אמא שלה באה לקחת אותי מקמיל. איזה חמודה (?!) ]]

היינו במשחק כדורעף, כולן בלונדיניות כאלה, כמו "במעודדות צמודות." יפות כאלה, ובעיקר משחקות מדהייייייים!

כנראה שהבאתי מזל טוב, כי הם ניצחו במשחק (:

הביאו אותי הביתה, ואז אבא חזר מהקנס, סופסוף! [=

אכלנו ביחד ארוחת ערב בבית, איזה אוכל טעים .

וכך מסתיים לו עוד יום מלא בפעילויות   : ) )

Sixth Day -

ביום השישי הלכתי עם אבא שלי לחדש את רישיון הנהיגה שלו, בבוקר. הוא הצליח במבחן הזה של הרישיון נהיגה, ואז הלכנו לאכול פיצה במכז חנויות כזה ליד, פיצה ענקיייייייייית.!

ואחרי זה, הלכנו לבית ספר הישן שליייייייייייי!!!!

וואי, כ"כ התרגשתי.

ראיתי את המנהלת שלי, בהתחלה היא הסתכלה עליי ולא זיהתה אותי, ואז היא אמרה כזה: "BARR!" וחיבקה אותי, ושאלה על עומר, שגם למד בבית ספר הזה.

היא שאלה אם יש מורים שאני רוצה לראות, אז אמרתי שאני רוצה לראות את המורה שלי שהיה לי בכיתה ה'. [מורה גבר],

כי שתי המורות האחרות שלימדו אותי כבר לא מלמדות בבית ספר הזה.

פתאום אני רואה מאחוריי את Mr. Warren, הוא בא וחיבק אותי, ושאל אותי איך ישראל ואיך החיים, וסיפר על החיים שלו, והיה ממש כיף איתו, הוא נחמד בטירוף, תמיד ניגן לנו בגיטרה בכיתה. והוא גם חתיך (:

אחרי הביקור הנהדר הזה בבצפר, שצילמתי אותו מלא, שוב נסענו במכונית שלנו, לאזור הבית, וצילמנו עוד.

אח"כ הלכנו לאוניברסיטה הקודמת של ההורים שלי, ביקרנו את האנשים בעבודה שלהם [[ שאני מכירה ]], אז זה היה ממש כיף, והראינו להם תמונות.

אח"כ הסתובבנו עוד קצת, הלכנו לסופר, קנינו ממתקים, מלא ממתקים P: וחזרנו הביתה לשים את השקיות.

אחרי ששמנו את השקיות, הלכנו שווווווווווווווב לDOWNTOWN, [אני כבר לא צריכה להגיד לכם מה זה, נכון? P: ] והסתובבנו עוד ועוד, ואז הלכנו בערב לאכול על המזח במסעדה מגניבה כזו שזורקים את הקליפות של הבוטנים על הרצפה PP:

חזרנו הביתה, תשושים ושמחים שוב, והלכנו לישון. (:

Seventh Day -

קמנו מוקדם בבוקר, נפרדנו ממי שנשארנו אצלה, ויצאנו לדרך במכונית שלנו, לשדה-תעופה. עשינו את דרכינו בזריחה היפה של קליפורניה, מחפשים דולפינים בים [כבר ראינו דולפינים הרבה פעמים], גם גג פתוח, ובגג העולם.

רצינו ללכת להוליווד, אבל כבר לא היה זמן ולא רצינו לאחר לטיסה.

הגענו לשדה תעופה, אכלנו, עברנו בדיקות ביטחון.

השדה-תעופה הזה כ"כ ענק שלכל ארץ יש טרמינל משלה, אז הגענו לישראל, וכבר האווירה הייתה ישראלית, כולם נחדפו בתורים שוב כמו בישראל.

החזרנו את המכונית היפה הזו, לצערי הרב, ואבא שלי כ"כ נהנה לנהוג בה, שכבר ראיתי איך עוד שבועיים יש לנו כזו בבית.

(:

בצער רב שהטיול המדהים הזה נגמר, אבל בשמחה רבה לראות את כל האנשים שאנחנו מתגעגעים אלייהם, עלינו על המטוס, חצינו את אמריקה, עד ישראל, 14 שעות רצווווווף!

לא כזה הרבה שעות, טסתי פעם 25, אבל עם עצירה.

חשבתי שאני משתגעת, כבר חשבתי על לקפוץ מהמטוס. PP:

                                                              HOLLYWOOD       

ואז, נחתנו בישראל, והרגשתי גל של חום, במזג האוויר, הרגשתי טוב שחזרתי, אבל הרגשתי חבל שהטיול נגמר. ואז אמרתי לעצמי  -

"אל תהי עצובה שזה נגמר, תהי שמחה שזה היה." (:

* בקרוב מאוד  פוסט תמונות * :)

אז... היו לי מתאיים דולר, [אלף שקל], ובזבזתי כל מטבע, ואנ'לא מגזימה.

בטוח שכחתי פה כמה דברים שקניתי, אתם מוזמנים לבוא ולראות D:

אחחחחח... איך נהנתי.

אמריקה עשתה לי משהו.

משהו טוב.