אני.

אני יודעת שהכל בסדר.

אני יודעת שטוב לי, ושמח לי, ואני מאושרת, וכן כן, יש לי סיבות.

זו אחת התקופות הכי טובות שהיו לי בחיים, אפשר לומר.

אני מקבלת ציונים טובים ואני משקיעה בלימודים,

יש לי משפחה שאני מאוד אוהבת ומרגישה שבזמן האחרון אני אפילו יותר עוזרת, יותר איתם,

יש לי את החברות הכי מקסימות בע-ו-ל-ם, וזה נשמע מאוד נדוש ומעצבן וקיטשי, אבל מה שנכון נכון.

מה שלא יקרה, בעצב ובאושר, הן ידאגו, יפרגנו, יעודדו, ישמחו...

ואני באמת מעריכה אותן על זה, ואני מקווה שהן יודעות את זה.

יש גם ידידים חמודים כאלה, וגם מורות. [;

אני אוהבת גם הרבה דברים בחיים.

אני אוהבת לצאת עם חברים, ולהיות בבית, לאכול, ולהיות עם האחים שלי, ולפרגן לאנשים, ולהתלבש יפה, ולקנות בגדים...

ואתם יודעים מה?

בזמן האחרון יוצא לי לחשוב על כל המעברים שהיו לי בחיים.

טוב אז, אולי זה לא ממש מעניין את חלקיכם, אבל זה בלוג. ובבלוג כותבים מה שעל הלב. נכון? 

אני מרגישה כאילו עברתי מלא בחיים, מלא חוויות.

אני מרגישה שלמדתי מהן הרבה, שהתפתחתי בעקבותן,

ואני שמחה שהחוויות האלה קרו,

כי אם הן לא היו קורות, אז לא הייתי כמו שאני עכשיו.

__ __ __ __ __ __ __ __ __ __ __ __ __ __ __ __ __

תקופות רעות.

לכולנו יש אותן, אי אפשר להתחמק מהן.

באיזשהו שלב בחיים הן באות ו"תוקפות" את כולנו בדרך כזו או אחרת, וברגע שזה קורה, אנחנו מן הסתם, נכנסים לבאסה עגמומית שאי אפשר לצאת ממנה.

תקופות רעות יכולות להימשך חודש, חצי שנה, שבועיים, שנה, ואפילו 10 שנים.!!1

ז'תומרת שהן כאלה מייאשות לפעמים, שפשוט לא מבינים מתי הכל ייגמר, מתי יהיה כבר בסדר.

אבל בואו אני אגיד לכם משהו.

אנחנו קובעים כמה זמן התקופה תימשך.

ברגע שנדע לצאת מכל הבאסה שמקיפה אותנו, ברגע שנדעו שאנחנו צריכים לעשות עם עצמנו משהו ולתקן את מה שקורה, ברגע שנבין שהחיים כן יכולים להיות יותר טובים וזה בידיים שלנו, התקופה עלולה לעזוב אותנו ולעבור למישהו אחר.

אני אשתף אתכם במשהו.

פעם, שהיו לי תקופות רעות או ימים לא טובים, היה לי נורא נוח פשוט להגיד "נמאס לי."

אבל עם השנים, הבנתי שברגע שזה קורה, ואני רואה שמצב-הרוח מתחיל לרדת, אני עושה בדיוק ההפך מלהגיד "נמאס לי."

אני מתחילה לחשוב על איך אני יכולה לתקן את המצב.

אם זה להתנצל בפני אנשים שפגעתי בהם? זה מה שאני אעשה.

אם זה להתחיל לעזור יותר בבית? זה מה שאני אעשה.

אני פשוט אעשה כל דבר כדי לצאת מהבועה הזאת של הבאסה, ולא לשקוע בה.

*במקרה שלי, גם שופינג אחד זה מספיק. *  

ובקיצור,

אם הדברים מתחילים להתחרבש ולא ללכת כמו שצריך, אל תקחו את זה קשה.

אנחנו לא  מכונות ולא רובוטים, אנחנו רק בני אדם,  [משפט כזה אימהי, נכון? ] P;

ו... אנחנו לא פרפקט תמיד.

הדבר הכי נכון והכי חשוב שאתם יכולים לעשות ברגע שיש לכם מצב רוח רע, זה לקבל את עצמכם כמו שאתם, זתומרת, לאהוב את עצמכם.

באמת, אתם אפילו יכולים לכתוב את כל התכונות שאתם אוהבים בכם על דף ולהיזכר בזה. [[;

**************

יום הורים....

טאמ-טאמ-טאמ-טאאאאאאמממ !1.

חחחחה סתם. J

אני לא נלחצת מימי-הורים.

אפילו אם יש משהו רע להגיד, זה ההורים שלי, הם מקבלים אותי איך שאני ואוהבים אותי. [נראה לי, כן? ]

אבל היה מצווווווווויייייןןן   

 קודם כל, באנו בהרכב מלא:

אבא עם עומר ורוני ואיתי, ואמא שבאה מהעבודה.

והמורה שלי, אווויי היא כזאת בוווווובי. !  3>

היא אמרה דברים טובים, ודיברה עם ההורים שלי, ודיברנו ודיברנו ודיברנו, והיינו שם איזה חצי שעה. [=

וכשיצאנו, אבא קנה את המחורר הזה שהיזמים הצעירים עשו,

ואני ניצלתי את ההזדמנות להסתכל טוב טוב על בצפר.

נכון שהוא נראה הרבה יותר ידידותי אח"הצ?

למרות שגם ביום אני אוהבת אותו.  P;

^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^  ^ ^

יומולדת לבנות דודות היפווווווווות. 33333>

משהו שפשוט הייתי חיייייבת לציין.

מזל טווווווב לגל ולנטע היפווות שליייי 333> 

מכירים את זה שאתם פתאום רואים איך מישהו גודל? ועוד מולכם?

אני מכירה את הקטנות האלה מאז שהייתי בת אפס.

הכל עשינו ביחד;

רצנו, שיחקנו, השתוללנו, המצאנו פינת פיות משותפת XD ,היינו שושבינות ביחד, ריכלנו על כל הנושאים שבעולם, השאלנו אחת לשניה בגדים...

ועכשיו הן גדלו, וזה כ"כ מוזר לי.

נטע הזאת, בגילי עכשיו. :@

וגל בת 15 OOOO:

אז שיהיה לכן את כל האושר שבעולם, כי זה באמתבאמת מה שמגיע לכן.

תישארו הבנות דודות הכי מושלמות שיש. 3>

ואל תחשבו ששכחתי,

היו עוד כמה ימי-הולדת בזמן האחרון. וגם היום האמת. :]

ללינוש ולאביה (:

שיהיה לכם מלא מלא מזל טוווווווב גםםם. 33>

אני לא חושבת ששכחתי מישהו. נכון? O:

אם כן תגידו, אני פשוט באמת סנילית. (:

[ ] [ ] [ ] [ ] [ ] [ ] [ ] [ ] [ ] [ ] [ ] [ ]

My Birthday. JJJ

אז בלי להתחשב בעובדה שכנראה היומולדת שלי תצא על הערב  הישגים בדרמה, למרות שאני חולה על ערב-הישגים  ואולי זה באמת קורה לטובה, אבל בכל מקרה אני כל היום כנראה אהיה בחוגים [זה יום של חוגים כזה עמוס],  וזה תמיד מבאס לחשוב על זה, שאני אהיה בשגרה ביומולדת שלי.

אתם מבינים, פשוט יש לי בעיה.

אני זוכרת כל דבר קטן שקורה עד לפרטים פיציים שקל לשכוח.

אז תארו לכם איך אני זוכרת את ימי-ההולדת שלי?

[ועד עכשיו היה מוושלם. (: ]

אבל מה לעשות שאני לא אחראית על לוח השנה ולא יכולה לשנות את היום שעליו היומולדת שלי יוצאת?

בכל מקרה, זה יומולדת, ואולי אני שמה יותר מדי דגש על זה, אבל זה חשוב לי, אני גודלת בשנה, אני רוצה לזכור כזה אירוע לטוב.

תנסו לחשוב על הימולדת שלכם ותבינו על מה אני מדברת. זה כיף שביומולדת עושים דברים, דברים מיוחדים.

אניוואי,

אני מקווה לטוב, באמת.

אני מחכה ליומולדת הזאת בקוצר-רוח, למרות שאין לי מושג איך היא תהיה, עם כל החוגים והערב-הישגים.

אבל מה שלא יקרה, הוא יקרה לטובה, ואני יודעת את זה. : )

  אז מי שקרה את הפוסט הזה באמת מלך, כל הכבוד לכם, כשתראו אותי תגידו לי ואני אקנה לכם מסטיק ;)

אז עד כאן להיום ב"בבלוג של בר" P;

P.S

השקעתי בפוסט הזה הרבה הרבה הרבה, אז תגיבו תגובות חמודות כאלה. נכון?  :)

אתכם. 3>