כי אני חושבת שצריך להקדיש לזה פוסט.
איי איי איי, איזה ערב, אה, בננות ? 
הייתי כל כך בלחץ, אבל מצד שני, ידעתי שהכל יהיה טוב. ידעתי שאני הולכת להצליח, ידעתי שכולנו הולכות לשחק אותה.
וכמו שנועה, המדהימה הזאתי, אמרה, יש לנו משחק, ואנחנו הולכים לנצח אותו.
ואתם יודעים מה?
הצלחנו.
ניצחנו.
כל אחת ואחת הייתה מדהימה, בדרכה שלה. כל אחת התעלתה על הפשלות שלה אם היו לה., ולא היו הרבה.
אני אישית, הייתי לחוצה מהסטדנאפ, להתבלבל וכאלה. אבל הוא היה מדהים, ולא, אני לא מתביישת להגיד את זה, תגידו שאני שוויצרית וחשה ת'צמי. בואו ותגידו. לא איכפת לי. ות'אמת? גם אף פעם לא היה לי איכפת כ"כ מה חושבים עליי, ואני חושבת שזו תכונה טובה אצלי.
ואיך זה מתקשר לדרמה, לערב הישגים?
כי אולי אני בלחץ אטומי לפני, אבל כשאני עולה לבמה, היא עושה לי משהו. הבמה עושה לי משהו. היא מחייה אותי מחדש, כאילו מישהו מביא לכם סוכריית מנטה ממש חריפה כזאת טובה, ואתם מרגישים רעננות מסויימת בפה, אתם מרגישים טוב. הבמה מעניקה לי איזה משהו, איזה קסם, איזה אנדרנלין, איזה כוח מדהים שכזה.
אז אולי לכל מי שבא זה נראה פשוט לעמוד ככה על במה, ולמרות הכל, זה לא.
זה דורש כוח, ומאמץ, והבנה, וקבלה, והכרה עצמית, והרבה הרבה מודעות.
אבל מה שטוב, זה שהקבוצה המדהימה הזאת שלי בדרמה, עושה את זה כל פעם מחדש. אנחנו עושים את זה בלי לשים לב. ואני אגיד לכם משהו ממני, אתם מדהימים. נכון, זה מעצבן שאומרים את זה בלשון רבים, אז אני אגיד ביחיד. אתה, כן אתה. אתה מדהים.
ואת, כן, את שם, שקוראת לה את זה בבית, את מדהימה. ושיחקת מדהים, בדרך שלך, ועשית את הכי טוב שלך. וכולם גאים בך על זה.
ואפילו אם אתם חושבים שלא היה משהו? צאו מהסרט. הייתם באמת מעולים, אני ראיתי.
ותמיד אפשר לשפר, יש גם שנה הבאה. לא ייאמן שכבר עברה שנה, אה? תדפדפו בפברואר האחרון בבלוג שלי, ותראו עוד פוסט על הערב הישגים. אחחחח, כמה זכרונות. (:
נהניתי, באמת שנהניתי.
אני מרגישה שנתתי מעצמי את מה שיכולתי, ואת כל השאר?
נשאיר למופע סוף שנה. [;
כי משחק זה לא חוג, זה דרך חיים. 3>
* עוד שבוע יש לי יום הולדת. אין לכם שמץ של מושג איך אני מתרגשת. אשכרה, ביום חמישי הבא, אני גודלת בשנה. אין אין, זה מדהים .אני מקווה שיהיה לי כיף... כיף כמו הערב הזה. אני מקווה שאני לא אשכח את היומולדת הזאת. 3>
בר. 3>
וזהו. [:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Barr ^