כשהאישה תתחיל להיות אישה הגבר יוכל להיות גבר
ברגע שהאישה תיקח אחריות על מיניותה ועל גופה, תחליט עם מי היא תעשה אהבה ועם מי לא – היא תשחרר את הגבר מהצורך להיות לוחם ערמומי או אנס לילי ותאפשר לו להיות אדם בטוח ואוהב. אירי ישראלי-רושין על תרומת הנשיות לשלום העולמי
מאת:אירי ישראלי-רושין
פעמים רבות נשאלתי וגם שאלתי את עצמי: כיצד תשפיע התגלות הנשיות על האישה בפרט ועל החברה בכלל? התשובה שלי, שהייתה בכל פעם נכונה להבנה שלי באותה עת, לא ממש סיפקה אותי. תמיד ידעתי שבכוחה של הנשיות להביא לשינוי מהותי בעולם - וליצור בו שלום, אך לא חוויתי את הדבר עד סופו. עתה, לאחר שהצלחתי להפריד בתוכי עוד חלקים נשיים וללמוד אותם לעומקם, דומה שאני מבינה יותר בבהירות את התרומה הנשית לשלום העולמי.

Ira Mejis, cc-by
החלק הנשי נמצא אנרגטית בחלקו התחתון של הגוף האנושי, והוא זה שקשור ישירות לאדמה, ומבטא אותה. (החלק הגברי מצוי בראש. האהבה שביניהם מיקומה בלב, והיא מתפרסת ממנו אל כל הגוף). האדמה היא החומר והאנרגיה מהם גופנו נבנה, ובסוף חיינו גופנו ישוב אליה. יותר מכל דבר אחר האדמה מכילה את הרעיון המהותי של החיים כאן. וכמוה גם הנשיות שבתוכנו.
ההסכמה להיות אישה נשית פירושו להסכים להיות שייכת לעולם הזה, ולהוות חלק אינטגרלי ומרכזי בו. להפוך להיות שייכת לעולם משמעו, קודם כל, להכיר באחריות האישית שלנו הנשים לרפא את העולם על ידי שנהווה את החוליה המקשרת שבין האדמה לבין החברה האנושית. הסיבה שהעולם שלנו נראה כפי שהוא נעוצה בעובדה שהאישה נמנעה עד כה מלהפוך להיות היא.
האישה אינה הקורבן של הנתק בין האדם לאדמה - אלא, היא זו שתורמת לנתק זה, בגלל התנכרותה למהותה האדמתית.
איך הפכה האישה לקרבן
למרות שפני העולם כעורות והוא מלא עוולות, על האישה לעשות הכול כדי לא לברוח ממנו לעולם הפנטזיה. אסור לה לחמוד את העמדה הגברית-רוחנית-שכלתנית ולראות בה את הפתרון למצוקותיה. להיפך - ככל שהאישה חפצה יותר להיות "שמיים", וליהנות מיתרונותיה של האנרגיה הקרירה של העולמות העליונים, כך היא סובלת יותר מחוסר שייכות, מנתק מעצמיותה ומאינטראקציה מעוותת ומכאיבה עם העולם הסובב אותה. היא הופכת להיות קרבן תמידי, ועצם חייה עלי אדמות הם אינוס.
הבחירה להיות אישה מאפשרת לאישה להתחיל לחיות חיים של בחירה. זהו החופש המיוחל. כשאדם בוחר להיות הוא, הוא משתחרר מעבדותו - כי כל צורת חיים שאולה יוצרת מאמץ עצום. רק כשאתה הנך חייך מפכים בעורקיך בקלילות.
אך השאלה היא - מה פירוש לבחור להיות אישה? או, שאשאל את השאלה בצורה אחרת - באיזה אופן אנו הנשים איננו נשים?
אישה אינה אישה כל עוד החלק המרכזי שמגדיר אותה כאישה נחשב בעיניה למגונה, למבוזה, לאסור, למכוער, לדוחה, ללא ראוי, למזיק וכדומה. כל עוד האישה מביטה בעין ביקורתית בחלק הראשוני שמגדיר אותה, והיא משדרת כלפיו אי קבלה, היא מכחידה את עצמיותה, ואינה יכולה להיות היא עצמה. מכאן, שהדרך היחידה להיות אישה במלואה, נעוצה בכך שהאישה תקבל את מיניותה ואת גופה - שהם המגדירים הראשוניים של הנשיות.
המיניות הנשית היא אנרגיה "צרכנית". זו אנרגיה שכולה צורך לקבל. צורך לקבל: עינוג, מלאות, סיפוק, אהבה, תשומת לב... הנשיות במהותה היא חסר שרוצה להתמלא. חסר זה הוא היופי בהתגלמותו, והוא שמניע את כל העולמות, ובורא את כל החיים. אלוהים בכבודו ובעצמו לא היה בורא את היקום אילולי היה חווה חסרון. הוא היה חייב לחוות בתוך עצמו את החסר, כדי שהחיים יתחילו לזרום ממנו. אלוהים לא יכול היה להיות כל כך שופע, יצירתי ורב יופי ונתינה, לו לא היה חווה קודם את החסר הנקבי שבו. החסר האלוהי הוטבע בנקבה, כדי שהחיים יזרמו בעולם. הגבריות חווה את שלמותה בזכות העובדה שהנשיות חווה את שלמותה. לכן, האישה מחויבת להתמסר לחסר הנקבי שבה ולראותו כמהות עליונה ונשגבת.
קבלת החסר
קבלת החסר כמהות נשגבת זו משימה לא פשוטה כלל וכלל. כולנו נולדנו לעולם שיחסו כלפי החסר שלילי ביותר. השינוי שהעולם אמור לעבור נעוץ בכך שהאישה, באמצעות קבלת נשיותה, תשנה את היחס של העולם כלפי החסר. הנתינה הנשגבת של האישה לחברה היא השלמתה עם החסר, והתמסרותה אליו.
כשהאישה מקרינה את נשיותה היא מקרינה שלמות, אך שלמות זו פירושה אינו - אני לא זקוקה לדבר, אלא להיפך: אני אישה שלמה מעצם היותי ניזונה מאהבה. אני שמחה להיות אהובה, ואני גאה לאהוב - כי אני מהות שמניעה ומזרימה דרכה את האהבה, מעצם הזדהותי עם היותי החסר. אישה שמתביישת להזרים בתוכה אהבה, בגלל התנשאותה מעל לחסר, מכחידה את החיים סביבה. אישה שמרגישה אשמה על היותה "החסר הצורך כל", גורמת לעולם להפוך להיות רע, חמסני ולוחמני.
לו לחומר לא היו כוחות משיכה, הוא לא היה קיים. לו לאדמה לא היה צורך להיות נזרעת, דבר לא היה צומח עליה. לו האדמה היבשה לא היתה סופגת מים, היא לא הייתה יכולה לגדל על פניה צמחיה עשירה, ולספק את אינספור המינים שנוצרו עליה. לו האדמה לא הייתה מקבלת אליה את כל מה שמת, היא לא הייתה יכולה לברוא חיים. האדמה היא מהות של חסר מתמיד, שמניע את החיים בתחילתם ועד סופם - ובזה יופייה. כמוה גם האישה.
אישה לא שלמה משעבדת גם את הגבר
כשהאישה מוכנה לקחת את האחריות על היותה אישה, לפתע היא חווה שקיומה שריר תמידית. היא אינה זקוקה לגבר כדי שייתן גבוי לקיומה, ויהווה עבורה רגליים מייצבות, וסמן דרך. היא אינה משתוקקת יותר אל הגבר, מנקודת החולשה של מי שאינו יודע את עצמו וזקוק לאישורים, וכך הוא אינו יכול יותר למשול בה - וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ (בראשית ג'). היא הופכת להרגיש את מהות קיומה בזכות עצמה, ולראות את ערכה הרב בעיניה שלה, ולא דרך עיניו שלו. בכך היא משחררת את בן זוגה, כמו גם את החלק הגברי שבתוכה, לתת לעולם משהו אחר. במקום פחד ומאבק הישרדותי, יכולה הגבריות לתת לעולם פירות ייחודיים של אהבה.
כשהגבר חווה שהאישה היא אישה, השלמה עם נשיותה, הוא יכול להפוך להיות גבר, השלם עם גבריותו. כל עוד האישה אינה אישה, הגבר הוא הסוהר המגן עליה. היא, שמפחדת מעצמה ומעוצמת צרכיה, מבקשת, ללא אומר, מן הגבר שלה (או מכוח ההגיון השמרני שלה עצמה) שיאסור את מיניותה חסרת הגבולות וידכא אותה. כשהגבר עסוק בדיכוי האישה, הוא הופך להיות העבד הרודן שלה, ואינו פנוי להיות הוא - הנותן רחב הלב, נטול הפחדים.
במה בכל זאת שונה האישה מן האדמה? בכך שלאישה, שבחרה להיות אישה, ניתנת גם היכולת לבחור מי יחדור אליה, ומתי. למי היא תלד ולמי לא. עם מי היא תעשה אהבה ועם מי לא. ברגע שהאישה לוקחת על עצמה אחריות על פתחי הכניסה של ליבה ורחמה, היא משחררת את הגבר מהיותו בעל איל הברזל המנגח פתחים אלו, מכריז עליהם בעלות ובאותה עת מרחיק מהם את כל הגברים האחרים. כשהאישה אינה מפחדת להשאיר את פתחיה נגישים היא מאושרת, ומתמלאת באהבה עצמית. היא משחררת את הגבר שמולה מן החובה להיות לוחם ערמומי, או אנס לילי. היא מאשרת לו להיות אדם בטוח ואוהב, שאינו צריך להוכיח השכם והערב את זכותו הבלעדית על פתחים אלו, ואת יתרונותיו על האחרים. הוא יכול להיות הוא נטו - לא בעל נכסים ולא בעל שרירים, לא החכם היודע כול, ולא זה העומד בכל מבחני הגבריות - לא הילד הזקוק לאם חומלת, ולא החייל העייף והפצוע שבא לבקש ריפוי, אלא, האדם האוהב את עצם היותו, המוכן לחלוק מטובו השופע.
כשהגבר ישוחרר מן הצורך להוכיח את גבריותו, תפסקנה המלחמות בעולם.
לאתר של אירי ישראלי-רושין
NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/55/HP_305.html