בזכות התוכנית הטלוויזיונית של לונדון וקירשנבאום נתוודעתי לספר חדש ונפלא שיצא לאור על אוננות נשים מאת המחברת גילי פליסקין ושמו "דברים שרציתי לגעת". הספר נוצר ונתגבש במסגרת עבודה אקדמאית של ראיונות נשים שונות על האוננות. זה ספר חובה לכל אחת שרוצה להרגיש טוב עם עצמה וגם לכל אחד שילמד לקבל את האוננות שלהן כדבר טבעי ולא מביש וילמד לתת להן מרחב אינטימי גם בנוכחותו. קניתי אותו,עילעלתי בין דפיו ועיניי נתקלו בראיון עם אביבה(עמ' 210),שמתוכו אני רוצה לצטט לכם קטע שמאד חשוב לאחיי הגברים להפנים אותו:"אין לי בעיה לאונן ליד מישהו,כולל מישהו שהוא לא זוגיות של נישואים.

נגיד הייתי עם מישהו,יצאנו חודש וחצי,אז כשהיינו די בהתחלה,ולא רציתי לשכב איתו,אני לא יודעת איך להסביר את זה,אבל לידו אני אוננתי. לא רציתי שהוא יחדור אליי,אז העדפתי לאונן לידו-אני בשליטה. למדתי לאונן לידם,כן. כי זה אחלה-זה כיף. כל-כך למדתי שזה דבר יפה". יש בזה גם משהו יותר עמוק בפנימיות של שיחרור וחופש אמיתיים,זאת כמובן בתנאי שהזכר לומד ומסוגל לאפשר להן את האוננות לידו ועדיין לחוש טבעי ולא לנסות לכפות את עצמו עליהן אלא אם כן הן יוזמות את המין. עצם מסירת המושכות לידיהן יוצרת מצב בריא,נכון וזורם. הפעם הראשונה שחוויתי חוויה כפי שהיא תיארה היתה באותו ראיון שכתבתי עליו באחד מהפוסטים ואז גם למדתי את ערך החופש וכיבוד המרחב המקודש של האישה. היו לי גם התנסויות כגון אלו עם מספר ידידות במשך השנים.

רוצו וריכשו,ספר חובה!!