זהו, הפעם זה סופי. נפרדתם, ואת שקועה במצולות הייאוש. כדי שלא תקברי את עצמך מתחת לפוך ולרחמים העצמיים, מצ"ב תוכנית התמודדות (ואף מילה על לאכול גלידה ישר מהמכל מול הטלוויזיה!)  

קודם כל: חברה תומכת

ממחקר לא מקיף שערכנו עולה כי משום מה שיחות פרידה מתנהלות תמיד בחסות החשכה, אולי יום אחד נבין למה. בכל אופן, הזמן: ליל הפרידה. הסיטואציה: החבר שלך, שתוך כמה דקות הופך לחבר שלך לשעבר, כינוי שידבק בו לעד, מבשר לך שמשהו חסר לו, שהוא משתעמם או שהוא בתקופה לא ברורה עם עצמו. את מבחינתך מתלבטת אם לבכות, לצעוק, לשתוק, להימלט, או קצת מכל דבר. "התגובה הראשונית אחרי פרידה היא שוק ותדהמה, וזה נורמאלי לגמרי", אומרת ד"ר אוריה תשבי, מנהלת שירותי הייעוץ הפסיכולוגיים לסטודנט באוניברסיטה העברית. "ברגע הפרידה את בסערת נפש גדולה. עולות בך מחשבות של נקמה ורצון להתנתק, יש קושי להכיל את כל הרגשות האלו ואת לא בטוחה מה בדיוק את רוצה לעשות".

מה הכי חשוב לעשות מיד אחרי הפרידה?

"לדבר עם מישהו קרוב, לקרוא לחברה שתהיה איתך ותעזור לך לעשות סדר ולהירגע. את נמצאת בהלם רגשי, ומישהו חיצוני שקרוב אלייך יכול לעזור לך להבין מה קורה".

ואם בא לי רק להיות לבד?

 "עלול להיות לך קשה יותר להירגע, או שתיכנסי לסחרחרת רגשית שתביא להסלמה בפעולות שלך. את יכולה להגיע למצב שבו את מאשימה את עצמך וחושבת שאף אחד לא ירצה אותך, ומשם הדרך לדיכאון קצרה". אורית לייבוביץ', פסיכולוגית קלינית, מוסיפה: "את עלולה להרגיש תיעוב עצמי ולחשוב שאת לא שווה, במקום לזכור שבזוגיות שני הצדדים נהנים, מעניקים ומקבלים הערכה עצמית, ואם זה לא היה קיים, טוב שזה נגמר".

היום שאחרי: מותר להתפנק

את קמה בבוקר ומתקשה לפתוח את העיניים בגלל הנפיחות. החדר שלך מלא טישואים משומשים וחברה אחת עטופה בפוך. אחרי דקה את מתאפסת ונזכרת: נפרדתם, לעזאזל. "ביום שאחרי יש לך יותר זמן לעכל את הטראומה, ואז התגובה הטבעית היא לשאול שאלות", מסבירה תשבי. "כי ההבנה מקנה תחושת שליטה. כשאת נרגעת מהשוק הראשוני יש בך צורך לחלוק את השאלות עם החברה שאיתך; ולחפש יחד הסבר זה סוג של התמודדות. "לחברה שלך אני ממליצה להשתתף במה שעובר עלייך בלי 'אמרתי לך' ובלי קלישאות כמו 'יש עוד הרבה דגים בים'. אם תמיד חשבת שהוא לא התאים לה, את יכולה להגיד את זה, אבל יותר חשוב להתמקד ברגשות שלה ופחות בו ובמה שהוא עשה. אנשים נוטים להרגיע במהירות בביטויים כמו 'לא נורא, יהיה בסדר', ולנו נדמה שלא רוצים לשמוע כמה רע לנו. לכן בשלב הזה כדאי רק להשתתף בצערה של החברה ולתת לה לפרוק את כל מה שרובץ לה על הלב". "אני מאוד לא ממליצה להישאר בין ארבעה קירות אלא דווקא למלא את הזמן כמה שיותר", אומרת רות אלישר, פסיכותרפיסטית ויועצת לזוגיות ונישואין. "אם מתחשק לך לקחת יום חופש מהעבודה - קחי, בתנאי שהוא מנוצל לחופשה עם חברה במקום רחוק. מקום חדש בהחלט יכול לעזור לטשטש את הכאב. בכלל, הטריק הוא להעסיק את עצמך כמה שיותר - צאי עם חברות, לכי להתפנק אצל ההורים, מלאי את הזמן כמה שיותר, אפילו בדברים הכי שטותיים. כך זה יכאב פחות". ואילו שירלי נס־ברלין, מרצה לחשיבה חיובית ומודעות עצמית, מדגישה כי חשוב לחוש עצב: "אל תיבהלי מעוצמת הרגשות השליליים. מותר לך לרחם על עצמך וללכת עם הרגשות שלך, שהם הכי נכונים לרגע זה, כי הם שלך. מכאן תוכלי רק לצמוח". או.קי, את חושבת. ללכת עם הרגשות שלי כרגע זה אומר להעיף את הדובון המוזר שקיבלתי ממנו, וכמובן את הפיג'מה האהובה עלייך, חולצת סיום המסלול הסגולה שלו. אבל רגע. לפני שאת מבעירה אש במרפסת, חשוב שתדעי שהמומחים דווקא לא ממליצים על השמדת רכוש. "אם את הורסת את כל הדברים המשותפים שלכם את בעצם מבטלת את הקשר ומצהירה שלא יצא ממנו שום דבר טוב. במקום להרוויח זיכרון של תקופה נחמדה, את משחירה אותה וחבל", אומרת לייבוביץ'.  "את יכולה להחביא את החפצים בתחתית הארון, כדי שהם לא יצוצו לך מול העיניים ויפריעו להתמודדות", מוסיפה תשבי. "אבל אם תזרקי דברים רק תאבדי אותם ולא תרגיעי את הכעס".

שבוע אחרי: חכי עם הסטוץ

התרגלת כבר להעביר תחנה בכל פעם שבגלגל"צ יש שיר שנשמע כאילו נכתב על הפרידה שלכם (כלומר, כל דקה בערך); ואת עדיין משחזרת את שיחת הפרידה, מתבאסת ממה שאמרת ובייחוד ממה שלא אמרת. יש טעם במפגש נוסף? "לכל אחד יש צורך טבעי בסיום ברור", אומרת תשבי. "את יכולה לפנות לאקס בצורה עדינה, אפילו במייל, ולבקש ממנו להיפגש כדי לסגור עניינים שנשארו פתוחים. קחי בחשבון שאת מציעה לו ולא כופה עליו. זכותך לבקש ממנו הסבר, וזכותו לסרב לפגוש אותך. בנות רבות חושבות שעל ידי פגישה מחודשת הן יוכלו להחזיר אותו אליהן, אם יתחננו או ינסו לגרום לו לקנא, אבל זו לא המטרה. הרעיון הוא לשמוע את נקודת המבט שלו, אם היא לא ברורה לך, ואולי כך להגיע ל'פרידה מעובדת' שבה עדיין כואב לך, אבל לפחות את מבינה".

אולי כדאי בשלב הזה פשוט לצאת לפאב ולחפש איזה ריבאונד?

"אם את יוצאת עם מישהו מיד אחרי פרידה זה עלול להוביל אותך לקשר רגשי שאת עוד לא מוכנה אליו. לפני שאת מתחילה משהו חדש בדקי עם עצמך מה יגרום לך להרגיש טוב יותר. סקס סתמי עלול להעניק לך תחושה עקרה, כי הרגשות שלך עדיין במקום אחר. זה אמנם משתלב בפנטזיית הנקמה – הנה, את מראה לו ששכבת עם מישהו אחר. אבל זה לא בהכרח נותן תחושה טובה יותר. עדיף לבלות עם אנשים קרובים שאוהבים אותך ולשקם את תחושת הערך העצמי שלך, שאולי נפגעה". בנוסף למפגשים עם אנשים אחרים, נס־ברלין מציעה שתקבעי פגישה עם מישהי חשובה: את. "התייחסי לעצמך כאל אדם אהוב וממש תקבעי דייט עם עצמך. תעשי לעצמך יום פינוק, כולל מתנות קטנות וכל דבר שעושה לך טוב. שינוי בהתנהגות יוביל לשינוי בתחושה". ואילו סיגל גשורי, מנהלת רשת בתי הספר "לנשים בלבד", מעזה להכריז: "פרידה היא חוויה חיובית שאת יכולה להשתמש בה".

הדבר היחיד שבא לי להשתמש בו כרגע הוא פרוזק או ויסקי.

"ממש לא! את חייבת לזכור את הדברים החיוביים שהיו בקשר. לאנשים יש נטייה לזרוק הכול כשנגמרת האהבה וזה אידיוטי. אני ממליצה לכתוב מכתב תודה לאקס ולהודות לו על הדברים הטובים שקיבלת מהחברוּת. אם למדת ממנו על עצמך, מה את רוצה ומה את לא רוצה, כתבי את זה, והודי לו שהוא נתן לך להיות חלק מהחיים שלו. את ממש לא חייבת לתת לו את המכתב, אבל מובטח לך שתרגישי טוב יותר, כי תביני שהכאב שחווית לא היה לחינם".

כעבור חודש: אל תתחמקי

כולם אומרים שהזמן הוא אקמול משובח, אבל משום מה את עדיין חושבת עליו ומתגעגעת. לייבוביץ' מדגישה שאת יכולה לתת לעצב לשטוף אותך גם אחרי חודש, אבל מזהירה: "אל תפעלי על פי הגעגוע ותתקשרי אליו, כי זה עלול לבזות אותך, ולרוב זה חסר סיכוי. שתפי את החברות ברגשות ובגעגועים שלך, ולא אותו". "הגעגועים לא עוברים מהר כל כך, וצריך להתמודד איתם", מרגיעה תשבי. "חשוב לשמור על איזון: לא לצלול לתוכם ולא להימנע מהם, כי הם עלולים להתפרץ. פשוט לחיות איתם".

מה לגבי מקומות שיש סיכוי שניפגש בהם, כמו חדר הכושר, או בית הקפה "שלנו"? עדיף להתרחק מהם?

"אם הימנעות מבית הקפה הזה פוגעת לך בהמשך החיים, כי זה המקום שבו כל החבר'ה נפגשים, כדאי שתמשיכי ללכת לשם ותנסי לראות את המקום באור שונה. אם תימנעי מלהגיע למקום מסוים תנציחי את הפחד ותמצאי את עצמך נמנעת מעוד דברים רק כדי לא לפגוש אותו בטעות. תמשיכי בחייך כרגיל, כולל לחזור למקומות הבילוי שלך כמה שיותר מהר".

שנה למניין: מבחן היומולדת

אל תתפסי אותנו במילה "שנה", הכוונה היא לתקופה ממושכת. יש כאלה שמתגברות תוך פחות משנה, ויש כאלה שלא. לייבוביץ' מזכירה שההתגברות על לב שבור היא אישית לחלוטין, וזה בסדר גמור גם אם התהליך לוקח יותר מ־12 חודשים: "געגועים הם נורמאליים, אבל חשוב שתדעי לשים אותם במקומם ולומר לעצמך: אהבתי אותו, היה כיף, אבל עכשיו אני מתקדמת הלאה לדברים טובים יותר". "כשעוברת שנה יש לנו מעין ציון דרך עגול", מוסיפה תשבי. "גם אם לא חשבת עליו כמה חודשים, פתאום מתקרב תאריך הפרידה ואת מרגישה דקירה קטנה בלב. גם אם תיתקלי בו במקרה ברחוב אחרי תקופה ארוכה, סביר שתרגישי משהו. לא כדאי לברוח בכוח, אבל את גם לא חייבת לגשת אליו. קשה לך מדי? עזבי את המקום בפאסון. אם הוא בא להגיד לך שלום - הגיבי בהתאם".

ואם ממש, אבל ממש בא לי להתקשר אליו ביומולדת שלו במהלך השנה?

"בהרבה קשרים ברכת יום ההולדת היא מעין נקודת מבחן. את יכולה לשלוח לו הודעה ולקוות שהוא יענה לך מהר או יתקשר, אבל לפני שאת פועלת, כדאי שתשאלי את עצמך מה המטרה שלך. האם את רוצה שהוא יידע שאת זוכרת אותו או לברר אם יש לו חברה חדשה? מנסה להדליק את הקשר מחדש? למה את מצפה? יכול להיות שהוא פשוט יענה לך 'תודה' ואז תתאכזבי. לכן בדקי עם עצמך טוב טוב אם את עושה את זה ממקום נקי וסגור של 'בא לי לאחל לו מזל טוב', או שאת עדיין מתעסקת בקשר שלכם והשארת בתוכך דברים לא פתורים שאת מקווה שההודעה או השיחה הזו יפתרו. אם ענית לעצמך 'כן' על השאלה האחרונה, עדיף שתתעלמי מהאירוע ופשוט תניחי לו לחגוג בראש שקט". "קשר נגמר באמת רק כשאין לך רגשות כלפי הבחור", מסכמת נס־ברלין. "כל עוד יש כעס, נקמה, קנאה או כל רגש דומיננטי אחר - משהו עדיין לא פתור ויש סכנה שתשכפלי את מערכת היחסים הזו. רק כשתגיעי לשוויון נפש ותחליטי שהוא לא רלוונטי יותר לחייך תוכלי להמשיך הלאה".