עליונים בתחתונים

אוהד אזרחי

לא לחינם הניחה התבונה הקדושה את אברי האהבה בדיוק איפה שהם. בחסידות אומרים שכשרוצים להגביה משהו למעלה מתכופפים תחילה למטה וחובקים אותו מתחתיו, כי רק כך ניתן להגביה את כל כולו. התפתחות רוחנית-מינית עם אוהד אזרחי. חלק שני 

התפתחות רוחנית משמעה הגדלת היכולת לאהוב ללא פחד וללא התניה, ולהביא את העולם לממדים עמוקים יותר של אהבה, חופש, אחדות ודעת-אלהים. לכן התהליך הזה חייב להיעשות מבלי להזיק לאף אחד אחר, לא לבני אדם ולא לחיות. אתה עלול לסבור בטעות שזה בלתי אפשרי, כי הרי הפנטזיות שלך הן "פנטזיות אסורות", ואם תגשים אותן אתה עלול, חלילה, לאנוס ולבגוד, ולהיות מין אדם שמזיק הרבה לסביבותיו. אז דע לך כי המחשבה הזו היא טעות מרה. למעשה – זו מחשבה מסולפת שהשתילו בך מטיפי המוסר למיניהם, בדיוק כדי למנוע ממך לחיות במלאות וכדי לאפשר להם לשלוט ביתר קלות. בך ובשכמותך.

את כל הפנטזיות המיניות שלך תוכל לממש – אם רק תרצה ותעיז – במסגרת תומכת של חברים לדרך, העובדים יחד עבודה הרוחנית-מינית מתוך הסכמה מלאה. אין לך חברים כאלו? ובכן – אם תתחיל ללכת בדרך – תגלה שהם קיימים סביבך יותר ממה שהעלית על דעתך. במסגרת שכזו תוכל לחשוף ולהיחשף, לראות ולהיראות, לגעת ולהנגע, להכיר צבעים וגוונים שונים ולשרת אחרים בתהליכי הגילוי והגדילה שלהם. סביבה של חברים לדרך יכולה לביים למישהי, למשל, חטיפה על ידי כמה גברים ש"יכפו עליה את רצונה", כשגם היא וגם הם יודעים שמילת קוד מסוימת, כשהיא נאמרת, עוצרת מיד את כל ההתרחשות ומחזירה את כולם למצב ניטראלי. בתוך סביבה בטוחה ותומכת שכזו תוכל להתגבר על רגשות האשמה ועל תסביכי הבושה שלך גם יחד, ולצחוק הרבה מתוך אהבה ואמפטיה, יחד עם חברים שהסרַת המסכות התרבותיות מעמיקה את הקשר ביניהם לאין ערוך.

בעולם העשייה האהבה לוקחת אותך בדיוק כפי שאתה
ובהקשר זה ברצוני להעיר את תשומת לבך לדבר נוסף, שאולי בתחילה ייראה לך ביזארי: האם חשבת פעם מדוע אברי המין שלך נמצאים כה סמוך לפתחי הניקוז של גופך? אפשר היה לחשוב שאם מיניות היא דבר כה נאצל, אם מיניות היא שער להתפתחות רוחנית, כי אז יכולה היתה התבונה האלהית לברוא לנו אברי מין במקום נקי יותר – ליד הפנים, בסמוך לזרועות, בבית השחי למשל, או מקסימום בחזה. למה באמת לשים את פתח הנרתיק במרחק סנטימטרים כה ספורים מפי הטבעת? למה הזין שלך, שאיתו אתה עושה אהבה, צריך להיות בדיוק אותו איבר שגם עושה פיפי?

התשוקה האלהית שתכננה את גוף האדם בצורה שכזו חשבה כנראה על הדברים בצורה קצת אחרת – ללא שנִיוּת. כתינוקות התחלנו ללמוד שחברת בני האדם שאל תוכה נולדנו איננה אוהבת את הקקי ואת הפיפי שלנו. למדנו שמה שיוצא לנו מהגוף ומרגיש כל כך טוב הוא בעצם דבר מסריח, מלוכלך ומגעיל. רק בגלל שאמא אוהבת אותנו כל כך היא מסכימה לטפל בקקי שלנו, וגם היא מחכה ליום שבו נגדל ונלמד כיצד לנקות את עצמנו לבד, ולהחביא מעיני העולם את העובדה שאנחנו בכלל מחרבנים. כך גדלנו, ולמדנו להתבייש בחלק מן הפעולות הכי טבעיות של גופנו, ובאיברים האחראיים על כך. בעברית אפילו קוראים לאותם איברים "מבושים". עם התבגרותנו הִפנימה נפשנו את הפיצול בין החלקים האהודים של גופנו לאלו הדחויים. אילו היו אברי המין שלנו רחוקים מאברי ההפרשה כי אז לעד, גם כשהיינו אוהבים ונאהבים, היה נשמר אותו פיצול עמוק בין האיברים המכובדים והבלתי מכובדים שבגופנו. אבל ברוך השם – לא זו דרכה של האהבה.

כי בעולם העשייה האהבה לוקחת אותך בדיוק כפי שאתה, היא לוקחת את כל כולך ולא משאירה כלום. כשאתה נחשק ונאהב אתה חושף פתאום את מבושיך, ואותם איברים שבדרך כלל גורמים לאנשים לסלידה זוכים פתאום להיות נחשקים עד מאוד, ויש בזה שחרור גדול. כשאישה לוקחת את איבר המין שלך בפיה ועוד מתענגת על זה משהו עמוק בנפשך יכול פתאום להשתנות. פתאום אתה מרגיש באמת נאהב. מסתבר שהיא לא נגעלת ממך – וגם מאותם איברים שלמדת שהם "מסריחים ומגעילים". משהו בך שהיה תמיד דחוי נגאל. אתה מקבל אישור מאד משמעותי, לפתע פתאום, לעובדת היותך בגוף. ובאופן זהה – אם את אישה את יודעת שכשגבר יורד לך, שותה בשקיקה את מיצי ערוותך (כשלפעמים אפו סמוך מאד לפי-טבעתך) ומשדר לך משם אהבה ותשוקה אמיתית – משהו עמוק בתוכך נרגע. באותו רובד של עולם העשייה, את מקבלת פתאום מסר מאד שונה מהמסר שעליו חונכת. כילדה וכנערה מתבגרת למדת לדעת שמשהו בגוף שלך לא בסדר, משהו בו דוחה, מסריח ולא מכובד, והנה – הכל בך נאהב ונחשק. אהובך נותן לך על כך אישור – ואם את פתוחה לקבל את זה – את מרגישה באמת מאושרת.

המין מאפשר לך לחשוף ולהיחשף, להיגמל מן הבושה ומן הפחד בכל הקשור לגופך, ולהשתחרר. מסתבר שלא לחינם הניחה התבונה הקדושה את אברי האהבה בדיוק איפה שהם. בחסידות אומרים שכשרוצים להגביה משהו למעלה מתכופפים תחילה למטה וחובקים אותו מתחתיו, כי רק כך ניתן להגביה את כל כולו. בתרגול המיני של עולם העשייה אתה חובק את הגוף כולו. אתה לומד לא להתבייש בעירום ולא להתבייש בעובדת היותך אדם, בעל גוף ובעל בשר, לא להתבייש בגילו של גופך ולא לנסות להתאים אותו לשום מודל חיצוני של יופי. במסע הזה אתה ואת משתחררים מפחדים רבים יחד עם בני ובנות זוגכם, ומה טוב אם זה נעשה גם בחברת ידידים ושותפים לדרך.

יהיו כמובן גם רבים מבין חבריכם שירימו גבה ואף ינתקו אתכם כל קשר אם רק ישמעו מה אתם עושים ובאילו אירועים אתם משתתפים, אבל כשאתה הולך בדרך זהו חלק מן המחיר שעליך לשלם. וממילא – האם אנשים שרוצים להיות לידך רק כשאתה משקר להם ולעצמך יכולים באמת להיקרא "חברים"?

"מי שלא חשק לאישה דומה לחמור, ופחות ממנו"
כשם שכדי להיות לוליין ולעשות ג'אגלינג דרוש לך גוף משוחרר וזורם, כך גם יש צורך שהרובד של עולם העשייה שלך יהיה חופשי מכיווצים כדי שתוכל לעסוק בְּאמנות רוחנית בַּלוליינות הנדרשת בתרגול של עולם היצירה.

אינני מתכוון לומר שקודם כל עליך להיות מושלם ברובד של עולם העשייה ורק אחר כך תתחיל בכלל להתעסק עם עולם היצירה, שהוא העולם הרגשי בו מתקיים המשחק הקדוש בין היסודות הזכריים והנקביים של המציאות. אין זה כך. ההתקדמות שלנו איננה עד כדי כך ליניארית. אולם הדברים כן תלויים זה בזה במובן שככל שתהיה יותר בריא ומשוחרר בעולם העשייה כך תוכל לרכוש מיומנות טובה יותר בלוליינות המהירה והמאתגרת של עולם היצירה.

לכן אמר המקובל בן המאה הי"ג, רבי יצחק דמן עכו, את הדברים אותם רשמתי כמוטו בתחילת הפרק הקודם: "מי שלא חשק לאישה דומה לחמור, ופחות ממנו. והטעם –כי מן המורגש צריך שיבחין העבודה האלהית". לפי מידת יכולתך להכיר בחשק המיני שלך כך מידת היכולת שלך לעלות הלאה במסלול ההתפתחות, ולדעת את העבודה האלהית ואת האהבה האלהית.