(ומספר שורות על קדושה וקדשה)

משלי ט 17 : " מים גנובים ימתקו, ולחם סתרים ינעם "

אט אט גווע
זה שלא מסכן את הוודאי או הלא וודאי
בכדי ללכת אחר חלום

לעיתים אנו פוגשים בדרך אנשים שמושכים אותנו.הדבר יכול להיגרם בשל הופעתם, גישתם לחיים, חיתוך דיבורם או פשוט משום שהם מהווים משב רוח רענן באפרוריות היום יום שלנו. 
לעיתים יכול להיות,גם, שאנו טועים לגבי הרגשות כלפי אותו אדם. דהיינו, אנו משליכים על אדם אחר את הצרכים שלנו לגבי חום,מין ,הבנה,צורך בקשר ו/או תקשורת או כל צורך אחר.
חלק גדול מהקשרים שמחוץ לחלל הזוגי מתנהלים עם חברים לעבודה או עם אנשים שאיתם יש לנו קשר ידידותי בעל ותק.
אנו מכירים זמן ממושך...מה קורה שבדיוק כעת הקשר שלנו מקבל אופי של רומן מחוץ לזוגיות הרשמית?
בעידן האינטרנט גם החלל הווירטואלי הוא מאגר עשיר של קשרים בין בני זוג שמכירים רק  על גלי האתר המחושמל מבלי שישנה ,לאמיתו של דבר, הכרות ממשית. (ראה מאמרינו על הפלרטוט הווירטואלי במדור זוגיות).

החתום מטה יטען שרוב הקשרים מהסוגים הנ"ל הם בעצם השתקפות של הצרכים הפסיכולוגיים והנפשיים של שחקני הרומן ולא קשר בין אנשים שמכירים זה את זה, שמעמיקים ברגש ובונים מערכת שיכולה להתמודד עם שחיקת הזמן והשגרה.    
לשון אחרת: כשאיני מוצא אצל בן/בת הזוג שלי מענה לצרכים שלי,אני מצייר אדם שממלא את הריק שנפשי מרגישה.
ואין זה משנה אם הריק הוא מיני בלבד,צורך בתקשורת, הבנה או הצורך להתאהב כדי לברוח מהשגרה.
הרומן,שלרוב הוא בגדר מים גנובים ימתקו  , עונה בדרך כלל לצורך של גיבורי הרומן למרות שיש לעיתים לצידו רגשי אשם, אי נוחות פיזית, צורך באקרובאטיקה עם לוח הזמנים ושקרים על גבי שקרים.

סיבות שכיחות

 מהניסיון בעבודה עם אנשים ישנה קבוצה של סיבות שגורמות למערכת יחסים מחוץ לזוגיות הפורמאלית:

·        השגרה השוחקת –לא רק בזוגיות,אלא גם במישורים רבים בחיים : עבודה,חברים,המשפחה המורחבת, העדר אתגרים ועוד-.

·        שחיקה עד דק של האהבה לבן/בת הזוג הפורמאלי (שלעיתים מוכחשת עד הרגע של גילוי אובייקט הרומן).

 ·        מצבים של מתח או דיכאון נפשי שנותנים תחושה של המצאות בבור עמוק, שאין ממנו מוצא, ויש צורך בחום ונחמה.

 ·        מציאות משפחתית כואבת בה אין מקום לסיפוקים רגשיים, הקשר מחוץ לזוגיות הפומלית יכול להיות סוג של מילוט.

 ·        אופי מיוחד שמתבטא בחוסר אחריות, רגשנות קיצונית, חולמנות, אנשים ששוגים באשליות, קושי בלבלום את הדחפים, קושי בהתמודדות עם מצבים חיצוניים מתסכלים, פסיביות, חוסר יכולת לקבל החלטות, אנשים מוצפים על ידי אירועים שאינם יודעים להתמודד איתם.

 ·        קשיי תקשורת מכל סוג עם בני הזוג הפורמלין (במישורים רגשיים,מיניים או אחרים) .

 ·        בעיות חמורות הרבה יותר כמו סמים,הימורים,אלימות ועוד.

 לזה יש להוסיף את הדיכוטומיה הנצחית שכבר ניסח אותה זיגמונד פרויד: ההפרדה בין קדושה לקדשה.
האישה שלי (אישתי,אחותי,אמי) היא טהורה וללא רבב. אותה אני חייב לכבד ולשמור.
את הצרכים ה"אחרים" שלי –אומר הגבר-  אני צריך למלא מחוץ למשפחה, מחוץ לקשר הפורמאלי.

חוויה מרגשת

 בזמן שאדם החי בזוגיות מנהל רומן מחוץ לחלל הזוגי, מתרגשת חוויה של התאהבות, תקופה (שתמיד היא בת חלוף) המתאפיינת בהתרגשות קיצונית, הצפת רגשות ותחושה של לחיות על עננים.
לא אחת הרומן הסודי מתנהל ונמשך בשל ההתרגשות והגירוי שנגרמים בפגישות.
הסודיות וההסתרה משמשים חיזוק למצב שבראשיתו  מפחיד, אבל מאוחר יותר מהווה את התבלין ואת הריגוש המעניק צבע לאפרוריות של היום יום.
נגמרו המונוטוניות והדיכאון, המתח והשחיקה והם מפנים מקום לדבר הממלא את החיים בתוכן, בהתרגשות ובסיבה להשתוקק למפגש.
קורה שקשרים מהסוג הזה מחזיקים זמן רב ויש קושי בהפסקתם משום שההתקשרות הזו פועלת לעיתים כמו סם: כשנוטלים אותו הוא גורם להתרגשות ולתחושה טובה, וכשמתרחקים ממנו זוכרים את ההרגשה הטובה, יש תחושה של געגועים, זוכרים את הרגעים המרגשים ומצפים לפגישה הבאה.

בחזרה הביתה

 לרוב, ההרגשה הזו של התאהבות חולפת (כמו כל התאהבות) ויכול להיות שיגיע הזמן לחזור הביתה.
אבל יכול להיות גם, שאחד מהמעורבים ברומן הסודי ירגיש אהבה הנמשכת גם אחרי ההתאהבות. יחוש שזיקוקי הדינור והמפץ של ההתאהבות משאירים אחריהם רגש אמיתי של אהבה. במקרה זה הניתוק (אם בכלל) יהיה קשה ומכאיב, כמו כל ניתוק בין אוהבים.
אם ה"אירוע" נודע  לבן הזוג השני, החזרה תהיה עוד יותר קשה.
בן הזוג, שיכול להרגיש נבגד, ידרוש התחייבות, בעוד שה"חוזר" יהיה בתהליך של אבל ועיבוד האובדן. במצב הזה קשה להתחייב .
במקרה כזה, ידוע לי מהניסיון עם נועצים רבים, הרגשות יכולים לנוע במסלולים שונים: יכולים להופיע רגשות של חרטה או אדישות, עצב,התאהבות מחודשת, לקיחת אחריות,דכאון, האשמת אחרים או הכחשה והתעלמות.

הערת המחבר: כותב שורות אלה מנסה להימנע מגישה שיפוטית לגבי המפגשים הרגשיים מחוץ לכותלי הזוגיות.
נכון שיש לקחת אחריות מוחלטת על המעשים ולא נכון יהיה, מנקודת מבט של בריאות הנפש והיושרה האישית, לנסות להלבין התנהגויות הסותרות את ההסכם בין בני הזוג.
יחד עם זאת אנשים אינם נעים לבדם ביקום. בכל מקרה יש משתנים רבים שקובעים את סדר הקוביות ולכל משחק חוקים ונסיבות משלו.
האשמות ורגשות אשם  הם תחושות שבדרך כלל משתקים ואינם מובילים להתגברות ולפתרון מצבים.
ונקודה נוספת: הפילוסופיה של אתר זה אומרת שהנאמנות הראשונה והראשית שלי היא כלפי עצמי. ברור שאיני לבד בעולם ועלי להתחשב בסובבים אותי (בן/בת זוג, ילדים,משפחה,עבודה,חברה ), אולם אני גם מחויב לניסיון האין סופי של מרדף אחרי הטוב והשלמות האישית.

מהאתר "מבט אישי": http://www.mabatishi.com/mabat1/html/index.php