על דגדגן וכישורי חיים

ד"ר שלמה צדוק מתלבט אם נכון ללמד ילדים בני 11 מתי מתרחשת זקפה ומהו מבנה הדגדגן

בחשיפה שלהלן אני בטוח שאין אשמים. אני לא יודע אם ישנה בכלל עבירה. אני גם לא יודע אם יש טפשים וחכמים. אני כן רוצה לקוות כי לאחר שתקראו תישאל השאלה : היש תבונה ונאורות בלימוד ילדים וילדות בגילאי 11 וקצת את נפלאות הדגדגן וצורת הזיקפה הזכרית? ובקיצור: האם הנאורות לא תהרוג בסופו של דבר את התמימות? שישפטו הורים של ילדים בגילאי 11 .

מדעני משרד החינוך מצאו לנכון כי ראוי להעניק לילדים מגיל א' ועד ו' פרקים נבחרים ב"כישורי חיים". הפרקים נלמדים אחת לשבוע וניתנים במסגרת מה שפעם היה ערכי ותמים ונקרא "שעת מחנך". במשרד מסבירים כי לתוכנית יש רציונל מוגדר וגם הצדקות תיאורטיות, שעיקרן בתחום התפיסה הפוזיטיבית של בריאות הנפש. עד כאן מקבלים.

בשבוע שעבר הגיעו תלמידי כיתות ו' במערכת החינוך הממלכתית לפרק המדבר על "איברי המין והרביה". לרגל המאורע קיבל כל אחד מהתלמידים דפי הסבר מפורטים והיועצת החלה בשיעור. הדפים אצלי והנה לפניכם מעט ממה שיש שם. זה מתחיל מתיאור הפין וכך כתוב בין היתר: "הוא יכול להיות בגדלים שונים...מיועד לקיום מגע מיני...יכול להיות רפוי או במצב זיקפה ומתרחב בשעת ריגוש ואו גירוי מיני".

גם הפות והנרתיק מתוארים בפירוט: "בנוי משפתי הערווה הגדולות...ומשפתיים קטנות חיצוניות...מתאים במבנהו לחדירת הפין ובלוטות הריר שבו מרטיבות בשעת ריגוש מיני". על הדגדגן אין מדלגים: "הדגדגן ממוקם מתחת לשפתי הפות ובו עצבים רגישים לגירוי מיני". יש פירוט גם לגבי קרום הבתולים: "מצוי בנרתיק ונבקע לרוב בעת המשגל הראשון".

האמת היא שהיו בדף עוד דברים, אבל כאשר הסתמרו שערותי הפסקתי לקרוא ולא הבחנתי, למשל, האם ישנו פירוט לגבי נקודת הג'י, האורגזמה ואולי גם משהו על האנאלי והאוראלי, קונדומים, מיניות  הומו-לסבית וכו'.

בעקבות החינוך הדתי

סביר להניח כי ההסברים היו מפורטים, למעט כמובן הדגמות חיות, ולכן אני שואל: איך מסבירים לילד את תורת המשגל מבלי להזכיר את השמות המפורשים? ואיך מסבירים מהו ריגוש וגירוי מיני במילים של בית מרקחת? ואיך בדיוק הדגדגן מגורה? נכון, זאת אינה פורנוגרפיה והכל נעשה תחת מטריית גישת הפוזיטיביזם הנפשי. ובכל זאת:  איך אף אחד לא מתפתל ולא סובל מכאבי בטן עזים?!

סליחה, עוד דברים שחשוב לדעת. הלימוד נעשה בכיתות מעורבות של בנים ובנות. להזכירכם - גילאי 11 וקצת. הסתקרנתי לדעת האם גם במערכת החינוך הממלכתי-דתי יש שיעור ב"כישורי חיים" והאם גם שם משתמשים באותם תיאורים. שאלתי מנהלת של בי"ס יסודי כזה, ולאחר שנרגעה מההלם סיפרה את הדברים הבאים. "כישורי חיים" הפכו ל"מפתח הלב". חלילה וחס שיהיו כיתות מעורבות ובכלל – השיעור מועבר על ידי אחות בית הספר. לימוד הנושא מנותק לחלוטין מהקשרו הסקסי ולכן אין זכר ומקום לדגדגנים, לזיקפות ולקרומי בתולין. הם מאמינים כי אף ילד בכיתה ו' אינו בשל דיו להכיר את אברי המין בהקשרם הריגשי – מיני. "את זאת אנו עושים בגיל 16-17".

מה נכון? שישפוט איש כתפיסת עולמו. על סמך התרשמות כללית שלי ומחקרים ישנים שנערכו אני מבקש להעיר הערה מקדמית. דומני כי מפלס הגיל המדווח של קיום יחסי המין בקרב הנוער החילוני הולך ויורד, וכי מספר הדיווחים על התנהגות מינית לא ראויה הולכת ועולה. נכון, צריך לערוך מחקר רב משתנים כדי לבדוק את הגורם העיקרי לנתונים האלו אבל אולי אפשר, עד אז, ללכת לפי השיטה של מערכת החינוך הדתית?

NRG-בריאות: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html